רש"י מנוקד על המקרא/ספר ויקרא/ה

(א) וְשָׁמְעָה קוֹל אָלָה – בְּדָבָר שֶׁהוּא עֵד בּוֹ; שֶׁהִשְׁבִּיעוּהוּ שְׁבוּעָה, שֶׁאִם יוֹדֵעַ לוֹ עֵדוּת – שֶׁיָּעִיד לוֹ (ספרא חובה, פרשתא ח ופרק יא).

(ב) אוֹ נֶפֶשׁ אֲשֶׁר תִּגַּע וְגוֹמֵר – וּלְאַחַר הַטֻּמְאָה הַזּוֹ, יֹאכַל קָדָשִׁים אוֹ יִכָּנֵס לַמִּקְדָּשׁ, שֶׁהוּא דָּבָר שֶׁזְּדוֹנוֹ כָּרֵת. בְּמַסֶּכֶת שְׁבוּעוֹת (דף ו' ע"ב-ז' ע"ב; דף י"ד ע"ב) נִדְרָשׁ כֵּן.
וְנֶעְלַם מִמֶּנּוּ – הַטֻּמְאָה (ספרא שם, פרק יב,ז; שבועות י"ד ע"ב).
וְאָשֵׁם – בַּאֲכִילַת קֹדֶשׁ אוֹ בְּבִיאַת מִקְדָּשׁ.

(ג) בְּטֻמְאַת אָדָם – זוֹ טֻמְאַת מֵת (ספרא שם פרק יב,ח).
לְכֹל טֻמְאָתוֹ – לְרַבּוֹת טֻמְאַת מַגַּע זָבִין וְזָבוֹת (שם).
אֲשֶׁר יִטְמָא – לְרַבּוֹת הַנּוֹגֵעַ בְּבוֹעֵל נִדָּה (שם).
בָּהּ – לְרַבּוֹת בּוֹלֵעַ נִבְלַת עוֹף טָהוֹר (שם).
וְנֶעְלַם – וְלֹא יָדַע [ספרים אחרים: וְהוּא יָדַע], שֶׁשָּׁכַח הַטֻּמְאָה.
וְאָשֵׁם – בַּאֲכִילַת קֹדֶשׁ אוֹ בְּבִיאַת מִקְדָּשׁ.

(ד) בִּשְֹפָתַיִם – וְלֹא בְּלֵב (ספרא שם, פרשתא ט,ב; שבועות כ"ו ע"ב).
לְהָרַע – לְעַצְמוֹ (ספרא שם, ג-ד).
אוֹ לְהֵיטִיב – לְעַצְמוֹ; כְּגוֹן: אֹכַל וְלֹא אֹכַל, אִישַׁן וְלֹא אִישַׁן (שבועות י"ט ע"ב; שם כ"ה ע"א).
לְכֹל אֲשֶׁר יְבַטֵּא – לְרַבּוֹת לְשֶׁעָבַר (ספרא שם, ח; שבועות כ"ו ע"א).
וְנֶעְלַם מִמֶּנּוּ – וְעָבַר עַל שְׁבוּעָתוֹ. כָּל אֵלֶּה בְּקָרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד, כַּמְּפֹרָשׁ כָּאן; אֲבָל שְׁבוּעָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ כְּפִירַת מָמוֹן – אֵינָהּ בְּקָרְבָּן זוֹ, אֶלָּא בְּאָשָׁם (להלן פסוקים כ-כו).

(ח) וְהִקְרִיב אֶת אֲשֶׁר לַחַטָּאת רִאשׁוֹנָה – חַטָּאת קוֹדֶמֶת לְעוֹלָה. לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לִפְרַקְלִיט שֶׁנִּכְנַס לְרַצּוֹת: רִצָּה פְּרַקְלִיט, נִכְנַס דּוֹרוֹן אַחֲרָיו (זבחים ז' ע"ב).
וְלֹא יַבְדִּיל – אֵינוֹ מוֹלֵק אֶלָּא סִימָן אֶחָד (חולין כ"א ע"א).
עֹרֶף – הוּא גֹּבַהּ הָרֹאשׁ הַמַּשְׁפִּיעַ לְצַד הַצַּוָּאר. מוּל עֹרֶף – מוּל הָרוֹאֶה אֶת הָעֹרֶף (שם י"ט ע"ב), וְהוּא אֹרֶךְ כָּל אֲחוֹרֵי הַצַּוָּאר.

