ביאור:יהושע יד יד
יהושע יד יד: "עַל כֵּן הָיְתָה חֶבְרוֹן לְכָלֵב בֶּן יְפֻנֶּה הַקְּנִזִּי לְנַחֲלָה, עַד הַיּוֹם הַזֶּה, יַעַן אֲשֶׁר מִלֵּא אַחֲרֵי יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:יהושע יד יד.
הָיְתָה חֶבְרוֹן לְכָלֵב בֶּן יְפֻנֶּה הַקְּנִזִּי לְנַחֲלָה עריכה
עַל כֵּן הָיְתָה חֶבְרוֹן עריכה
הביטוי מדבר על העבר.
- לא ברור אם מדובר שכלב בן יפונה נחל את חברון מאז שיהושע נתן לו אותה לנחלה, עד שהסיפור נכתב "[ב]יּוֹם הַזֶּה".
- או שמאז המלחמה עם חמשת מלכי האמורים, חברון נכבשה על ידי כלב בן יפונה שהתאמץ לעלות להר, כבש את חברון (ביאור:יהושע י לו) והרג את הענקים (ביאור:יהושע יא כא), וכך כלב בן יפונה שלט בעיר מאז הכיבוש. עכשו שיהושע עומד לעשות הגרלה, כלב בן יפונה חשש לאבד את עירו ולכן הוא בא ליהושע לדרוש את ההר.
הָיְתָה חֶבְרוֹן לְכָלֵב בֶּן יְפֻנֶּה הַקְּנִזִּי לְנַחֲלָה, עַד הַיּוֹם הַזֶּה עריכה
לאחר הסיפור הזה כלב בן יפונה הקנזי למטה יהודה אינו מוזכר יותר, כך שאי אפשר לדעת עד מתי משפחת כלב בן יפונה למטה יהודה החזיקה את חברון לנחלה.
חברון היתה עיר ראשית וחשובה בשבט יהודה. לאחר ששאול מת, אלוהים הורה לדוד לעלות לחברון (שמואל א ב א), ושם המליכו אנשי יהודה את דוד (שמואל א ב ד). שבע וחצי שנים מלך דוד בחברון עד שהוא עבר לירושלים (שמואל ב ב יא).
יַעַן אֲשֶׁר מִלֵּא אַחֲרֵי יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל עריכה
העורך מסביר למה כלב בן יפונה קיבל את חברון לנחלה, "יַעַן אֲשֶׁר מִלֵּא אַחֲרֵי יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל".
כלב הראה אומץ ואמונה באלוהים, ואחר כך הוביל את העם לכבוש את חברון, להרוג את הענקים, ולהמשיך לכבוש את כל ההר בשביל שבט יהודה.
הנצחונות של כלב בן יפונה קבעו את גודל נחלת יהודה, שבעתיד הפכה לממלכת יהודה, וכך שבט יהודה בדרום הארץ שרד עד הכיבוש הבבלי, ובזכות כורש מלך פרס שב לאדמתו. כל עתיד היהודים נקבע מההחלטות של כלב בן יפונה למקם את שבט יהודה באזור הזה, ולכן מגיע לו הכבוד האדיר שאמרו לכבודו שהוא "מִלֵּא אַחֲרֵי יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל".