מ"ג בראשית מז כד


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
והיה בתבואת ונתתם חמישית לפרעה וארבע הידת יהיה לכם לזרע השדה ולאכלכם ולאשר בבתיכם ולאכל לטפכם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְהָיָה בַּתְּבוּאֹת וּנְתַתֶּם חֲמִישִׁית לְפַרְעֹה וְאַרְבַּע הַיָּדֹת יִהְיֶה לָכֶם לְזֶרַע הַשָּׂדֶה וּלְאָכְלְכֶם וְלַאֲשֶׁר בְּבָתֵּיכֶם וְלֶאֱכֹל לְטַפְּכֶם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְהָיָה֙ בַּתְּבוּאֹ֔ת וּנְתַתֶּ֥ם חֲמִישִׁ֖ית לְפַרְעֹ֑ה וְאַרְבַּ֣ע הַיָּדֹ֡ת יִהְיֶ֣ה לָכֶם֩ לְזֶ֨רַע הַשָּׂדֶ֧ה וּֽלְאׇכְלְכֶ֛ם וְלַאֲשֶׁ֥ר בְּבָתֵּיכֶ֖ם וְלֶאֱכֹ֥ל לְטַפְּכֶֽם׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
וִיהֵי בְּאַעוֹלֵי עֲלַלְתָּא וְתִתְּנוּן חַד מִן חַמְשָׁא לְפַרְעֹה וְאַרְבְּעָא חוּלָקִין יְהֵי לְכוֹן לְבַר זְרַע חַקְלָא וּלְמֵיכַלְכוֹן וְלַאֲנָשׁ בָּתֵּיכוֹן וּלְמֵיכַל לְטַפְלְכוֹן׃
ירושלמי (יונתן):
וִיהֵי בְאִישׁוּנֵיהּ בְּמִכְנוֹש עֲלַלְתָּא וְתִתְּנוּן חוּמְשָׁא לְפַּרְעה וְאַרְבַּע חוּלְקִין יְהֵי לְכוֹן לְבַר זַרְעָא דְאַרְעָא וּלְמֵיכְלֵיכוֹן וּלְפַרְנוּס בָּתֵּיכוֹן וּלְמֵיכוּל לְטַפְלְכוֹן:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"לזרע השדה" - שבכל שנה

"ולאשר בבתיכם" - ולאכול העבדים והשפחות אשר בבתיכם

"טפכם" - בנים קטנים 


רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

לְזֶרַע הַשָּׂדֶה – שֶׁבְּכָל שָׁנָה.
וְלַאֲשֶׁר בְּבָתֵּיכֶם – וְלֶאֱכוֹל הָעֲבָדִים וְהַשְּׁפָחוֹת אֲשֶׁר בְּבָתֵּיכֶם.
לְטַפְּכֶם – בָּנִים קְטַנִּים.

ספורנו

לפירוש "ספורנו" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"והיה בתבואות" שהם שלו:

" ונתתם חמישית לפרעה" כי זה הוא הראוי לו מהם אחר שיפרעכם את המוטל עליו לפרוע: " וארבע הידות יהיה לכם לזרע השדה" שהוא חייב לתת לכם כמו בעל השדה:

" ולאכלכם" ובשביל מזונותיכם שהוא חייב לתת לכם ובכן נשאר בדין החומש שלו:

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"והיה". ואח"כ כשתעשה פרי תבואה תתנו חמישית לפרעה, [וזה לא היה כבד עליהם, שכבר נתנו חומש בשבע שני השבע] וארבעה חומשים יהיה לכם ומזה תתנו אתם בעתיד לזרע השדה ולאכלכם וגם לאכול אשר בבתיכם עובדי האדמה שישרתו אתכם:

אור החיים

לפירוש "אור החיים" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

חמישית לפרעה וגו'. נתחכם לומר כי קודם כל דבר יטול פרעה חמישית הזרע ומשכחת לה שישאר בד' הידות שיעור המספיק לזרע השדה והם יצאו נקיים אף על פי כן לא יגרע מהחמישית לפרעה, אחר כך ולזרע השדה ויקדימו זרע השדה ואחר כך יטלו המה כל הנשאר אם מעט ואם הרבה.

וטעם אומרו ולאכול לטפכם ולא כללם לאשר בבתיכם, להיות שהטף מנתם מרובה כנגד חלק העודף אמר ולאכל לטפכם: