ביאור:יהושע יד ו

יהושע יד ו: "וַיִּגְּשׁוּ בְנֵי יְהוּדָה אֶל יְהוֹשֻׁעַ בַּגִּלְגָּל, וַיֹּאמֶר אֵלָיו כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה הַקְּנִזִּי: אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹהִים, עַל אֹדוֹתַי וְעַל אֹדוֹתֶיךָ, בְּקָדֵשׁ בַּרְנֵעַ."

בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:יהושע יד ו.

אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה ... עַל אֹדוֹתַי וְעַל אֹדוֹתֶיךָ

|ראו מפת שבטי ישראל.

וַיִּגְּשׁוּ בְנֵי יְהוּדָה אֶל יְהוֹשֻׁעַ בַּגִּלְגָּל

בהמשך נראה שכלב בן יפונה מדבר לבד, על הבטחת אלוהים שנותנה למשה אודותיו, אולם הוא הביא ליהושע את זקני בני יהודה, נשיאי המשפחות, מפקדי הצבא וכל בעלי הכוח והשררה, כדי להפעיל עליו לחץ. הופעתו של כלב היתה צרחה דוממת: 'תן לי את מה שאנחנו מבקשים או שיהיו פה צרות!'

בהמשך אנו שומעים שכלב בן יפונה הוא בן 85 (ביאור:בראשית יד י), וזה 45 שנים מאז שכלב טען שבני ישראל יכולים לכבוש את הארץ, ונדדו במדבר 40 שנה.
מכאן ניתן להבין שבני ישראל כבר נכנסו לארץ המובטחת לפני חמש שנים, כבשו את יריחו, העי, הדרום, והצפון, אולם הם עדיין במרכז הכוח של יהושע "בַּגִּלְגָּל". הגלגל הינו מקום בטוח מהתקפות, כי הוא במדבר, מוגן מאחור על ידי הירדן, ויש להם אספקת מים מהירדן. צבא שיתקיף יהיה מנותק ממי שתיה ולא יוכל לצור על בני ישראל.

אולם לאחר כיבוש הערים בהר, לא ברור למה יהושע מחכה ולא נותן לעם לכבוש את שארית הכנענים, ולא נותן לעם להתנחל.

לא ברור מה היה קודם:

יהושע החליט לחלק נחלות, או
שאנשי יהודה באו לבקש את נחלתם, כי, אחרי חמש שנים, נמאס להם לחכות ליהושע הזקן להחליט.

בכל אופן בני יהודה הופיעו עם דרישות.

כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה הַקְּנִזִּי

הַקְּנִזִּי -

הקנזי מוזכרים בברית בין הבתרים, ככתוב: "אֶת הַקֵּינִי, וְאֶת הַקְּנִזִּי, וְאֵת, הַקַּדְמֹנִי" (בראשית טו יט), והם אחד מהעמים או שבטים שבני ישראל יחרימו. כידוע יעל היתה מחבר הקיני ולא הרגו אותם, וגם הקדמני היו בצפון הרחוק ולא הוחרמו.
לעשו היו ילדים, והבן החמישי של בכורו "אֱלִיפָז" היה "קְנַז", ככתוב: "וַיִּהְיוּ בְּנֵי אֱלִיפָז: תֵּימָן, אוֹמָר, צְפוֹ, וְגַעְתָּם, וּקְנַז" (בראשית לו יא).

כתוב: "וּלְכָלֵב בֶּן יְפֻנֶּה, נָתַן חֵלֶק בְּתוֹךְ בְּנֵי יְהוּדָה, אֶל פִּי יְהוָה" (ביאור:יהושע טו יג), וניתן להבין מזה שכלב קיבל נחלה בתוך שבט יהודה למרות שהוא לא היה חלק משבט יהודה.

לא ברור איך אדם זר, או אדם ממשפחת עשו, "כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה" נעשה לאחד המרגלים מ"רָאשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל הֵמָּה" (במדבר יג ג), ונשיא שבט יהודה, ככתוב: "וְנָשִׂיא ... לְמַטֵּה יְהוּדָה, כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה" (במדבר לד יח-יט) לצורך חלוקת הנחלות.

כלב בן יפונה היה בן ארבעים כאשר הוא היה נשיא שבט יהודה ואחד המרגלים שיצאו לתור את הארץ, למרות ששמו אינו מוזכר ביציאת מצרים, ומשפחתו אינה שייכת לשמות בני ישראל. במידה והוא זכה למעמדו הרם בזכות יכולתו ולא בזכות לידתו ויחוסו, זה מסביר את תגובתו, כי שהוא היה שונה מכל שאר ראשי השבטים שירשו את תפקידם, ואולי היו חסרי כישורים.

כאדם שלא סבל עבדות במצרים, נראה שהוא קיבל את אלוהי ישראל באמונה ואהבה, והיה אמיץ ובטוח בהבטחת אלוהים שהעם מספיק תקיף, ולא תהיה בעיה להכות את ערי כנען ואת הענקים שלהם. כל שאר המנהיגים/מרגלים נבהלו ופחדו, ככתוב: "וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר עָלוּ עִמּוֹ אָמְרוּ: לֹא נוּכַל לַעֲלוֹת אֶל הָעָם, כִּי חָזָק הוּא מִמֶּנּוּ" (במדבר יג לא), לא ברור אם יהושע בן נון היה אחד מהמרגלים שאמרו כך, או שהוא רק שתק, בכל אופן ברור שבשלב הזה יהושע בן נון לא הצטרף לכלב בן יפונה.

