ביאור:יהושע יד י
יהושע יד י: "וְעַתָּה, הִנֵּה הֶחֱיָה יְהוָה אוֹתִי כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר, זֶה אַרְבָּעִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה מֵאָז דִּבֶּר יְהוָה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה אֶל מֹשֶׁה, אֲשֶׁר הָלַךְ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר, וְעַתָּה הִנֵּה אָנֹכִי הַיּוֹם בֶּן חָמֵשׁ וּשְׁמֹנִים שָׁנָה."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:יהושע יד י.
הִנֵּה הֶחֱיָה יְהוָה אוֹתִי כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר
עריכהוְעַתָּה הִנֵּה אָנֹכִי הַיּוֹם בֶּן חָמֵשׁ וּשְׁמֹנִים שָׁנָה
עריכהכלב בן יפונה היה בן 40 כאשר הוא היה המרגל שייצג את שבט יהודה.
הוא היה היחיד שאמר שבני ישראל יכולים לכבוש את הארץ המובטחת למרות הענקים שגרו בה.
אלוהים הבטיח לכלב בן יפונה שהוא יכנס לארץ, וכך אלוהים הבטיח לו לפחות עוד ארבעים שנות הנדודים במדבר. אולם כדי שכלב לא ימות מיד לאחר כניסתו לארץ ולא יהנה מהצלחותיו, אלוהים הוסיף לכלב בן יפונה שנים כדי שהוא יוכל לכבוש ולנחול את הארץ, שהוא טען שיש בכוחו לנחול, ולהוריש לזרעו, ככתוב: "וּרְאֵה בָנִים לְבָנֶיךָ שָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל" (תהלים קכח ו), וכך נגמר הפרק שלנו במילים "וְהָאָרֶץ שָׁקְטָה מִמִּלְחָמָה" (ביאור:יהושע יד טו).
מֹשֶׁה, אֲשֶׁר הָלַךְ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר
עריכהכלב בן יפונה נותן כבוד למשה ואומר עליו: "מֹשֶׁה, אֲשֶׁר הָלַךְ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר".
הפסוק לא נראה סביר. צרוף המילים "מֹשֶׁה, אֲשֶׁר הָלַךְ יִשְׂרָאֵל" לא נשמע נכון.
הניקוד של המילה "הָלַךְ", מודיע לנו מי הוא משה - האיש שהלך במדבר ארבעים שנה.
הניקוד הוא פרוש, ואינו מחייב כי הוא נוסף מאות שנים מאוחר יותר. אין ספק שגדולתו של משה היא לא בזה שהוא אישית הלך במדבר.
החשיבות שלו היא בזה שהוא 'הוליך' במשמעות 'הנהיג' את עם ישראל במדבר, חינך ולימד דור חדש של בני ישראל להיות אמיצים ותקיפים. שמר שכל השבטים ישארו מאוחדים עם מטרה אחת ולא יריבו ולא יתפצלו.