הקוראן סורה 25 (תרגום רקנדורף)
הקוראן
פרקים: הקדמה - 1 - 2 - 3 - 4 - 5 - 6 - 7 - 8 - 9 - 10 - 11 - 12 - 13 - 14 - 15 - 16 - 17 - 18 - 19 - 20 - 21 - 22 - 23 - 24 - 25 - 26 - 27 - 28 - 29 - 30 - 31 - 32 - 33 - 34 - 35 - 36 - 37 - 38 - 39 - 40 - 41 - 42 - 43 - 44 - 45 - 46 - 47 - 48 - 49 - 50 - 51 - 52 - 53 - 54 - 55 - 56 - 57 - 58 - 59 - 60 - 61 - 62 - 63 - 64 - 65 - 66 - 67 - 68 - 69 - 70 - 71 - 72 - 73 - 74 - 75 - 76 - 77 - 78 - 79 - 80 - 81 - 82 - 83 - 84 - 85 - 86 - 87 - 88 - 89 - 90 - 91 - 92 - 93 - 94 - 95 - 96 - 97 - 98 - 99 - 100 - 101 - 102 - 103 - 104 - 105 - 106 - 107 - 108 - 109 - 110 - 111 - 112 - 113 - 114 - (סיכום)
נגלה במיכ"ה ובו שבעים ושבעה פסוקים.
בשם אלה הרחמן והרחום
(ב) לו מלכות השמים והארץ; לא הוליד בן, ואין לו עוזר בממלכתו; הוא בורא כל היקום ומעריך את כלם במערכתם.
(ג) ובכל זאת עובדים אלהי נכר מבלעדו, אשר לא בראו דבר כי אִם נבראו,
(ד) אשר לא ירעו ולא ייטיבו לנפשותם, ואין לאל ידם להמית או להחיות או להעיר מעפר!
(ה) הבוגדים אומרים: אך כזבים אלה, אשר בדא מלבו, ואנשים אחרים עזרוהו[3]! אך און ושקר תדברנה שפתיהם.
(ו) הם אומרים: אך משלים קדמונים המה, אשר כתב, ואשר יקראו לפניו בוקר וערב[4]!
(ז) אמור: יודע רזי השמים והארץ שלחהו אלי, כי רחום וחנון הוא!
(ח) הם אומרים; הזה שליח אלהים הוא? הלא אוכל לחם ועובר בשוק כמונו? אם לא ישלח אלהים לפניו מלאך למען הזהיר
(ט) או יביא אתו אוצר[5] או יהיה לו גן למען אכול מפריו, לא נאמין בו. גם אומרים: למה תשמעו לקול המשוגע הזה?
(י) הבט נא למי ידמוך! אך שוגים המה, ולא ימצאו את הדרך הטובה.
(יא) ברוך הנותן לך טוב מזה[6] ואם ייטב בעיניו: גנות ובתוכם נחלי מים, והיכלים[7]!
(יב) גם מכחשים בשעה האחרונה; אמנם אנחנו הכנו למכחשים בשעה האחרונה אש לוהט;
(יג) ובראותם אותו מרחוק ישמעו קול יגון ואנחה.
(יד) ובהושלכם אל מקום צר אחרי הקשרם יחד יתחננו אל אלהים לאמר: שימנו נא לאין!
(טו) יענה: אל תתחננו היום למען אשימכם לאין פעם אחת, כי אם כמה פעמים[8]!
(טז) אמור: מה טוב לכם? הזה[9], או גן חיי עד אשר הוכן ליראי ד' לשכר פעולתם ולמושבם?
(יז) בו ימצאו את שאהבה נפשם; לעד ישבו שם, כי יש להם לבקש שכר מאלהים.
(יח) ביום ההוא יקבץ אלהים אותם[10]ואת אשר עברו מבלעדי אל, ויאמר אל האלילים: האתם השגיתם את עבדי, או ההם סרו מלבם מהדרך הטובה?
(יט) יענו: יהולל שמך! לא נאוה לנו לבקש עוזר מבלעדיך! אך אתה ברכת אותם ואת אבותיהם בכל, עד כי שכחו את זכרונך ויבגדו.
(כ) אז יאמר אלהים אל עובדי האלילים: אלה הכחישו אתכם; לא ישיבו מכם את ענשכם ולא יעזרוכם!
(כא) וכל הבוגד מכם יבואנו עונש גדול.
(כב) לא שלחנו נביאים לפניך אשר לא אכלו לחם ולא עברו בשוק, ונשימם מסה איש לאחיו[11]. התחכה לאלהים? הן אדונך מביט אל כל!
(כג) האנשים, אשר אינם מקוים לשוב אלינו, אומרים: אם לא ישולח אלינו מלאך או נראה את ד' לא נאמין; כי מכבידים את לבם וחוטאים מאד לנפשותיהם.