רק למחרת, כאשר העם אמר: "נִתְּנָה רֹאשׁ וְנָשׁוּבָה מִצְרָיְמָה" (במדבר יד ה), יהושע בן נון וכלב בן יפונה קרעו את בגדיהם ואמרו לעם: "אַךְ בַּיהוָה אַל תִּמְרֹדוּ, וְאַתֶּם אַל תִּירְאוּ אֶת עַם הָאָרֶץ, כִּי לַחְמֵנוּ הֵם" (במדבר יד ט), ובהמשך אלוהים מודיע: "וְעַבְדִּי כָלֵב, עֵקֶב הָיְתָה רוּחַ אַחֶרֶת עִמּוֹ וַיְמַלֵּא אַחֲרָי, וַהֲבִיאֹתִיו אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר בָּא שָׁמָּה, וְזַרְעוֹ יוֹרִשֶׁנָּה" (במדבר יד כד), ובמשפט הזה יהושע בן נון לא מוזכר. רק אחר כך אלוהים מודיע שאנשים שנאצו את אלוהים וסרבו לעלות ימותו במדבר, "כִּי אִם כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה, וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן" יכנסו לארץ המובטחת (במדבר יד ל) (ושמו של כלב מופיע לפני יהושע).

אלוהים שתל את הענקים בחברון, כדי שבזכות כלב הקנזי, שבט יהודה יזכה בנחלתו בדרום, יכבוש את ירושלים שדוד יעשה לבירתו, יקים את ממלכת יהודה, ושבט יהודה ישרוד את חורבן הבית הראשון והשני כדי לקיים את תורת אלוהים כיהודים.

ניתן ללמוד שחייבים לתת לאנשים בעלי כישורים לעלות לדרגות פיקוד ושלטון כדי להנחות את העם, ולהוריד את ערך היחוסין.

וַיִּגְּשׁוּ ... וַיֹּאמֶר

כלב ובכירי שבט יהודה באים ליהושע, שליט העם ואומרים לו.

לא נאמר שהם ביקשו רשות לבוא לפניו, או הגישו לו מתנות וכיבודים, או השתחוו לפניו ביראה, או אמרו לו "עֲבָדֶיךָ אֲנָחְנוּ" (ביאור:יהושע ט ח).
הם נגשו ופתחו את הפה ללא צורך שיהושע יגיש להם את מטה הזהב שלו. הם מרגישים בעלי עוצמה ובטחון שמותר להם לדבר, ויש להם זכות מאלוהים לדרוש שיהושע יקיים את דברי אלוהים.

ההופעה ודבריו של כלב בן יפונה היו איום במלחמת אזרחים. שבט יהודה לא היה מוכן להשתתף בהגרלה ולקבל נחלה אחרת מלבד חברון וההר שאותו הם כבשו והחזיקו. לכן סוף הפרק נגמר במילים "וְהָאָרֶץ שָׁקְטָה מִמִּלְחָמָה" (ביאור:יהושע יד טו), והכוונה למלחמה בין יהודה ויהושע, הן מיד בפרק הבא כלב בן יפונה יוצא למסע כיבושים בהרי יהודה (ביאור:יהושע טו טז).

כלב בן יפונה ידע, מנסיון בעבר, שיהושע יוותר תחת לחץ, כשם שהוא נכנע והסכים לכרות ברית שלום עם הגבעונים כאשר הם נפנפו לחם מנוקד בעובש לפני הפנים שלו והוא נבהל שזה יהרוג אותו (ביאור:יהושע ט יד טו).

עַל אֹדוֹתַי וְעַל אֹדוֹתֶיךָ

כלב בן יפונה מזכיר ליהושע שאלוהים העניק לו ברכה ונחלה, ככתוב: ""וְעַבְדִּי כָלֵב, עֵקֶב הָיְתָה רוּחַ אַחֶרֶת עִמּוֹ וַיְמַלֵּא אַחֲרָי, וַהֲבִיאֹתִיו אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר בָּא שָׁמָּה, וְזַרְעוֹ יוֹרִשֶׁנָּה" (במדבר יד כד). יהושע לא מוזכר בברכה הזאת אלא רק קיבל רשות להכנס לארץ המובטחת (במדבר יד ל).

לכלב בן יפונה היה ברור שמדובר בעיר חברון, כי שם היו הענקים, וזאת הארץ "אֲשֶׁר בָּא שָׁמָּה" כאשר הוא ראה את הענקים, וזאת תהיה נחלת יהודה.

למרות שאלוהים לא נתן ברכה דומה ליהושע, ושבט אפרים חייב להיות אחד מהשבטים שיקבלו את נחלתם בהגרלה, כלב בן יפונה הרחיב את זכויותיו והרשה ליהושע להצטרף לברכתו. כך גם שבטי יוסף: אפרים ומנשה יקבלו את נחלתם, כרצונם מחוץ להגרלה. כאשר כלב בן יפונה העניק מברכתו ליהושע, יהושע שמח לקבל את השוחד הזה לשבטו, והמשיך לדבר כאילו שלכולם היה ברור ששבטי יוסף יקבלו נחלה כרצונם כי הם מיצגים את בכורה של רחל האהובה, והם הבכורים של יעקב אבינו. כך, בתמורה לזה, היה קל ליהושע לקבל את דרישת שבט יהודה ולתת להם נחלה בהרים בדרום הארץ.

כל זה יעשה ברצונו של אלוהים, שידע שממלכת הצפון תהיה חשופה לאויבים קשים גם ממצרים וגם מאשור ובבל, כדברי הנביא: "וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלָי: מִצָּפוֹן תִּפָּתַח הָרָעָה עַל כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ" (ירמיהו א יד), והם יכבשו ראשונים, יוגלו, ויאבדו וכך הם ילמדו את ממלכת יהודה את הצפוי להם אם הם לא ילמדו לקח.