(ט) וְהִזָּה מִדַּם הַחַטָּאת – בָּעוֹלָה לֹא הִטְעִין אֶלָּא מִצּוּי (לעיל א,טו), וּבַחַטָּאת – הַזָּאָה וּמִצּוּי: אוֹחֵז בָּעוֹף וּמַתִּיז, וְהַדָּם נִתָּז וְהוֹלֵךְ לַמִּזְבֵּחַ (זבחים ס"ד ע"ב).
חַטָּאת הוּא – לִשְׁמָהּ כְּשֵׁרָה, שֶׁלֹא לִשְׁמָהּ פְּסוּלָה (ספרא חובה, פרק יח,ט).

(י) כַּמִּשְׁפָּט – כַּדָּת הָאָמוּר בְּעוֹלַת הָעוֹף שֶׁל נְדָבָה, בְּרֹאשׁ הַפָּרָשָׁה.

(יא) כִּי חַטָּאת הִוא – וְאֵין בַּדִּין שֶׁיְּהֵא קָרְבָּנוֹ [ספרים אחרים: קָרְבָּנָהּ] מְהֻדָּר (מנחות ו' ע"א).

(יב) חַטָּאת הִוא – נִקְמְצָה וְנִקְטְרָה לִשְׁמָהּ – כְּשֵׁרָה, שֶׁלֹא לִשְׁמָהּ – פְּסוּלָה (ספרא חובה, פרק יט,ט; מנחות ד' ע"א).

(יג) עַל חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא – כָּאן שִׁנָּה הַכָּתוּב; שֶׁהֲרֵי בַּעֲשִׁירוּת וּבְדַלּוּת נֶאֱמַר: "מֵחַטָּאתוֹ" (לעיל פסוק ו ופסוק י), וְכָאן בְּדַלֵּי דַלּוּת נֶאֱמַר: עַל חַטָּאתוֹ. דִּקְדְּקוּ רַבּוֹתֵינוּ (כריתות כ"ז ע"ב) מִכָּאן, שֶׁאִם חָטָא כְּשֶׁהוּא עָשִׁיר, וְהִפְרִישׁ מָעוֹת לְכִשְׂבָּה אוֹ שְׂעִירָה וְהֶעֱנִי, יָבִיא מִמִּקְצָתָן שְׁתֵּי תּוֹרִים; הִפְרִישׁ מָעוֹת לִשְׁתֵּי תוֹרִים וְהֶעֱנִי, יָבִיא מִמִּקְצָתָן עֲשִׂירִית הָאֵיפָה; [לְכָךְ נֶאֱמַר "מֵחַטָּאתוֹ"]. הִפְרִישׁ מָעוֹת לַעֲשִׂירִית הָאֵיפָה וְהֶעֱשִׁיר, יוֹסִיף עֲלֵיהֶן וְיָבִיא קָרְבַּן עָשִׁיר; לְכָךְ נֶאֱמַר כָּאן עַל חַטָּאתוֹ.
מֵאַחַת מֵאֵלֶּה – מֵאַחַת מִשָּׁלֹשׁ כַּפָּרוֹת הָאֲמוּרוֹת בָּעִנְיָן, אוֹ בַּעֲשִׁירוּת אוֹ בְּדַלּוּת אוֹ בְּדַלֵּי דַלּוּת. וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר? שֶׁיָּכוֹל הַחֲמוּרִים שֶׁבָּהֶם יִהְיוּ בְּכִשְׂבָּה אוֹ שְׂעִירָה, וְהַקַּלִּין יִהְיוּ בְּעוֹף, וְהַקַּלִּין שֶׁבַּקַּלִין יִהְיוּ בַּעֲשִׂירִית הָאֵיפָה? תַּלְמוּד לוֹמַר מֵאַחַת מֵאֵלֶּה, לְהַשְׁווֹת קַלִּין לַחֲמוּרִין לְכִשְׂבָּה וּשְׂעִירָה אִם הִשִּׂיגָה יָדוֹ, וְאֶת הַחֲמוּרִין לַקַּלִּין לַעֲשִׂירִית הָאֵיפָה בְּדַלֵּי דַלּוּת (ספרא שם פרק יט,י).
וְהָיְתָה לַכֹּהֵן כַּמִּנְחָה – לְלַמֵּד עַל מִנְחַת חוֹטֵא שֶׁיִּהְיוּ שְׁיָרֶיהָ נֶאֱכָלִין, זֶהוּ לְפִי פְשׁוּטוֹ. וְרַבּוֹתֵינוּ דָּרְשׁוּ (ספרא שם,יא; מנחות ע"ג ע"ב): וְהָיְתָה לַכֹּהֵן – וְאִם חוֹטֵא זֶה כֹּהֵן הוּא, תְּהֵא כִּשְׁאָר מִנְחַת נִדְבַת כֹּהֵן, שֶׁהִיא בְּ"כָלִיל תִּהְיֶה לֹא תֵאָכֵל" (ויקרא ו,טז).

