הקוראן סורה 64 (תרגום רקנדורף)
הקוראן
פרקים: הקדמה - 1 - 2 - 3 - 4 - 5 - 6 - 7 - 8 - 9 - 10 - 11 - 12 - 13 - 14 - 15 - 16 - 17 - 18 - 19 - 20 - 21 - 22 - 23 - 24 - 25 - 26 - 27 - 28 - 29 - 30 - 31 - 32 - 33 - 34 - 35 - 36 - 37 - 38 - 39 - 40 - 41 - 42 - 43 - 44 - 45 - 46 - 47 - 48 - 49 - 50 - 51 - 52 - 53 - 54 - 55 - 56 - 57 - 58 - 59 - 60 - 61 - 62 - 63 - 64 - 65 - 66 - 67 - 68 - 69 - 70 - 71 - 72 - 73 - 74 - 75 - 76 - 77 - 78 - 79 - 80 - 81 - 82 - 83 - 84 - 85 - 86 - 87 - 88 - 89 - 90 - 91 - 92 - 93 - 94 - 95 - 96 - 97 - 98 - 99 - 100 - 101 - 102 - 103 - 104 - 105 - 106 - 107 - 108 - 109 - 110 - 111 - 112 - 113 - 114 - (סיכום)
נגלה במיכ"ה ובו שמונה עשר פסוקים בשם אלה הרחמן והרחום.
(א) כל אשר בשמים ובארץ, מהללים את ד'; לו המלוכה והתפארת, והוא אדיר על כל.
(ב) הוא בראכם. קצתכם בוגדים בו וקצתכם מאמינים בו; הוא יודע את מעלליכם.
(ג) הוא ברא את השמים ואת הארץ באמת וייצר אתכם במכלל יופי; ואליו תשובו.
(ד) הוא יודע את כל אשר בשמים ובארץ, את אשר תגלו ואת אשר תכחדו; הוא יודע את כל חדרי הלב.
(ה) הלא הגיעה עדיכם שמועת הבוגדים אשר היו לפניכם? הן הטעמנום את מעלליהם, וניתן להם עונש גדול.
(ו) יען כי נביאיהם באו אליהם באותות מובנים, והם ענו: הבן אדם ינחנו? ויבגדו ויפנו עורף, ויזנחם אלהים. לו העושר והתהלה!
(ז) הבוגדים מדמים בנפשם, כי לא יקיצו מעפר; אמור: חי אדוני כי תקיצו! אז יוגד לכם כל אשר עשיתם, וזה נקל מאלהים.
(ח) האמינו באלהים ובשלוחו ובאור[2] אשר שלחנו אליכם! הן יודע אלהים את מעלליכם.
(ט) הוא יקבצכם ביום הקהל, ביום המרמה[3], לכל מאמין באלהים ועושה טוב חטאתו תכופר, ואלהים יובילהו אל גנות ובתוכם מעינות מים; לעד ישב בהם. מה גדול הששון הזה!
(י) והבוגדים ומכחשים באותותינו עדת אש הגיהנם המה; לעד ישבו בו; מה קשה המורד שמה!
(יא) לא יקרה כל פגע בלתי ברצון אלהים; וכל המאמין באלהים, אלהים ינחה את לבו, כי הוא יודע כל.
(יב) שמעו בקול אל ושלוחו! ואם תסורו מאחריו, נביאנו אך מזהיר גלוי הוא. ואם תסורו מאחריו, נביאנו אך מזהיר גלוי הוא[4].
(יג) ד' הוא האלהים; אין אל מבלעדו, ובו יבטחו כל המאמינים.
(יד) אצן המאמינים! נשיכם וטפכם שונאיכם[5]המה; השמרו מהם! אך אם תרפו להם, ותסלחו ותמחלו להם[6] אלהיכם חנון ורחום הוא.
(טו) אכן הונכם וזרעכם מסה הם לכם[7], ושכר גדול צפון לכם אצל אלהיכם.
(טז) יראו את ד' ככל יכלתכם! הקשיבו ושמעו בקולו, ופזרו מהונכם על שלום נפשכם! אשרי המונע אתנפשו מכילות!
(יז) אם תלוו את אלהים, ישלם לכם כפלים ויסלח לכם, כי חנון הוא ויודע לשלם שכר.
(יח) הוא יודע את הנסתרות והנגלות; עזוז הוא וחכם לב
(ב) הוא בראכם. קצתכם בוגדים בו וקצתכם מאמינים בו; הוא יודע את מעלליכם.
(ג) הוא ברא את השמים ואת הארץ באמת וייצר אתכם במכלל יופי; ואליו תשובו.
(ד) הוא יודע את כל אשר בשמים ובארץ, את אשר תגלו ואת אשר תכחדו; הוא יודע את כל חדרי הלב.
(ה) הלא הגיעה עדיכם שמועת הבוגדים אשר היו לפניכם? הן הטעמנום את מעלליהם, וניתן להם עונש גדול.
(ו) יען כי נביאיהם באו אליהם באותות מובנים, והם ענו: הבן אדם ינחנו? ויבגדו ויפנו עורף, ויזנחם אלהים. לו העושר והתהלה!
(ז) הבוגדים מדמים בנפשם, כי לא יקיצו מעפר; אמור: חי אדוני כי תקיצו! אז יוגד לכם כל אשר עשיתם, וזה נקל מאלהים.
(ח) האמינו באלהים ובשלוחו ובאור[2] אשר שלחנו אליכם! הן יודע אלהים את מעלליכם.
(ט) הוא יקבצכם ביום הקהל, ביום המרמה[3], לכל מאמין באלהים ועושה טוב חטאתו תכופר, ואלהים יובילהו אל גנות ובתוכם מעינות מים; לעד ישב בהם. מה גדול הששון הזה!
(י) והבוגדים ומכחשים באותותינו עדת אש הגיהנם המה; לעד ישבו בו; מה קשה המורד שמה!
(יא) לא יקרה כל פגע בלתי ברצון אלהים; וכל המאמין באלהים, אלהים ינחה את לבו, כי הוא יודע כל.
(יב) שמעו בקול אל ושלוחו! ואם תסורו מאחריו, נביאנו אך מזהיר גלוי הוא. ואם תסורו מאחריו, נביאנו אך מזהיר גלוי הוא[4].
(יג) ד' הוא האלהים; אין אל מבלעדו, ובו יבטחו כל המאמינים.
(יד) אצן המאמינים! נשיכם וטפכם שונאיכם[5]המה; השמרו מהם! אך אם תרפו להם, ותסלחו ותמחלו להם[6] אלהיכם חנון ורחום הוא.
(טו) אכן הונכם וזרעכם מסה הם לכם[7], ושכר גדול צפון לכם אצל אלהיכם.
(טז) יראו את ד' ככל יכלתכם! הקשיבו ושמעו בקולו, ופזרו מהונכם על שלום נפשכם! אשרי המונע אתנפשו מכילות!
(יז) אם תלוו את אלהים, ישלם לכם כפלים ויסלח לכם, כי חנון הוא ויודע לשלם שכר.
(יח) הוא יודע את הנסתרות והנגלות; עזוז הוא וחכם לב
הערות שוליים
עריכהטקסט זה הועתק מפרויקט בן-יהודה (הקישור המקורי).