ביאור:דברים לב ה
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
שיחת לו לא בניו מומם
עריכהשירת האזינו מטרתה להזכיר לעם ישראל לקחת אחריות על צרותיו - כאשר באות צרות על עם ישראל, השירה מזכירה שהמקור לכל הצרות הוא ההתרחקות מה'.
אחד הקטעים הראשונים בשירה אומר:
"הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ, כִּי כָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט;
אֵל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל, צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא.
שִׁחֵת לוֹ לֹא בָּנָיו מוּמָם;
דּוֹר עִקֵּשׁ וּפְתַלְתֹּל.
הַ לה', תִּגְמְלוּ זֹאת - עַם נָבָל וְלֹא חָכָם?
הֲלוֹא הוּא אָבִיךָ קָּנֶךָ, הוּא עָשְׂךָ וַיְכֹנְנֶךָ!"
בקטע יש 3 מילים המתייחסות לפגמים:
תמים = שלם, ללא פגם ;
מום = פגם בהתנהגות ;
שִׁחֵת = השחית/השחתה, מילה נרדפת ל"מום", כמו ב (ויקרא כב כה): "... כִּי מָשְׁחָתָם בָּהֶם מוּם בָּם, לֹא יֵרָצוּ לָכֶם";
ומטרת הקטע היא ללמד את בני ישראל לקחת אחריות לפגמים בהתנהגותם ובגורלם.
הצור תמים פעלו
עריכהפסוק ד קובע, שמעשיו ופעולותיו של ה' שלמים ללא פגם.
הצור הוא ה', צור ישראל;
הצור תמים פעלו - מעשיו של ה' הם שלמים ללא פגם, כלומר:
- אין פגם מוסרי בפעולותיו - ה' אינו עושה עוול - "כי כל דרכיו משפט, אל אמונה ואין עוול, צדיק וישר הוא" (ע"פ רש"י, רשב"ם, אור החיים) ; או -
- אין שינוי וקלקול בפעולותיו - ה' משפיע שפע של טוב ללא כל פגם, ורק האדם החוטא פוגם בכלי שיש לו לקבל את השפע, ולכן אינו מקבלו (ע"פ ראב"ע, רמב"ן, ספורנו) . או -
- אין פגם ב"תוצרת" של פעולותיו: האדם, שה' ברא, הוא שלם, אין כל פגם באופיו המוּלד, והאדם חוטא רק בגלל בחירתו החופשית הרעה, ולא בגלל פגם ביצירתו; ולכן העונשים שבאים עליו הם בצדק - "כי כל דרכיו משפט, אל אמונה ואין עוול, צדיק וישר הוא" (כלי יקר) .
שיחת לו לא בניו מומם
עריכהשיחת לו - יש השחתה אחת, מום אחד, שמקלקל לה' את פעלו התמים והמושלם, והוא -
לא בניו - בני ישראל, שחטאו לה' ולכן נקראים "לא בניו" (כמו (הושע א ט): "וַיֹּאמֶר קְרָא שְׁמוֹ לֹא עַמִּי כִּי אַתֶּם לֹא עַמִּי וְאָנֹכִי לֹא אֶהְיֶה לָכֶם").
מומם - הפגם בבני ישראל הוא, שהם - דור עיקש ופתלתול, כלומר, מתנהגים בצורה עקומה והפכפכה, ולכן:
- ה' אינו יכול לנהוג עמם בצדק מושלם, כי יום אחד הם עושים טוב וביום הבא הם עושים רע, ולכן ה' לא יכול להעניש אותם לגמרי ולא לזכות אותם לגמרי;
- ה' אינו יכול לתת להם שפע של טוב מושלם כפי שהוא הכין עבורם, אינו יכול לקדש את ישראל ולקדש את שמו בעולם על-ידם כפי שתיכנן (ספורנו) ;
- בני ישראל משחיתים ופוגמים בעצמם בכך שהם חוטאים, ומקלקלים את הנשמה המושלמת שה' יצר עבורם (רמב"ן) .
ה לה' תגמלו זאת?!
עריכהאם כך, פעולותיו של ה' הן שלמות ללא פגם, ורק התנהגותם של בני ישראל פוגמת בתוצרים ומקלקלת את התוכניות, ועל כך מוכיח משה את בני ישראל ואומר להם - "ה לה' תגמלו זאת, עם נבל ולא חכם?!" - מדוע אתם פוגמים ומקלקלים את מעשיו של ה', והרי זו התנהגות שיש בה כפיות טובה וטיפשות, כי - "הלא הוא אביך קנך, הוא עשך ויכוננך!" - ה' עשה ויצר אתכם, וכאשר אתם מתנהגים בניגוד להוראותיו, אתם גם פוגעים בו ונוהגים בכפיות טובה, וגם פוגעים בעצמכם ונוהגים בטיפשות.
פירושים נוספים
עריכהפסוק ה, במיוחד החלק הראשון שלו "שיחת לו לא בניו מומם", הוא קשה, ופירושים רבים הוצעו עבורו. כמעט לכל מילה ישנו יותר מפירוש אחד, למשל:
המילה שִׁחֵת יכולה להיות:
- פועל בבניין פיעל - השחית, הטיל מום (רש"י, אונקלוס ועוד) , או -
- שם עצם במשקל קיטל - השחתה, מום (שד"ל) .
המילה לוֹ יכולה להתייחס:
- לה' (" "מומם של ישראל שיחת לצור עמו ונחלתו" " - רמב"ן; וכן פירשנו למעלה) ;
- או לעם ישראל (" "חבילו להון" " - אונקלוס; אברבנאל) ;
המילה לֹא יכולה להתייחס:
- למילה שלפניה: לו לא = לא לו; ההשחתה אינה מיוחסת לה' אלא לבני ישראל, שהם בניו (בעלי הטעמים, אונקלוס ורש"י) ,
- או למילה שאחריה: לא בניו = בני ישראל הטוענים שאינם בניו, או נוהגים כאילו אינם בניו של ה' (ראב"ע, רמב"ן, אור החיים) .
- או לעמוד בפני עצמה: לו? לא!; האם ההשחתה מיוחסת לה'? לא! המום הוא של בניו (כלי יקר) .
המילה מוּמָם יכולה להתייחס:
- למילה הראשונה בפסוק: שיחת... מומם = המום של בני ישראל שיחת וקלקל לה' (רמב"ן, ספורנו) ;
- למילה שלפניה: בניו מומם = המום הוא של בניו ולא שלו (רש"י) , או: מומם הוא שה' התייחס אליהם בחיבה וקראם בניו, וכך גרם להם להתגאות (כלי יקר) .
- למילים שאחריה: מומם דור עיקש ופתלתול = המום שלהם הוא, שהם דור עיקש ופתלתול (ראב"ע, אברבנאל) .
ומשמעות המשפט כולו יכולה להיות:
- בה' אין כל פגם, בני ישראל קלקלו והשחיתו רק לעצמם (אונקלוס, רש"י, ספורנו, כלי יקר, אור החיים, אברבנאל) ;
- בני ישראל קלקלו והשחיתו לה' (רמב"ן, ספורנו; וכן פירשנו למעלה) ;
- או שהמשפט הוא ציטוט מדבריהם של ישראל, שטוענים שבה' יש פגם והשחתה (שד"ל) .
הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:שיחת לו לא בניו מומם
מקורות
עריכהעל-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2007-09-20.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/tora/dvrim/dm-32-05