(טו) כִּי תִמְעֹל מַעַל – אֵין 'מְעִילָה' בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא שִׁנּוּי, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "וַיִּמְעֲלוּ בֵּאלֹהֵי אֲבֹתֵיהֶם וַיִּזְנוּ אַחֲרֵי אֱלֹהֵי עַמֵּי הָאָרֶץ" (דה"א ה,כה); וְכֵן הוּא אוֹמֵר בְּסוֹטָה: "וּמָעֲלָה בוֹ מָעַל" (במדבר ה,יב; ספרא פרשתא יא,א).
וְחָטְאָה בִּשְׁגָגָה מִקָּדְשֵׁי ה' – שֶׁנֶּהֱנָה מִן הַהֶקְדֵּשׁ. וְהֵיכָן הֻזְהַר, נֶאֱמַר כַּאן "חֵטְא" וְנֶאֱמַר לְהַלָן "חֵטְא" בִּתְרוּמָה, "וְלֹא יִשְֹאוּ עָלָיו חֵטְא" (ויקרא כב,ט): מַה לְּהַלָּן הִזְהִיר, אַף כָּאן הִזְהִיר. אִי מַה לְּהַלָּן לֹא הִזְהִיר אֶלָּא עַל הָאוֹכֵל? תַּלְמוּד לוֹמַר "תִמְעֹל מַעַל", רִבָּה (ספרא שם, ה; מעילה י"ח ע"ב).
מִקָּדְשֵׁי ה' – הַמְיֻחָדִים לַשֵּׁם, יָצְאוּ קָדָשִׁים קַלִּים (ספרא שם פרק כ,א).
אַיִל – לְשׁוֹן קָשֶׁה, כְּמוֹ: "וְאֶת אֵילֵי הָאָרֶץ לָקָח" (יחזקאל יז,יג); אַף כָּאן קָשֶׁה, בֶּן שְׁתֵּי שָׁנִים (ספרא שם, ו).
בְּעֶרְכְּךָ כֶּסֶף שְׁקָלִים – שֶׁיְּהֵא שָׁוֶה שְׁתֵּי סְלָעִים (שם; כריתות י' ע"ב).

(טז) וְאֵת אֲשֶׁר חָטָא מִן הַקֹּדֶשׁ יְשַׁלֵּם – קֶרֶן וָחֹמֶשׁ לְהֶקְדֵּשׁ (ספרא שם, ז).

