קטגוריה:יהושע ט כא

• לדף התרגום על כל הפרק •

"אֲלֵיהֶם" אלו המתלוננים על הנשיאים, הן הגבעונים עוד לא נקראו ולא באו (ביאור:יהושע ט כב).

בהוראת יהושע, נשיאי העדה נשבעו בשם אלוהים וכרתו ברית עם האנשים שטענו שהם מארץ רחוקה. כאשר התברר שהם חיווים מכנען שחייבים בחרם, חלק מאנשי אנשי המטה הכללי, העדה (העדים שראו את הברית ותוצאותיה), התלוננו על הנשיאים הרשלנים ואיימו עליהם שהם הפרו את פקודת אלוהים ויביאו את כעס אלוהים על בני ישראל.

הנשיאים טענו שהם לא יכולים לבטל את הברית, אולם הסבירו שהם רשאים לשנות את הברית ולהוסיף תנאים. במידה והגבעונים יסרבו, הברית תתבטל, ובני ישראל יהיו חופשיים להחרים אותם.

חד וחלק אמרו הנשיאים - הגבעונים "יִחְיוּ" ולא ימותו.
הנשיאים לא מוכנים להפר את שבועתם, אפילו שאנשי המטה ("הָעֵדָה") שהיו לפניהם איימו עליהם בהדחה או מוות.

המתלוננים שמעו שבקשתם נדחתה, אולם לפני שהם הספיקו להתארגן בצעקות, הנשיאים הודיעו להם:

"הָעֵדָה" - מהשורש 'יעד' או 'ועד' (נועדו, וַעֲדָה), קבוצת אנשים שנפגשו, התכנסו ופעלו ביחד, או שהיו עדים למאורע. אין הגבלה לכמות האנשים: עם, אֻכְלוּסִיָּה, צִבּוּר, קְהִלָּה, קבוצה, להקה (מילוג).
אולם מה המשמעות בהקשר שלנו:

1. כל העם, ככתוב: "וַיִּסְעוּ מֵאֵילִם וַיָּבֹאוּ כׇּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל מִדְבַּר סִין אֲשֶׁר בֵּין אֵילִם וּבֵין סִינָי" (שמות טז א), אולם כאן התוספת "כׇּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" מראה שכולם נסעו ולא השאירו חלק מהעם מאחור. כאן ברור שיהושע לא לקח את כל העם בנסעו לגבעון אלא רק חלק מהצבא, כך שלא יכול להיות שכל העם התלונן.
2. נכבדי העם בלבד, ככתוב: "וְאֵת כׇּל הָעֵדָה הַקְהֵל אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד" (ויקרא ח ג), ואין ספק שלא כל העם, שש מאות רבבות וילדים וזקנים, התקהל אל פתח אוהל מועד. וגם נאמר: "וַיְדַבֵּר אֶל קֹרַח וְאֶל כָּל עֲדָתוֹ" (ביאור:במדבר טז ה), ומדובר על עדה שהיו בה רק ב"חֲמִשִּׁים וּמָאתַיִם אִישׁ, מַקְרִיבֵי הַקְּטֹרֶת" (במדבר טז לה).
3. רמז למילה "הָעֵדוּת" - ואנו מוצאים ש"הָעֵדוּת" קשורה ל"אֲרוֹן הָעֵדוּת" (שמות מ ג), וגם ל"מִשְׁמֶרֶת מִשְׁכַּן הָעֵדוּת" (במדבר א נג), וגם ל"וַיָּבֹא מֹשֶׁה אֶל אֹהֶל הָעֵדוּת" (במדבר יז כג), ומכל זה ניתן להבין ש"הָעֵדוּת" ו"הָעֵדָה" קשורים לעבודת אלוהים. כך גם קורח ועדתו מרדו במשה בהקשר לעבודת אלוהים, ומשה פקד עליהם לבוא עם המחתות שלהם, ככתוב: "זֹאת עֲשׂוּ: קְחוּ לָכֶם מַחְתּוֹת, קֹרַח וְכָל עֲדָתוֹ" (במדבר טז ו).

הנשיאים הטילו על הגבעונים לשרת את "כָל הָעֵדָה", ולא ברור למה הם התכוונו, אז לבטח חלק חשב שזה את כל עם ישראל, וחלק חשב שזה רק את נכבדי ישראל במטה הכללי, סביב כסא השלטון של יהושע. בכל אופן לפי הכתוב אנשי המטה היו כלולים והם אישית יהנו מהשרות הזה. לאחר דברי יהושע, ברור שהכוונה היא רק לשרת את בית אלוהי ישראל וכהניו (ביאור:יהושע ט כג), ויהושע עשה שהם ישרתו גם את בית אלוהים וגם אותו ונכבדיו, "הָעֵדָה".

