מדרש תנחומא הקדום/כרך א/בראשית מד יח
| שלמה בובר | |
| מדרש תנחומא | |
|---|---|
| הקדום והישן מיוחס לרבי תנחומא ברבי אבא על חמשת חומשי תורה | |
| →בראשית מג יג | בראשית מו כח← |
[א] ויגש אליו יהודה וגו׳ (בראשית מד, יח). זהו שאמר הכתוב: "עיר קטנה ואנשים בה מעט" וגו׳ (קהלת ט, יד). ומצא בה איש מסכן (וחכם) [חכם] וגו׳ (שם טו), מהו? הפסוק הזה נאמר בכל הדורות. עיר קטנה זה הגוף, ואנשים בה מעט, אלו מאתים וארבעים ושמונה אברים [שיש באדם]. ובא עליה מלך גדול, זה יצר הרע, שהוא גדול מיצר טוב, שלש עשרה שנה ויום אחד, ויצר הרע אומר: נאכל ונשתה, ונעשה כל תאוותינו, ויצר טוב אומר: לא נאכל ולא נשתה אלא נעסוק בתורה, ושומעים ליצר הרע, למה? שהוא גדול מכולם. ובנה עליה מצודים גדולים (קהלת ט, יד), אלו הן הן עוונות וחטאים. ומצא בה איש מסכן וחכם, זה יצר טוב. ומלט הוא את העיר בחכמתו, ואדם לא זכר את האיש המסכן ההוא (שם), שאין שומעין ליצר טוב, לפי שהוא קטן. ומי ששומע ליצר טוב אשריו, שנאמר: "אשרי משכיל אל דל" וגו׳ (תהלים מא, ב):
דבר אחר: עיר קטנה, זה העולם. ואנשים בה מעט, זה דור המבול. ובא אליה מלך גדול, זה מלך מלכי המלכים הקב״ה. ובנה עליה מצודים גדולים, שנאמר: "והנני משחיתם את הארץ" (בראשית ו, יג). ומצא בה איש מסכן וחכם, זה נח. ומלט הוא את העיר בחכמתו, "בא אתה וכל ביתך אל התבה" (בראשית ז, א). ואדם לא זכר את האיש המסכן ההוא (קהלת שם), אמר הקב"ה: אדם לא זכרו אבל אני זוכרו, שנאמר: "ויזכור אלהים את נח" (בראשית ח, א):
דבר אחר: עיר קטנה, זה המדבר. ואנשים בה מעט, זה דור המדבר. ובא אליה מלך גדול, זה הקב״ה. ובנה עליה מצודים גדולים, אימתי? בשעה שעשו ישראל את העגל, מה כתיב? "הרף ממני ואשמידם" (דברים ט, יד). ומצא בה איש מסכן וחכם, זה משה הצדיק, שנאמר: "עיר גבורים עלה חכם" (משלי כא, כב). ומלט הוא את העיר בחכמתו, שנאמר: "למה ה׳ יחרה אפך בעמך" (שמות לב, יא). ואדם לא זכר את האיש המסכן ההוא, אמר הקב״ה: אם אדם לא זכרו אני זוכרו, שנאמר: "ויזכר ימי עולם משה (עבדו) [עמו]" (ישעיהו סג, יא):
דבר אחר: עיר קטנה, זה מצרים. ואנשים בה מעט, אלו אחי יוסף. ובא אליה מלך גדול, זה יוסף. ובנה עליה מצודים גדולים, אמר להם "מרגלים אתם". ומצא בה איש מסכן וחכם, זה יהודה. "ומלט הוא את העיר בחכמתו", ויגש אליו יהודה:
[ב] [דבר אחר: ויגש אליו יהודה]. זהו שאמר הכתוב: "מים עמוקים עצה בלב איש ואיש תבונות ידלנה" (משלי כ, ה). מים עמוקים עצה בלב איש, זה יוסף. כל מה שהיה יוסף חכם, בא יהודה ונצח אותו, שנאמר: ויגש אליו יהודה. למה הדבר דומה? לבור שהיה עמוק ולא היה אדם יכול לירד בו, בא אחד שהיה ערום והביא חבל גדול והגיע למימיו ודלה ממנו, כך יוסף היה עמוק, ובא יהודה ודלה ממנו:
[ג] דבר אחר: ויגש אליו יהודה. זהו שאמר הכתוב: "אחד באחד יגשו ורוח לא יבא ביניהם" (איוב מא, ח), זה יהודה ויוסף , שכל מה שנתגאה יוסף בא יהודה ונצח אותו, שנאמר: "ולא יכול יוסף להתאפק" (בראשית מה, א). למה היו דומין? לשור שהיה יוצא, והיו כל החיות בורחות מפניו, והיה בועט לזה ומנגח לזה, ובא האריה ולא עמד לפניו, אלא נראה הארי ובקשו לשור ולא נמצא. כך יוסף נמשל בשור, שנאמר: "בכור שורו הדר לו" (דברים לג, יז), והשבטים נמשלו לחיות, והיה יוסף מתגאה עליהם ומבעט אותם," ויתנכר אליהם". ומנגח לזה, "ויקח מאתם את שמעון". לא עשה, אלא כיון שיצא