(יז) וְלֹא יָדַע וְאָשֵׁם וְהֵבִיא – הָעִנְיָן הַזֶּה מְדַבֵּר בְּמִי שֶׁבָּא סְפֵק כָּרֵת לְיָדוֹ וְלֹא יָדַע אִם עָבַר עָלָיו אִם לָאו, כְּגוֹן חֵלֶב וְשֻׁמָּן לְפָנָיו, וּכְסָבוּר שֶׁשְּׁתֵּיהֶן הֶתֵּר, וְאָכַל אֶת הָאַחַת; אָמְרוּ לוֹ: אַחַת שֶׁל חֵלֶב הָיְתָה, וְלֹא יָדַע אִם זוֹ שֶׁל חֵלֶב אָכַל, הֲרֵי זֶה מֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי (ספרא שם פרשתא יב,ג; כריתות י"ז ע"ב), וּמֵגֵן עָלָיו כָּל זְמַן שֶׁלֹּא נוֹדַע לוֹ שֶׁוַּדַּאי חָטָא; וְאִם יִוָּדַע לוֹ לְאַחַר זְמַן, יָבִיא חַטָּאת (ספרא שם פרק כא,א; כריתות שם).
וְלֹא יָדַע וְאָשֵׁם וְנָשָׂא עֲוֹנוֹ – רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: הֲרֵי הַכָּתוּב עָנַשׁ אֶת מִי שֶׁלֹא יָדַע, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁיַּעֲנִישׁ אֶת מִי שֶׁיָּדַע (ספרא שם פרשתא יב,ז). רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אִם נַפְשְׁךָ לֵידַע מַתַּן שְֹכָרָן שֶׁל צַדִּיקִים, צֵא וּלְמַד מֵאָדָם הָרִאשׁוֹן, שֶׁלֹּא נִצְטַוָּה אֶלָּא עַל מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה וְעָבַר עָלֶיהָ, רְאֵה כַּמָּה מִיתוֹת נִקְנְסוּ עָלָיו וּלְדוֹרוֹתָיו. וְכִי אֵיזוֹ מִדָּה מְרֻבָּה, שֶׁל טוֹבָה אוֹ שֶׁל פֻּרְעָנוּת? הֱוֵי אוֹמֵר מִדָּה טוֹבָה. אִם מִדַּת פֻּרְעָנוּת הַמְּעֻטָּה, רְאֵה כַּמָּה מִיתוֹת נִקְנְסוּ לוֹ וּלְדוֹרוֹתָיו; מִדָּה טוֹבָה הַמְּרֻבָּה, הַיּוֹשֵׁב לוֹ מִן הַפִּגּוּלִין וְהַנּוֹתָרוֹת וְהַמִּתְעַנֶּה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁיִּזְכֶּה לוֹ וּלְדוֹרוֹתָיו וּלְדוֹרוֹת דּוֹרוֹתָיו עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת (שם, י). רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: "עַל פִּי שְׁנַיִם עֵדִים אוֹ שְׁלֹשָׁה" וְגוֹמֵר (דברים יז,ו); אִם מִתְקַיֶּמֶת הָעֵדוּת בִּשְׁנַיִם, לָמָּה פָּרַט לְךָ הַכָּתוּב בִּשְׁלֹשָׁה? אֶלָּא לְהָבִיא שְׁלִישִׁי, לְהַחֲמִיר עָלָיו וְלַעֲשׂוֹת דִּינוֹ כַּיּוֹצֵא בְּאֵלּוּ לְעִנְיַן עֹנֶשׁ זְמָמָה [ספרים אחרים: עֹנֶשׁ וַהֲזָמָה]. אִם כָּךְ עָנַשׁ הַכָּתוּב לַנִּטְפָּל לְעוֹבְרֵי עֲבֵרָה כְּעוֹבְרֵי עֲבֵרָה, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁיְּשַׁלֵּם שָֹכָר טוֹב לַנִּטְפָּל לְעוֹשֵׂי מִצְוָה כְּעוֹשֵׂי מִצְוָה (שם יא). רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר: "כִּי תִקְצֹר קְצִירְךָ בְשָׂדֶךָ וְשָׁכַחְתָּ עֹמֶר בַּשָּׂדֶה" (דברים כד,יט), הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: "לְמַעַן יְבָרְכֶךָ" וְגוֹמֵר (שם): קָבַע הַכָּתוּב בְּרָכָה לְמִי שֶׁבָּאת עַל יָדוֹ מִצְוָה בְּלֹא יָדַע. אֱמֹר מֵעַתָּה: הָיְתָה סֶלַע צְרוּרָה בִּכְנָפָיו, וְנָפְלָה הֵימֶנּוּ, וּמְצָאָהּ הֶעָנִי וְנִתְפַּרְנֵס בָּהּ, הֲרֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קוֹבֵעַ לוֹ בְּרָכָה (ספרא שם, יג).

(יח) בְּעֶרְכְּךָ לְאָשָׁם – בָּעֵרֶךְ הָאָמוּר לְמַעְלָה (פסוק טו; ספרא שם, יד).
אֲשֶׁר שָׁגָג וְהוּא לֹא יָדַע – הָא אִם יָדַע לְאַחַר זְמַן, לֹא נִתְכַּפֵּר לוֹ בְּאָשָׁם זֶה, עַד שֶׁיָּבִיא חַטָּאת. הָא לְמָה זֶה דּוֹמֶה? לְעֶגְלָה עֲרוּפָה שֶׁנִּתְעָרְפָה וְאַחַר כָּךְ נִמְצָא הַהוֹרֵג, הֲרֵי זֶה יֵהָרֵג (ספרא שם פרק כא,ב).