"וַיִּהְיוּ חֹטְבֵי עֵצִים וְשֹׁאֲבֵי מַיִם" - משרתים.
לרוב עם נכבש הוכרח לשלם מס עובד, ככתוב: "וְלֹא הוֹרִישׁוּ אֶת הַכְּנַעֲנִי הַיּוֹשֵׁב בְּגָזֶר וַיֵּשֶׁב הַכְּנַעֲנִי בְּקֶרֶב אֶפְרַיִם עַד הַיּוֹם הַזֶּה וַיְהִי לְמַס עֹבֵד" (ביאור:יהושע טז י).
כך שלמה המלך הטיל מיסים על כל שבט, ככתוב: "וְלִשְׁלֹמֹה שְׁנֵים-עָשָׂר נִצָּבִים, עַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וְכִלְכְּלוּ אֶת הַמֶּלֶךְ וְאֶת בֵּיתוֹ. חֹדֶשׁ בַּשָּׁנָה יִהְיֶה עַל אחד (הָאֶחָד) לְכַלְכֵּל" (מלכים א ד ז).

כך הנשיאים הציעו ליהושע להטיל מס עובד על אנשי גבעון. הגבעונים יספקו עצים ומים ליהושע ונכבדיו, במשך כל השנה, לתמיד. הגבעונים יספקו אנשים שירכשו, יאספו, יביאו, ויחלקו שרותים לשליט ישראל וממשלתו.

לפי הידוע לנו הגבעונים לא סיפקו עצים ומים לכל בני ישראל, אולם הם עסקו בשרותים לבית אלוהי ישראל, ככתוב: "וַיֵּלֶךְ הַמֶּלֶךְ גִּבְעֹנָה לִזְבֹּחַ שָׁם כִּי הִיא הַבָּמָה הַגְּדוֹלָה אֶלֶף עֹלוֹת יַעֲלֶה שְׁלֹמֹה עַל הַמִּזְבֵּחַ הַהוּא" (מלכים א ג ד), וזאת לפי פקודתו של יהושע: "וְעַתָּה, אֲרוּרִים אַתֶּם, וְלֹא יִכָּרֵת מִכֶּם עֶבֶד, וְחֹטְבֵי עֵצִים וְשֹׁאֲבֵי מַיִם לְבֵית אֱלֹהָי" (ביאור:יהושע ט כג).

הגבעונים עשו בעורמה והטעו את יהושע ונשיאי העדה לכרות להם ברית.
קיצוניים דתיים התלוננו על הנשיאים שהם היו רשלנים וטפשים שהערימו עליהם, ולכן שבועתם אינה שבועה.
עכשו הנשיאים אומרים למתלוננים המורדים, בעורמה, "וַיִּהְיוּ חֹטְבֵי עֵצִים וְשֹׁאֲבֵי מַיִם לְכָל הָעֵדָה", והמתלוננים הסכימו לזה, כאשר הם נכשלו להבין שהערימו עליהם, והמילים "לְכָל הָעֵדָה" אינם ברורות, ובמקום להעניש את הגבעונים בעבודת פרך לכל עם ישראל, הגבעונים יזכו לעבוד במשרות כבוד רמות, בבית אלוהים, ובעדה של יהושע, (כמו קורח ועדתו), והם יהיו שומרי ראש של יהושע, ומתחזקי בית אלוהים.

כך הנשיאים הראו למתלוננים שגם הם טיפשים ורשלנים, ושישבו בשקט.

נשיאי העדה רצו להעניש את הגבעונים קשות ב"וַיִּהְיוּ חֹטְבֵי עֵצִים וְשֹׁאֲבֵי מַיִם, לְכָל הָעֵדָה", וזאת כדי שכנענים לא ינהרו לגבעונים כדי להציל את נפשם.
יהושע הבין שזה לא פתרון טוב, כי הגבעונים ישמחו לקבל את המהגרים ויעשו אותם לעבדים לבני ישראל במקומם. לכן הוא שינה ונתן להם עבדות מכובדת ביותר: שומרי הראש שלו והעדה, ומשרתי ומפעילי בית המזבח (ביאור:יהושע ט כג). כך הגבעונים יסרבו לקבל זרים לבוא לקרבם שיקחו מהם את העבודות המכובדות האלה.