הקוראן סורה 74 (תרגום רקנדורף)
הקוראן
פרקים: הקדמה - 1 - 2 - 3 - 4 - 5 - 6 - 7 - 8 - 9 - 10 - 11 - 12 - 13 - 14 - 15 - 16 - 17 - 18 - 19 - 20 - 21 - 22 - 23 - 24 - 25 - 26 - 27 - 28 - 29 - 30 - 31 - 32 - 33 - 34 - 35 - 36 - 37 - 38 - 39 - 40 - 41 - 42 - 43 - 44 - 45 - 46 - 47 - 48 - 49 - 50 - 51 - 52 - 53 - 54 - 55 - 56 - 57 - 58 - 59 - 60 - 61 - 62 - 63 - 64 - 65 - 66 - 67 - 68 - 69 - 70 - 71 - 72 - 73 - 74 - 75 - 76 - 77 - 78 - 79 - 80 - 81 - 82 - 83 - 84 - 85 - 86 - 87 - 88 - 89 - 90 - 91 - 92 - 93 - 94 - 95 - 96 - 97 - 98 - 99 - 100 - 101 - 102 - 103 - 104 - 105 - 106 - 107 - 108 - 109 - 110 - 111 - 112 - 113 - 114 - (סיכום)
נגלה במיכ"ה ובו חמשה וחמשים פסוקים
בשם אלה הרחמן והרחום.
(ב) קום והזהיר!
(ג) הלל את אדונך!
(ד) טהר את שמלותיך,
(ה) וסור מכל רע!
(ו) אל תפזר מהונך למען התעשר[3]!
(ז) חכה לאלהיך!
(ח) יום התקע בשופר
(ט) יום נורא הוא,
(י) ולא ייטב בעיני הבוגדים.
(יא) הניחה לי ולאשר בראתיו יחיד[4]!
(יב) ואשר נתתי לו כסף לרוב,
(יג) ובנים לעזרהו,
(יד) ואברך את חילו;
(טו) ובכל זאת מבקש כי אוסיף לו עוד!
(טז) לא כן! יען כי מכחש באותותינו,
(יז) ארדפנו על הרים מוצקים[5],
(יח) על דברו כזבים והרותו עמל.
(יט) יספר במעלליו,
(כ) ויאבד על תרמיתו.
(כא) הוא נושא את עיניו
(כב) וקורץ בהן, ומתנשא,
(כג) ופונה אלינו עורף בזדון לבבו,
(כד) ואומר: הקוראן הזה אך קסם ומרמה,
(כה) אך דברי בן אדם!
(כו) אמנם אצלה אותו בגיהנם.
(כז) ומי יורך, מה הגיהנם?
(כח) לא ישאיר מתום ולא ימלט איש ממנו;
(כט) הוא קודח את בשר בני האדם;
(ל) תשעה עשר שומרים שמנו עליו,
(לא) ואך מלאכים שמנו עליו לשמרהו, ונודיע את מספרם למען נסות את הבוגדים[6] ולהורות את אנשי הכתב[7] ולהחזיק את אמונת המאמינים,
(לב) למען לא יריבו עוד אנשי הכתב והמאמינים,
(לג) ולא יאמרו עוד האנשים, אשר חלי בקרב לבם, והבוגדים: מה לאל ולמשל הזה?
(לד) כן יתעה אלהים את מי יחפץ, וינחה את מי יחפץ. לא ידע איש את גדודי אדונך מבלעדו; זה זכרון לבני האדם.
(לה) בירח,
(לו) ובלילה הסר,
(לז) ובשחר הבא נשבעתי,
(לח) כי הגיהנם הוא אחד מהדברים הנוראים,
(לט) למען הזהיר את בני האדם,
(מ) המבקשים להחישהו או לאחרהו.
(מא) כל נפש תערב למעלליה;
(מב) עדת הימנית[8] תשב בגנות ותשאל את הבוגדים:
(מג) מה השליככם אל הגיהנם?
(מד) יענו: לא היינו ממספר המתפללים;
(מה) לא פרסנו לאביון את לחמנו,
(מו) ונתרועע על מדברי ריק,
(מו) ונכחש ביום הדין
(מח) עד בוא אלינו הנאמן לבוא[9].
(מט) כל מליץ לא יועילם ביום ההוא.
(נ) מה להם כי יפנו עודף למוהיריהם,
(נא) כחמורים הנסים בשמעם את שאגת הארי?
(נב) כל איש מהם מבקש, כי יבוא אליו כתב גלוי[10];
(נג) וזאת לא תהיה, יען כי לא יראו את היום האחרון.
(נד) הקוראן הזה זכרון הוא, וכל החפץ יזכרהו.
(נה) אך לא יזכרוהו כי אם ברצון אל. בו בטחו כי הוא מרבה לסלוח!
הערות שוליים
עריכה- ^ שם החזון הזה מענין המתכסה הנזכר בו פסוק א'
- ^ עיין חזון הקודם, פסוק א'
- ^ למען קבל עליו שכר בעולם הזה, כי אם בעולם הבא.
- ^ בזה מכון את וליד אבן על מעירה הנזכר לעיל חזון ס"ח, י"ג
- ^ כלומר אשלח בו צרות רבות
- ^ היאמרו, כי שקר הוא
- ^ את היהודים,אשר שאלו את מחמד, כמה שומרים יש לגיהנם
- ^ הצדיקים; עיין לעיל חזון ס"ט, י"ט
- ^ יום הדין
- ^ לוחות כתובים באצבע אלהים.
טקסט זה הועתק מפרויקט בן-יהודה (הקישור המקורי).