ביאור:יהושע יד יב

יהושע יד יב: "וְעַתָּה, תְּנָה לִּי אֶת הָהָר הַזֶּה אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה בַּיּוֹם הַהוּא, כִּי אַתָּה שָׁמַעְתָּ בַיּוֹם הַהוּא כִּי עֲנָקִים שָׁם וְעָרִים גְּדֹלוֹת בְּצֻרוֹת, אוּלַי יְהוָה אוֹתִי וְהוֹרַשְׁתִּים, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:יהושע יד יב.


תְּנָה לִּי אֶת הָהָר הַזֶּה אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה בַּיּוֹם הַהוּא

עריכה

וְעַתָּה

עריכה

במקור סיפורי התנ"ך נאמרו, עד שהם עלו על הכתב.
לא ברור אם כלב בן יפונה אמר

  1. "וְעַתָּה" - עכשו, כרגע, כעת, לפני הזמן הצפוי (מילוג) - כלב דורש שיהושע בן נון יתן לו את חברון, עכשו, ברגע זה, לפני ההגרלה, כי לדעתו אלוהים כך פקד ויהושע שמע את משה.
  2. 'ואתה' - אתה, יהושע, היית נוכח כאשר משה אמר בשם אלוהים: "וַיִּשָּׁבַע לֵאמֹר ... זוּלָתִי כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה הוּא יִרְאֶנָּה וְלוֹ אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר דָּרַךְ בָּהּ וּלְבָנָיו יַעַן אֲשֶׁר מִלֵּא אַחֲרֵי יְהֹוָה" (דברים א לו), והכוונה היתה לעיר חברון, שבה היו הענקים, וזאת הארץ שכלב בן יפונה "דָּרַךְ בָּהּ".

סביר ששני האיותים נכונים ביחד - כלב אמר: 'עכשו אתה, תעשה את בקשתי, כפי שמשה אמר בשם אלוהים'.

בזמנו כלב היה היחיד שטען "עָלֹה נַעֲלֶה וְיָרַשְׁנוּ אֹתָהּ, כִּי יָכוֹל נוּכַל לָהּ" (במדבר יג ל), ולא ברור אם יהושע הצטרף לאחרים או רק שתק, כי כתוב: "וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר עָלוּ עִמּוֹ אָמְרוּ: לֹא נוּכַל לַעֲלוֹת אֶל הָעָם, כִּי חָזָק הוּא מִמֶּנּוּ" (במדבר יג לא). ואלוהים אמר למשה: "וְעַבְדִּי כָלֵב, עֵקֶב הָיְתָה רוּחַ אַחֶרֶת עִמּוֹ, וַיְמַלֵּא אַחֲרָי וַהֲבִיאֹתִיו, אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר בָּא שָׁמָּה, וְזַרְעוֹ יוֹרִשֶׁנָּה" (במדבר יד כד). לכן אלוהים הדגיש שכלב בן יפונה יקבל את הארץ אשר הוא דרך בה לנחלה לו וליורשיו, אולם יהושע בן נון לא נכלל בפקודת משה.

אוּלַי יְהוָה אוֹתִי וְהוֹרַשְׁתִּים

עריכה

"אוּלַי יְהוָה אוֹתִי וְהוֹרַשְׁתִּים" לא נשמע נכון. ייתכן שהושמטה מילה כמו: "אוּלַי יְהוָה [ינחה/יוביל/יאהב/יעניק/יצליח] אוֹתִי וְהוֹרַשְׁתִּים".

אם לא הושמטה מילה, סביר שהאוֹ במילה "אוֹתִי" היתה צריכה להיות אִי (הניקוד אינו מחייב כי הוא נוסף מאות שנים מאוחר יותר), והיה צריך להיות כתוב: "אוּלַי יְהוָה אִיתִי וְהוֹרַשְׁתִּים".

  • ייתכן שכלב בן יפונה נתן ליהושע הזדמנות לאפשר לו לנסות לכבוש את חברון ולהרוג את הענקים, ואם הוא יצליח - סימן שאלוהים שמח לתת לו להצליח, וזה מעלה את כבודו של אלוהים ושל כלב בן יפונה.
  • ייתכן שיהושע חשב שכלב בן יפונה יכשל, ואז לא תהיה לו בעיה לאסור על כלב בן יפונה לקחת את חברון מחוץ להגרלה.
  • ייתכן שזה איפשר ליהושע לתת לכלב בן יפונה את חברון, ושאר בני ישראל לא יכולים להתמרמר, כי באמת כלב בן יפונה היה היחיד שלא פחד מהענקים, ובאמת משה בשם אלוהים העניק לו את הארץ בה הוא דרך.
  • ייתכן שכלב מפעיל לחץ על אלוהים שאמר שהוא ינחל את הארץ שבה הוא דרך, ועכשו כלב בן יפונה מגיש לאלוהים לקיים את דבריו, אחרת יגידו שאלוהים מבטיח ולא מקיים.
  • ייתכן שכלב בן יפונה מדגיש את עזרת אלוהים, ולא מבקש עזרה מיהושע או שבטים אחרים. כלב מראה את בטחונו באלוהים, לאומת מנשה ואחרים שלא הצליחו במשימתם, ככתוב: "וְלֹא יָכְלוּ בְּנֵי מְנַשֶּׁה, לְהוֹרִישׁ אֶת הֶעָרִים הָאֵלֶּה" (ביאור:יהושע יז יב).

לביאור נוסף

עריכה