הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

מום = פגם בגוף, ובהשאלה - פגם בהתנהגות

זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.

ערך מילוני בוויקימילון: מום

המילה "מום" מציינת, בדרך כלל, פגם גופני, למשל:

בבני אדם, (ויקרא כא יח): "כִּי כָל אִישׁ אֲשֶׁר בּוֹ מוּם לֹא יִקְרָב - אִישׁ עִוֵּר אֹו פִסֵּחַ אֹו חָרֻם אֹו שָׂרוּעַ"- הפסוק מביא ארבע דוגמאות למומים, כולן בתחום הגופני (ראו במפרשים).
(שמואל ב יד כה): "וּכְאַבְשָׁלוֹם לֹא הָיָה אִישׁ יָפֶה בְּכָל יִשְׂרָאֵל לְהַלֵּל מְאֹד, מִכַּף רַגְלוֹ וְעַד קָדְקֳדוֹ לֹא הָיָה בֹו מוּם"- אבשלום היה יפה בגופו בלבד.
(שיר השירים ד ז): "כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי, וּמוּם אֵין בָּךְ"
בבהמות, (דברים טו כא): "וְכִי יִהְיֶה בֹו מוּם, פִּסֵּחַ אֹו עִוֵּר, כֹּל מוּם רָע, לֹא תִזְבָּחֶנּוּ לה' אֱלֹהֶיךָ".

אולם ישנם פסוקים שבהם, כנראה, הכוונה לפגם באופי או בהתנהגות - "מום רוחני":

(דברים לב ה): "שִׁחֵת לֹו לֹא בָּנָיו מוּמָם; דּוֹר עִקֵּשׁ וּפְתַלְתֹּל"- הפגם של בני ישראל הוא, שהם דור עיקש ופתלתול, כלומר מתנהגים בצורה עקומה והפכפכה ( פירוט ).
(משלי ט ז): "יֹסֵר לֵץ לֹקֵחַ לֹו קָלֹון, וּמוֹכִיחַ לְרָשָׁע מוּמוֹ"- מוכיח לץ נחשב לאדם שלקח לרשע את מומו, את הפגם בהתנהגותו ( פירוט ).
ואולי גם (איוב יא טו): "כִּי אָז תִּשָּׂא פָנֶיךָ מִמּוּם, וְהָיִיתָ מֻצָק וְלֹא תִירָא"

ועל דרך הדרש, גם:

(ויקרא כד יט): "וְאִישׁ כִּי יִתֵּן מוּם בַּעֲמִיתוֹ, כַּאֲשֶׁר עָשָׂה כֵּן יֵעָשֶׂה לּוֹ"ראו " הפוסל - במומו פוסל ".

מקורות

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2007-09-20.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/mum