(כד) יום ראותם את המלאכים[12] לא יום בשורה יהיה לבוגדים, כי המלאכים יאמרו: לכו לדרככם[13]!
(כה) אז נקדם את פני מעלליהם אשר עשו, ונשימם לעפר נדף.
(כו) מה טוב יהיה מושב ריעי גן העדן ביום ההוא, ומה ערבה מנוחתם!
(כז) ביום ההוא יבקעו השמים והעננים, והמלאכים ירדו מהם.
(כח) ביום ההוא ימלוך הרחמן באמת, ויום פלצות יהיה לבוגדים.
(כט) ביום ההוא ישוך הבוגד את ידיו לאמר: אוי לי כי לא הלכתי עם השלוח בדרך הטובה!
(ל) אוי לי, כי התרועעתי את הלז[14]!
(לא) הוא התעני מזכרון ד', אשר היה לי, כי הוא משגה את בני האדם. –
(לב) השלוח אומר: אדוני! הן עמי מחשב את הקוראן הזה לדברו ריק!
(לג) לכל נביא הקמנו אויב מקרב הבוגדים; אמנם באלהיך תמצא עוזר ומנהל.
(לד) הבוגדים אומרים: אם לא ישולח אליו הקוראן בפעם אחת, לא נאמין בו[15]! אמנם למען חזק את לבך[16] חלקנוהו לחלקים.
(לה) לא יחודו לך חידה[17], אשר לא נגיד לך את פתרונה באמת.
(לו) האנשים אשר מגמת פניהם לגיהנם, קשה יהיה מושבם, יען כי סרו מהדרך הטובה.
(לז) למשה נתנו את הכתב, וניתן לו את אהרון אחיו ליועץ,
(לח) ונאמר אליהם: קומו לכו אל העם הבוגד באותותינו, למען נכחידהו!
(לט) ובענות שקר עם נח בשלוחנו, ונשימם לאות לבני האדם, ונכן לבוגדים עונש גדול.
(מ) גם את אנשי עאד, תמוד ואנשי רס[18] וגויים רבים אשר בימיהם השמדנו.
(מא) לכלם משלנו משלים ואת כלם הכתרנו.
(מב) הלא עברו[19] על העיר, אשר המטרנו עליה בזעמנו[20]? הלא הביטו אליה? גם יושביה לא קוו לשוב אלינו[21].
(מג) בראותם אותך לועגים לך לאמר: הזה האיש אשר הקימו אלהים לנביא?
(מד) כמעט השיבנו מאחרי אלהינו, לולי התאמצנו בהם. אך ידעו באחריתם בראותם את גמול הסרים מהדרך הטובה.
(מה) הראית את המדמה את תשוקת נפשו לאלהים? התהיה עוזר לו?
(מו) או התדמה בנפשך כי רובם שומעים או מבינים? הם נמשלו כבהמות, גם יותר מהן סרים מהדרך הטובה.
(מז) הלא תראה את אדונך בהטותו את הצללים? ברצותו ישקיטהו[22], או ישים לו את השמש למנהל[23].
(מח) או ישיבהו אליו לאט לאט[24].
(מט) הוא שם לכם את הלילה ללבוש, את השינה למנוחה ואת היום לשוב ולחיות.
(נ) הוא שולח את הרוחות למען בשר את חסדו, ומוריד מן השמים מים זכים,
(נא) למען החיות ארץ עיפה ולהשקות את כל היקום, בהמה ואדם לרוב.
(נב) הם חלקנוהו ביניהם[25] למען יזכרונו; אך רוב האנשים ממאנים, ובוגדים בנו.
(נג) לו חפצנו, שלחנו מזהיר אל כל עיר; לכן אל תשמע בקול הבוגדים, והלחם אתם בעז וחיל.
(נד) הוא הפריד בין שני הימים[26], אשר האחד מהם בריא ומתוק והאחר מלוח ומר; וישם ביניהם נחל איתן ומחיצה[27].
(נה) הוא ברא את האדם ממים, וישימהו לאח ולקרוב לשאר בני האדם, כי אלהים אדיר על כל.
(נו) ובכל זאת בני האדם עובדים אלהים אחרים מבלעדו, אשר לא ייטיבו ולא ירעו להם, ובוגדים באלהים.
(נז) לא שלחנוך כי אם לבשר ולהזהיר. אמור: לא אבקש מכם שכר אחר על דברי כי אם שובכם אל ד'!
(נח) שים מבטחך בחי העולמים, אשר לא ימות לעולם!
(נט) והגד את תהלתו; הוא יודע את נגע לבות עבדיו.
(ס) הוא ברא את השמים ואת הארץ בששת ימים, ואת כל אשר ביניהם; וישב על כסאו.
