רש"י על ויקרא ה


פסוק א

לפירוש "פסוק א" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ושמעה קול אלה" - בדבר שהוא עד בו שהשביעוהו שבועה שאם יודע לו בעדות שיעיד לו

פסוק ב

לפירוש "פסוק ב" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"או נפש אשר תגע וגו'" - (כל הענין בת"כ) ולאחר הטומאה הזו יאכל קדשים או יכנס למקדש שהוא דבר שזדונו כרת במסכת (שבועות יד) נדרש כן

"ונעלם ממנו" - הטומאה

"ואשם" - באכילת קדש או בביאת מקדש

פסוק ג

לפירוש "פסוק ג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"בטומאת אדם" - זו טומאת מת

"לכל טומאתו" - לרבות טומאת מגע זבין וזבות

"אשר יטמא" - לרבות הנוגע בבועל נדה

"בה" - לרבות בולע נבלת עוף טהור

"ונעלם" - ולא ידע ששכח הטומאה

"ואשם" - באכילת קדש או בביאת מקדש

פסוק ד

לפירוש "פסוק ד" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"בשפתים" - ולא בלב

"להרע" - לעצמו

"או להיטיב" - לעצמו כגון אוכל ולא אוכל אישן ולא אישן

"לכל אשר יבטא" - לרבות לשעבר

"ונעלם ממנו" - ועבר על שבועתו (שבועות כו) כל אלה בקרבן עולה ויורד כמפורש כאן אבל שבועה שיש בה כפירת ממון אינה בקרבן זו אלא באשם

פסוק ח

לפירוש "פסוק ח" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"והקריב את אשר לחטאת ראשונה" - חטאת קודמת לעולה (זבחים ז) למה"ד לפרקליט שנכנס לרצות ריצה פרקליט נכנס דורון אחריו

"ולא יבדיל" - אינו מולק אלא סימן אחד

"עורף" - הוא גובה הראש המשופע לצד הצואר מול עורף מול הרואה את העורף והוא אורך כל אחורי הצואר

פסוק ט

לפירוש "פסוק ט" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"והזה מדם החטאת" - בעולה לא הטעין אלא מצוי ובחטאת הזאה ומצוי אוחז בעורף ומתיז והדם ניתז והולך למזבח "חטאת הוא" - לשמה כשרה שלא לשמה פסולה

פסוק י

לפירוש "פסוק י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כמשפט" - כדת האמור בעולת העוף של נדבה בראש הפרשה

פסוק יא

לפירוש "פסוק יא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כי חטאת היא" - ואין בדין שיהא קרבנה מהודר

פסוק יב

לפירוש "פסוק יב" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"חטאת היא" - נקמצה ונקטרה לשמה כשרה שלא לשמה פסולה

פסוק יג

לפירוש "פסוק יג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"על חטאתו אשר חטא" - כאן שנה הכתוב שהרי בעשירות ובדלות נאמר מחטאתו וכאן בדלי דלות נא' על חטאתו דקדקו רבותינו (כריתות כז) מכאן שאם חטא כשהוא עשיר והפריש מעות לכשבה או שעירה והעני יביא ממקצתן שתי תורים הפריש מעות לשתי תורים והעני יביא ממקצתן עשירית האיפה (לכך נאמר מחטאתו) הפריש מעות לעשירית האיפה והעשיר יוסיף עליהן ויביא קרבן עשיר לכך נאמר כאן על חטאתו

"מאחת מאלה" - מאחת משלש כפרות האמורות בענין או בעשירות או בדלות או בדלי דלות (ת"כ) ומה ת"ל שיכול החמורים שבהם יהיו בכשבה או שעירה והקלין יהיו בעוף והקלין שבקלין יהיו בעשירית האיפה ת"ל מאחת מאלה להשוות קלין לחמורין לכשבה ושעירה אם השיגה ידו ואת החמורים לקלין לעשירית האיפה בדלי דלות

"והיתה לכהן כמנחה" - ללמד על מנחת חוטא שיהיו שיריה נאכלין זהו לפי פשוטו ורבותינו דרשו (ת"כ) והיתה לכהן ואם חוטא זה כהן הוא תהא כשאר מנחת נדבת כהן שהוא בכליל תהיה לא תאכל (ויקרא ו)

פסוק טו

לפירוש "פסוק טו" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כי תמעל מעל" - (ת"כ) אין מעילה בכל מקום אלא שינוי וכן הוא אומר (דברי הימים א ה) וימעלו באלהי אבותיהם ויזנו אחרי אלהי עמי הארץ וכה"א בסוטה (במדבר ה) ומעלה בו מעל

"וחטאה בשגגה מקדשי ה'" - שנהנה מן ההקדש והיכן הוזהר נאמר כאן חטא ונאמר להלן חטא בתרומה ויקרא כב ולא ישאו עליו חטא מה להלן הזהיר אף כאן הזהיר אי מה להלן לא הזהיר אלא על האוכל אף כאן לא הזהיר אלא על האוכל ת"ל תמעול מעל ריבה

