בראשית רבה סד ה

ה. [ עריכה ]
"ויהי כי ארכו לו שם הימים" א"ר יוחנן חלום קשה ונבואה קשה אבל שוטה אריכות ימים מבטלת נבואה קשה מנין שכך היו ישראל אומרים לנביא (יחזקאל יב, כב): "יארכו הימים ואבד כל חזון" אבל שוטה אריכות ימים מבטלת מיצחק דכתיב ויהי כי ארכו לו שם הימים מיד והנה יצחק מצחק רבי חייא בר אבא אמר בשביל שהעלו לך ימים רבים היית עושה את הדבר הזה לא כך א"ר יוחנן המשמש מטתו ביום הרי זה מגונה דאר"י אין תשמיש המטה אלא בלילה שנא' (אסתר ב, יד): "בערב היא באה ובבקר היא שבה" איוב מקלל יום לידתו וליל עיבורו הה"ד הדא הוא דכתיב - זהו שכתוב (איוב ג, ג): "יאבד יום אולד בו והלילה אמר וגו' [הורה גבר]" א"ר מרינוס בר הושעיה אמר איוב הלואי היתה אמי נדה בשעה שבא להזדקק לה שתאמר לו הורה גבר אין עכשיו עת הריון מגבר ירמיה מקלל יום לידתו ויום עיבורו שנאמר (ירמיה כ, יד): "ארור היום אשר יולדתי בו" זה יום לידה "יום אשר ילדתני אמי" זה יום העיבור אפשר חלקיהו אדם צדיק והיה משמש מטתו ביום אלא לפי שהיתה איזבל הורגת הנביאים בא ושמש מטתו ביום וברח: