פתיחת התפריט הראשי

פרשה סדעריכה

בראשית רבה פרשה סד פיסקא: א ב ג ד ה ו ז ח ט י


א. עריכה

"וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ".
(תהלים לז, יח): "יודע ה' ימי תמימים" זה יצחק.
"ונחלתם לעולם תהיה" "גור בארץ הזאת".
(יט): "לא יבשו בעת רעה" ברעתו של אבימלך.
"ובימי רעבון ישבעו" "ויהי רעב בארץ":


ב. עריכה

(משלי י, ג): "לא ירעיב ה' נפש צדיק" זה יצחק "גור בארץ הזאת".
"וְהַוַּת רְשָׁעִים יֶהְדֹּף" זה אבימלך.

"וַיְהִי רָעָב" עשרה רעבון באו לעולם:

  1. אחד בימי אדם הראשון (בראשית ג, יז): "ארורה האדמה בעבורך".
  2. אחד בימי למך (שם ה, כט) "מן האדמה אשר אררה ה'".
  3. אחד בימי אברהם (שם יב, י) "ויהי רעב בארץ וירד אברם מצרימה".
  4. ואחד בימי יצחק "ויהי רעב בארץ".
  5. ואחד בימי יעקב (שם מה, ו) "כי זה שנתים הרעב".
  6. ואחד בימי שפוט השופטים שנאמר (רות א, א): "ויהי בימי שְׁפֹט הַשֹּׁפְטִים ויהי רעב בארץ".
  7. ואחד בימי דוד (ש"ב כא, א): "ויהי רעב בימי דוד".
  8. ואחד בימי אליהו (מ"א יז, א): "חי ה' אלהים וגו'".
  9. ואחד בימי אלישע (שם ב ו, כה) "ויהי רעב גדול בשומרון".
  10. ואחד שהוא מתגלגל ובא לעולם.
ואחד - שעדיין לא בא
ראה: ביאור ב"ר כה,ג
לעתיד שנאמר (עמוס ח, יא): "והשלחתי רעב בארץ לא רעב ללחם ולא צמא למים וגו'".

ר' שמואל בר נחמן אמר עיקר אוותנטיאה תוקף שלו היה בימי דוד ולא היה ראוי לבא אלא בימי שאול אלא על ידי שהיה שאול גרופית של שקמה גילגלו הקב"ה והביאו בימי דוד שילא חטא ויוחנא משתלמא.
א"ר חייא רבה משל לזגג שהיה בידו קופה מליאה כוסות ודיטרוטין ובשעה שמבקש לתלות את קופתו היה מביא יתד ותוקעה ונתלה בה ואחר כך היה תולה את קופתו לפיכך כולם לא באו בימי בני אדם שפופים אלא בימי בני אדם גבורים שיכולים לעמוד.
ר' ברכיה הוה קרי עליהן (ישעיה מ, כט): "נותן ליעף כח".

ר' חלבו אמר שנים באו בימי אברהם ר' אחא אמר אחד בימי אברהם ואחד בימי למך ורעב שבא בימי אליהו רעב של בצורת היה שנה עבדא ושנה לא עבדא רעב שבא בימי אלישע רעב של מהומה היה (מ"ב ו, כה): "עד היות ראש חמור בשמונים כסף" רעב שבא בימי שפוט השופטים רבי הונא בשם רבי אחא אמר מ' ושתים סאין היו ונעשים מ"א והא וכן תני לא יצא אדם לחוץ לארץ אא"כ היו סאתים של חטים הולכים בסלע אר"ש אימתי בזמן שאינו מוצא ליקח אבל מוצא ליקח אפילו סאה בסלע לא יצא לח"ל ולפי שיצא אלימלך לח"ל נענש שמת הוא ובניו:


ג. עריכה

"וילך יצחק אל אבימלך גררה" לגרדיקי {{{2}}} רבי דוסתאי בשם ר' שמואל בר נחמן מפני מה גזרו על הנוה שבגרדיקי מפני שהוא נוה רע ועד היכן רבי חנין אמר עד נחל מצרים.
"וירא אליו ה' ויאמר אל תרד מצרימה שכון בארץ" עשה שכונה בארץ ישראל הוי נוטע הוי זורע הוי נציב.
ד"א דבר אחר - פירוש נוסף "שכון בארץ" שכן את השכינה בארץ.
"גור בארץ הזאת" א"ר הושעיה את עולה תמימה מה עולה אם יצאת חוץ לקלעים היא נפסלת אף את אם יצאת חוץ לארץ נפסלת.
"כי לך ולזרעך אתן את כל הארצות [האל]". "האל" - קשות כמד"א כמה דאת אמר - כמו שאתה אומר (יחזקאל יז, יג): "ואת אילי הארץ לקח".

ד"א דבר אחר - פירוש נוסף למה לא נאמר האלה אלא האל לומר מקצתן אני נותן לך ואימתי אני נותן את השאר לעתיד לבא:


ד. עריכה

"עקב אשר שמע אברהם בקולי" רבי יוחנן ורבי חנינא תרויהון אמרי בן ארבעים ושמונה שנה הכיר אברהם את בוראו ריש לקיש אמר בן שלש שנים הכיר אברהם את בוראו מִנְיַן עק"ב שמע אברהם בקול בוראו.
"וישמור משמרתי מצותי חקותי ותורתי" ר' יונתן משם ר' יוחנן אמר אפי' הלכות עירובי חצרות היה אברהם יודע.
"תּוֹרֹתָי" שתי תורות שקיים אפילו מצוה קלה שבעל פה.
ר' סימון אמר אפילו שם חדש שעתיד הקדוש ברוך הוא לקרוא לירושלים היה אברהם יודע דכתיב (בראשית כב, יד): "ויקרא שם המקום ה' יראה" וכתיב (יחזקאל מח, לה): "ושם העיר מיום ה' שמה" וכתיב (ירמיה ג, יז): "(ביום) [בעת] ההוא יקראו לירושלים כסא ה'".

רבי ברכיה אמר בשם ר' יהודה אין כל יום ויום שאין הקב"ה מחדש הלכה בבית דין של מעלה מאי טעמיה (איוב לז, ב): "שמעו שמוע ברוגז קולו והגה מפיו יצא" ואין הגה אלא תורה כענין שנאמר (יהושע א, ח): "והגית בו יומם ולילה:"


ה. עריכה

"ויהי כי ארכו לו שם הימים" א"ר יוחנן חלום קשה ונבואה קשה אבל שוטה אריכות ימים מבטלת נבואה קשה מנין שכך היו ישראל אומרים לנביא (יחזקאל יב, כב): "יארכו הימים ואבד כל חזון" אבל שוטה אריכות ימים מבטלת מיצחק דכתיב ויהי כי ארכו לו שם הימים מיד והנה יצחק מצחק רבי חייא בר אבא אמר בשביל שהעלו לך ימים רבים היית עושה את הדבר הזה לא כך א"ר יוחנן המשמש מטתו ביום הרי זה מגונה דאר"י אין תשמיש המטה אלא בלילה שנא' (אסתר ב, יד): "בערב היא באה ובבקר היא שבה" איוב מקלל יום לידתו וליל עיבורו הה"ד הדא הוא דכתיב - זהו שכתוב (איוב ג, ג): "יאבד יום אולד בו והלילה אמר וגו' [הורה גבר]" א"ר מרינוס בר הושעיה אמר איוב הלואי היתה אמי נדה בשעה שבא להזדקק לה שתאמר לו הורה גבר אין עכשיו עת הריון מגבר ירמיה מקלל יום לידתו ויום עיבורו שנאמר (ירמיה כ, יד): "ארור היום אשר יולדתי בו" זה יום לידה "יום אשר ילדתני אמי" זה יום העיבור אפשר חלקיהו אדם צדיק והיה משמש מטתו ביום אלא לפי שהיתה איזבל הורגת הנביאים בא ושמש מטתו ביום וברח:


ו. עריכה

"ויזרע יצחק בארץ ההיא" א"ר חלבו בארץ ההיא בשנה ההיא הארץ קשה והשנה קשה ואלו היתה יפה על אחת כמה וכמה.

"וימצא בשנה ההוא מאה שערים" מאה כורים מאה שערים מאה מנינים מאה שערים מלמד שהאמידו אותה ועשת מאה כמה שהאמידוה והלא אין הברכה שורה על דבר שהוא במשקל ובמדה ובמנין מפני מה מדד אותה מפני המעשרות:


ז. עריכה

"ויצו אבימלך את כל העם" א"ר אייבו אפילו צרור אל יזרוק בהם אדם הה"ד הדא הוא דכתיב - זהו שכתוב (תהלים נו, ז): "יגורו יצפנו המה עקבי ישמורו כאשר קוו נפשי".
"ויגדל האיש וילך הלוך וגדל" א"ר חנין עד שהיו אומרים זבל פרדותיו של יצחק ולא כספו וזהבו של אבימלך.
"ויהי לו מקנה צאן ומקנה בקר וַעֲבֻדָּה רבה" דניאל חייטא אמר וְעַבְדָהּ כתיב אם אין אדם עושה עצמו כמו עבד לעבדו אינו קונה אותו כענין שנא' (משלי יב, ט): "טוב נקלה ועבד לו" בנוהג שבעולם אדם צריך לטרוח ולבקש יציאות ביתו והם יושבים בביתו.

"ויאמר אבימלך אל יצחק לך מעמנו כי עצמת ממנו" אמר לו כל אותן עצמות שעצמת לא ממנו היה לך לשעבר היה לך חדא קווקיא עדר אחד וכדון אית לך קווקיא סגין:


ח. עריכה

"וישב יצחק ויחפר וגו'" כמה בארות חפר אבינו יצחק בבאר שבע?
ר' יהודה אמר ד' כנגד כן נעשו בניו ארבעה דגלים במדבר.
ורבנן אמרי חמש כנגד חמשה ספרי תורה:

  • "ויקרא שם הבאר עשק" כנגד ספר בראשית שבו נתעסק הקדוש ברוך הוא וברא את העולם.
  • "ויקרא שמה שטנה" כנגד ספר ואלה שמות על שם (שמות א, יד): "וימררו את חייהם בעבודה קשה".
  • "וימצאו שם באר מים חיים" כנגד ספר ויקרא שהוא מלא הלכות רבות.
  • "ויקרא אותה שבעה" כנגד ספר וידבר במדבר שהוא מַשְׁלִים שבעה ספרי תורה והלא ה' הן אלא בן קפרא עביד וידבר תלתא ספרים מן וידבר עד ויהי בנסוע הארון ספר בפני עצמו מן ויהי בנסוע ודבתריה ספר בפני עצמו ומן סיפיה דפסקא ועד סופיה דספרא ספר בפני עצמו.
  • "ויקרא שמה רחובות" כנגד משנה תורה ספר דברים על שם (דברים יב, כ): "כי ירחיב" "כי עתה הרחיב ה' לנו ופרינו בארץ":

-


ט. עריכה

"ואבימלך הלך אליו מגרר" מגורר מלמד שנכנסו לסטים לתוך ביתו והיו מקרקרים בו כל הלילה.
דבר אחר "מגרר" מגורר מלמד שעלו בו צמחים כמד"א כמה דאת אמר - כמו שאתה אומר (איוב ג, ח): "להתגרד בו".
"וַאֲחֻזַּת מֵרֵעֵהוּ" רבי יהודה אמר אחוזת מרעהו היה שמו רבי נחמיה אמר סיעת מרחמוהי חבורת אוהביו.

"וּפִיכֹל שר צבאו" רבי יהודה ורבי נחמיה ר' יהודה אמר פיכול שמו רבי נחמיה אמר פה שכל צבאותיו נושקים לו על פיו:


י. עריכה

"ויאמרו ראה ראינו" ראינו מעשיך ומעשה אבותיך ונאמר תהי נא אלה אם תעשה עמנו וגו' רק מיעוט שלא עשו עמו טובה שלימה

בימי רבי יהושע בן חנניה גזרה מלכות הרשעה שיבנה בית המקדש הושיבו פפוס ולוליאנוס טרפיזין מעכו עד אנטוכיא והיו מספקין לעולי גולה כסף וזהב וכל צרכם אזלין אלין כותאי ואמרין ידיע להוי למלכא דהדין קרתא מרדתא תתבנא ושוריא ישתכללון מנדה בלו והלך לא יתנון מנדה זו מדת הארץ בלו זו פרובגירון והלך אנגרוטינה ואמר להון מה נעביד וגזרית אמרין ליה שלח ואמר להון או ישנון יתיה מאתריה או יוספון עליה חמש אמין או יפצרון מיניה חמש אמין מן גרמיהון אנון חזרין בהון והוון קהליא מצתין בהדא בקעתא דבית רמון כיון דאתון כתיבא שרון בכיין בעיין לממרד על מלכותא אמרין יעול חד בר נש חכימא וישדך צבורא אמרין יעול ר' יהושע בן חנניא דהוא אסכולוסטקיא דאורייתא עאל ודרש ארי טרף טרף ועמד עצם בגרונו אמר כל דאתי מפיק ליה אנא יהיב ליה אגריה אתא הדין קורא מיצראה דמקוריה אריך יהיב מקוריה ואפקיה אמר ליה הב לי אגרי א"ל זיל תהא מלגלג ואומר דעילת לפומא דאריה בשלם ונפקת בשלם כך דיינו שנכנסנו לאומה זו בשלום ויצאנו בשלום.
"ויבואו עבדי יצחק" אין אנו יודעים אם מצאו אם לא מצאו מן מה דכתיב "וימצאו שם באר מים חיים" הוי שמצאו מים חיים.

קישורים חיצוניים