(סא) הוא הרחמן; שאל נא עליו את מכיריו!
(סב) בהאמר אליהם[28]: השתחוו לאל הרחמן! יאמרו: מי הרחמן? הנשתחוה לאשר תצוה אותנו? אז יוסיפו לחטא.
(סג) ברוך השם מגדלים[29] בשמים, ויושב בתוכם את מאור היום ואת הירח להאיר את הלילה!
(סד) הוא מעביר את הלילה ואת היום למען הזהיר את זוכריו ואת הנותנים לו תודה.
(סה) עבדי הרחמן הם: הנכנעים בארץ, והאומרים שלום לבוגדים בפגעם בהם[30],
(סו) והקמים ומשתחוים בהתפללם אל אלהיהם,
(סז) והאומרים: ד'! הסר ממני את עונש הגיהנם, כי ענשו עונש עדי עד, ומושבו רע וקשה מאד!
(סח) ואשר לא יפזרו יותר מדי בתתם צדקה ולא יקפצו את ידם, כי אם ילכו בדרך האמצע;
(סט) ואשר לא יקראו אל אלהים אחרים מבלעדי אל, ולא יהרגו נפש נגד רצון ד' כי אם במשפט, ולא יעשו זימה; וכל עושה זאת ישא עונו.
(ע) ענשו יכופל לו ביום התקומה, ולעד ישב בגיהנם שבע חרפה.
(עא) זולתי השב מפשעו ומאמין ועושה טוב; לאלה ימיר אלהים את מעשיהם הרעים בטובים, כי חנון ורחום הוא.
(עב) כל השב מפשעו. ועושה טוב יישר דרכו בעיני ד'.
(עג) האנשים אשר לא יעידו שקר,
(עד) ואשר לא יאטימו את אזנם ולא יעצמו את עינם בהזכר שם ד',
(עה) ואשר יאמרו: ד'! שים נא את נשינו ואת בנינו למחמד עינינו[31] ושימנו למופת ליראיך[32]!
(עו) לאלה יהיה המושב הטוב על קוותם, שם ישיגו ששון ושלום.
(עז) לעד ישבו שם; מה נעים המושב הזה!
(עח) אמור: אלהים לא יתעצב, אם לא תקראוהו ותענו בו שקר; הן תדעו באחריותכם!
הערות שוליים
עריכה- ^ שם החזון הזה מענין הפורקן הנזכר בו פסוק א'.
- ^ זה הקורן; עיין חזון ב', מ"ט.
- ^ עיין לעיל חזון ט"ז, ק"ד.
- ^ אויבי מחמד אמרו, כי יהודי מחבר לו את הקורן, והוא לומדו בעל פה בביתו.
- ^ כח לעשות נפלאות.
- ^ מהשבר אשר נותנים לך בני האדם.
- ^ בגן העדן.
- ^ ביום מותכם ובתחיית המתים.
- ^ גיהנם.
- ^ את עובדי האלילים.
- ^ יען כי רוב הנביאים נחרפו מהעם אשר שולחו אליו, לכן היתה הנבואה מסה לנביאים הבאים אחריהם, אם יקבלוה עליהם.
- ^ מלאכי המות.
- ^ אל גיהנם.
- ^ אל השטן.
- ^ אנשי מיכ"ה אמרו אל מחמד: אם אלהים גלה לך את הקוראן, גלהו לנו בפעם אחת; ואם לא תעשה זאת, נאמר כי אתה בורא את החזיונות כפי המקרה אשר יקרך.
- ^ למען תוכל לשמרהו יותר במחשבתך.
- ^ ישאלוך דבר קשה ממך.
- ^ שם עיר בארץ מדין.
- ^ אנשי מיכ"ה.
- ^ סדם.
- ^ לא האמינו בתחיית המתים.
- ^ את הצל בבוא השמש.
- ^ להראות את השעות ביום.
- ^ לפני בוא השמש.
- ^ לא נמטיר על כל ארץ יחד, כי אם פעם בארץ הזאת ופעם באחרת, למען לא יחדלו בני האדם מהתפלל אלינו.
- ^ בין מי המעינות ומי הים.
- ^ הרים ובקעות.
- ^ אל עובדי האלילים.
- ^ את הצאריאקוס; עיין לעיל חזון ט"ו, ט"ז.
- ^ ישאלו להם לשלום, ויעברו בפניהם בלי הכנס אתם בויכוח.
- ^ נתענג במעשיהם הטובים.
- ^ כל תמימי דרך ילמדו ממנו לעשות טוב.
טקסט זה הועתק מפרויקט בן-יהודה (הקישור המקורי).
לאחר ההעתקה עודכנה הגרסה בוויקיטקסט.