(יט) אָשָׁם הוּא אָשֹׁם אָשַׁם – הָרִאשׁוֹן כֻּלּוֹ קָמוּץ, שֶׁהוּא שֵׁם דָּבָר, וְהָאַחֲרוֹן חֶצְיוֹ קָמַץ וְחֶצְיוֹ פַּתָּח, שֶׁהוּא לְשׁוֹן פָּעַל. וְאִם תֹּאמַר: מִקְרָא שֶׁלֹא לְצֹרֶךְ הוּא, כְּבָר דָּרוּשׁ הוּא בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים (שם,ג; ו). "אָשֹׁם אָשַׁם", לְהָבִיא אֲשַׁם שִׁפְחָה חֲרוּפָה, שֶׁיְּהֵא אַיִל בֶּן [שְׁתֵּי שָׁנִים שָׁוֶה] שְׁתֵּי סְלָעִים. יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה אֲשַׁם נָזִיר וַאֲשַׁם מְצֹרָע? תַּלְמוּד לוֹמַר הוּא (שם, ז).

(כא) נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא – אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא: מַה תַּלְמוּד לוֹמַר וּמָעֲלָה מַעַל בַּה׳? לְפִי שֶׁכָּל הַמַּלְוֶה וְהַלֹּוֶה וְהַנּוֹשֵֹא וְהַנּוֹתֵן, אֵינוֹ עוֹשֶׂה אֶלָּא בְּעֵדִים וּבִשְׁטָר; לְפִיכָךְ בִּזְמַן שֶׁהוּא מְכַחֵשׁ, מְכַחֵשׁ בָּעֵדִים וּבַשְּׁטָר. אֲבָל הַמַּפְקִיד אֵצֶל חֲבֵרוֹ, אֵינוֹ רוֹצֶה שֶׁתֵּדַע בּוֹ נְשָׁמָה אֶלָּא שְׁלִישִׁי שֶׁבֵּינֵיהֶם; לְפִיכָךְ בִּזְמַן שֶׁהוּא מְכַחֵשׁ, מְכַחֵשׁ בַּשְּׁלִישִׁי שֶׁבֵּינֵיהֶם (ספרא שם, פרק כב,ד).
בִּתְשֹוּמֶת יָד – שֶׁשָּׂם בְּיָדוֹ מָמוֹן לְהִתְעַסֵּק, אוֹ בְּמִלְוֶה.
אוֹ בְגָזֵל – שֶׁגָּזַל מִיָּדוֹ כְּלוּם.
אוֹ עָשַׁק – הוּא שְֹכַר שָֹכִיר (שם,ו).

(כב) וְכִחֶשׁ בָּהּ – שֶׁכָּפַר עַל אַחַת מִכָּל אֵלֶּה אֲשֶׁר יַעֲשֶֹה הָאָדָם, לַחֲטֹא וּלְהִשָּׁבַע עַל שֶׁקֶר לִכְפִירַת מָמוֹן.

(כג) כִּי יֶחֱטָא וְאָשֵׁם – כְּשֶׁיַּכִּיר בְּעַצְמוֹ לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה לָדַעַת וּלְהוֹדוֹת [ספרים אחרים: וּבְדַעְתּוֹ לְהִתְוַדּוֹת], כִּי יֶחֱטָא וְאָשֵׁם.

(כד) בְּרֹאשׁוֹ – הוּא הַקֶּרֶן, רֹאשׁ הַמָּמוֹן (ב"ק ק"י ע"א).
וַחֲמִשִׁתָיו – רִבְּתָה תּוֹרָה חֲמִשִׁיּוֹת הַרְבֵּה לְקֶרֶן אַחַת; שֶׁאִם כָּפַר בַּחֹמֶשׁ וְנִשְׁבַּע וְהוֹדָה, חוֹזֵר וּמֵבִיא חֹמֶשׁ עַל אוֹתוֹ חֹמֶשׁ, וְכֵן מוֹסִיף וְהוֹלֵךְ, עַד שֶׁיִּתְמַעֵט הַקֶּרֶן שֶׁנִּשְׁבַּע עָלָיו פָּחוֹת מִשְּׁוֵה פְּרוּטָה (ספרא שם, פרשתא יג,יב; ב"ק ק"ג ע"א-ע"ב; ק"ח ע"א).
לַאֲשֶׁר הוּא לוֹ – לְמִי שֶׁהַמָּמוֹן שֶׁלּוֹ (ספרא שם; ב"ק ק"ג ע"א).