"מקדשי ה'" - המיוחדים לשם יצאו קדשים קלים

"איל" - ל' קשה כמו (יחזקאל יז יג) ואת אילי הארץ לקח אף כאן קשה בן שתי שנים

"בערכך כסף שקלים" - שיהא שוה שתי סלעים

פסוק טז

לפירוש "פסוק טז" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ואת אשר חטא מן הקדש ישלם" - (כריתות כו) קרן וחומש להקדש

פסוק יז

לפירוש "פסוק יז" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ולא ידע ואשם והביא" - הענין הזה מדבר במי שבא ספק כרת לידו ולא ידע אם עבר עליו אם לאו כגון חלב ושומן לפניו וכסבור ששתיהן היתר ואכל את האחת אמרו לו אחת של חלב היתה ולא ידע אם זו של חלב אכל הרי זה מביא אשם תלוי ומגין עליו כל זמן שלא נודע לו שודאי חטא ואם יודע לו לאחר זמן יביא חטאת "ולא ידע ואשם ונשא עונו" - (ת"כ) ר"י הגלילי אומר הרי הכתוב ענש את מי שלא ידע עאכ"ו שיעניש את שידע רבי יוסי אומר אם נפשך לידע מתן שכרן של צדיקים צא ולמד מאדם הראשון שלא נצטוה אלא על מצות לא תעשה ועבר עליה ראה כמה מיתות נקנסו עליו ולדורותיו וכי איזו מדה מרובה של טובה או של פורענות הוי אומר מדה טובה אם מדת פורענות מעוטה ראה כמה מיתות נקנסו לו ולדורותיו מדה טובה המרובה היושב לו מן הפיגולין והנותרות והמתענה ביוה"כ עאכ"ו שיזכה לו ולדורותיו ולדורות דורותיו עד סוף כל הדורות רע"א הרי הוא אומר (דברים יז) ע"פ ב' עדים או ג' עדים וגו' אם מתקיימת העדות בשנים למה פרט לך הכתוב ג' אלא להביא שלישי להחמיר עליו ולעשות דינו כיוצא באלו לענין עונש והזמה אם כך ענש הכתוב לנטפל לעוברי עבירה כעוברי עבירה על אחת כמה וכמה שישלם שכר טוב לנטפל לעושי מצוה כעושי מצוה ראב"ע אומר כי תקצור קצירך בשדך ושכחת עומר בשדה הרי הוא אומר (דברים כד) למען יברכך וגו' קבע הכתוב ברכה למי שבאת על ידו מצוה בלא ידע אמור מעתה היתה סלע צרורה בכנפיו ונפלה הימנו ומצאה העני ונתפרנס בה הרי הקב"ה קובע לו ברכה

פסוק יח

לפירוש "פסוק יח" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"בערכך לאשם" - בערך האמור למעלה "אשר שגג והוא לא ידע" - (ת"כ) הא אם ידע לאחר זמן לא נתכפר לו באשם זה עד שיביא חטאת הא למה זה דומה לעגלה ערופה שנתערפה ואח"כ נמצא ההורג הרי זה יהרג

פסוק יט

לפירוש "פסוק יט" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אשם הוא אשם אשם" - הראשון כולו קמץ שהוא שם דבר והאחרון חציו קמץ וחציו פתח שהוא ל' פעל וא"ת מקרא שלא לצורך הוא כבר נדרש הוא בת"כ "אשם אשם" - להביא אשם שפחה חרופה שיהא איל (בן שתי שנים) יכול שאני מרבה אשם נזיר ואשם מצורע תלמוד לומר הוא

פסוק כא

לפירוש "פסוק כא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"נפש כי תחטא" - (תורת כהנים) אמר רבי עקיבא: מה ת"ל "ומעלה מעל בה'"? לפי שכל המלוה והלוה והנושא והנותן אינו עושה אלא בעדים ובשטר, לפיכך בזמן שהוא מכחש מכחש בעדים ובשטר. אבל המפקיד אצל חבירו (ו)אינו רוצה שתדע בו נשמה אלא שלישי שביניהם, לפיכך כשהוא מכחש מכחש בשלישי שביניהם.

"או בתשומת יד" - ששם בידו ממון להתעסק, או במלוה.

"או בגזל" - שגזל מידו כלום.

"או עשק" - הוא שכר שכיר.

פסוק כב

לפירוש "פסוק כב" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"וכחש בה" - שכפר על אחת מכל אלה אשר יעשה האדם לחטוא ולהשבע על שקר לכפירת ממון

פסוק כג

לפירוש "פסוק כג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כי יחטא ואשם" - (שבועות כד) כשיכיר בעצמו לשוב בתשובה ולדעת ולהתודות כי יחטא ואשם (גירסת ספרים אחרים: ובדעתו להתודות כי חטא ואשם).

פסוק כד

לפירוש "פסוק כד" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"בראשו" - הוא הקרן ראש הממון

"וחמשתיו" - (ב"ק קח) רבתה תורה חמשיות הרבה לקרן אחת שאם כפר בחומש ונשבע והודה חוזר ומביא חומש על אותו חומש וכן מוסיף והולך עד שיתמעט הקרן שנשבע עליו פחות משוה פרוטה

"לאשר הוא לו" - לאפוקי בנו ושלוחו ת"כ למי שהממון שלו (ב"ק קג) חסלת פרשת ויקרא