קטגוריה:בראשית מו יב
נוסח המקרא
ובני יהודה ער ואונן ושלה ופרץ וזרח וימת ער ואונן בארץ כנען ויהיו בני פרץ חצרון וחמול
וּבְנֵי יְהוּדָה עֵר וְאוֹנָן וְשֵׁלָה וָפֶרֶץ וָזָרַח וַיָּמָת עֵר וְאוֹנָן בְּאֶרֶץ כְּנַעַן וַיִּהְיוּ בְנֵי פֶרֶץ חֶצְרוֹן וְחָמוּל.
וּבְנֵ֣י יְהוּדָ֗ה עֵ֧ר וְאוֹנָ֛ן וְשֵׁלָ֖ה וָפֶ֣רֶץ וָזָ֑רַח וַיָּ֨מׇת עֵ֤ר וְאוֹנָן֙ בְּאֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן וַיִּהְי֥וּ בְנֵי־פֶ֖רֶץ חֶצְרֹ֥ן וְחָמֽוּל׃
וּ/בְנֵ֣י יְהוּדָ֗ה עֵ֧ר וְ/אוֹנָ֛ן וְ/שֵׁלָ֖ה וָ/פֶ֣רֶץ וָ/זָ֑רַח וַ/יָּ֨מָת עֵ֤ר וְ/אוֹנָן֙ בְּ/אֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן וַ/יִּהְי֥וּ בְנֵי־פֶ֖רֶץ חֶצְר֥וֹן וְ/חָמֽוּל׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
אונקלוס (תאג'): | וּבְנֵי יְהוּדָה עֵר וְאוֹנָן וְשֵׁלָה וָפֶרֶץ וָזָרַח וּמִית עֵר וְאוֹנָן בְּאַרְעָא דִּכְנַעַן וַהֲווֹ בְּנֵי פֶרֶץ חֶצְרוֹן וְחָמוּל׃ |
ירושלמי (יונתן): | וּבְנוֹי דִיהוּדָה עֵר וְאוֹנָן וְשֵׁלָה וָפֶרֶץ וָזָרַח וּמִית עֵר וְאוֹנָן עַל עֵיסַק עוֹבַדְהוֹן בִּישַׁיָיא בְּאַרְעָא דִכְנָעַן וְשֵׁלָה וְזֶרַח לָא אוֹלִידוּ בְּנִין בְּאַרְעָא דִכְנָעַן וַהֲווֹ בְנֵי פֶרֶץ דְנַחְתוּ לְמִצְרַיִם חֶצְרוֹן וְחָמוּל: |
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
ובדרך פשט יכוין הכתוב בהזכרת ער ואונן ללמד עליהם זכות כי טעם מיתת ער ואונן היה לצד שהיו בארץ כנען על דרך אומרו (אחרי י"ח) כמעשה ארץ מצרים וכמעשה ארץ כנען וגו' ואמרו ז"ל (ויק"ר פ' כ"ג) השוה הכתוב מעשה מצרים וכו', ולצד שהיו שם ער ואונן למדו ממעשיהם וזולת זה בניו של אותו צדיק אין שורשם רע ומר ח"ו, ותמצא שיצו האל ישראל לבל ילמדו מהם דכתיב כמעשה וגו'.
וטעם אומרו ויהיו רמז כי לאלה יקרא הויה ואין כמותם לצד כי מהם יצא חוטר לישי משיחנו מלכנו אשר יהיה לנס עמים אליו גוים ידרושו:
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית מו יב.
ראו: ביאור:כיצד חצרון וחמול הם בין באי מצרים?
וּבְנֵי יְהוּדָה
עֵר וְאוֹנָן וְשֵׁלָה
"עֵר וְאוֹנָן וְשֵׁלָה" היו בניו של יהודה מ"בַּת שׁוּעַ", אולם ער ואונן מתו בכנען ללא ילדים.
"פֶרֶץ וָזָרַח" היו בניו של יהודה מתמר, אלמנת ער ואונן, שיהודה נשא אותה לאישה וייבם אותה.
ברשימת הילדים שלה מופיע לפני פרץ, כלומר אפשר להבין שפרץ לא קיבל את הבכורה של ער. אבל בניו של פרץ, חצרון וחמול הם נושאי השם של ער ואונן. וכך פרץ וחצרון נמצאים ברשימה מופרסמת של צאצאים שנמשכה לבועז ושממנו בא דוד בן ישי. (רות ד יח-כב).
וַיִּהְיוּ בְנֵי פֶרֶץ חֶצְרוֹן וְחָמוּל
כאשר יוסף נמכר לעבדות הוא היה כבן 17, ויהודה כבן 20. לאחר מכן יהודה נשא את בת שוע, וכאשר ער היה כבן 17 ונשא את תמר, יהודה היה בן 38. כאשר יהודה ירד למצרים הוא היה כבן 42 (כי יוסף היה כבן 39), וניתן לשער שפרץ וזרח היו תינוקות רכים. לכן בלתי אפשרי שלפרץ יהיו ילדים בכנען, אבל בגלל שחצרון וחמול הם היבום של ער ואונן, לכן למרות שהם נולדו במצרים, הם זכו לקבל משפחה בשבט יהודה לזכר ער ואונן שנולדו בכנען ומתו בכנען. וכך חצרון וחמול נספרו ביורדים למצרים למרות שהם עוד לא נולדו.
השם חצרון מופיע בבניו של ראובן ובנכדיו של יהודה, אולם סביר שמדובר באנשים שונים. אחרי המגפה משה פקד את בני ישראל: "וַיִּהְיוּ בְנֵי פֶרֶץ: לְחֶצְרֹן מִשְׁפַּחַת הַחֶצְרֹנִי, לְחָמוּל מִשְׁפַּחַת הֶחָמוּלִי" (במדבר כו כא). אולם מוצאים שגם "וּבְנֵי רְאוּבֵן חֲנוֹךְ וּפַלּוּא וְחֶצְרוֹן וְכַרְמִי" (ביאור:בראשית מו ט), ו"לְחֶצְרֹן מִשְׁפַּחַת הַחֶצְרוֹנִי, לְכַרְמִי מִשְׁפַּחַת הַכַּרְמִי" (במדבר כו ו).
מכאן לומדים על חוק היבום, ותחליפי-יבום
- "ביאור:כיצד חצרון וחמול הם בין באי מצרים?" מעלה בשם קסוטו, שחצרון וחמול הם תחליפי-יבום לער ואונן.
- פרץ וזרח, כיוון שהם בניו של יהודה ולא של בנו, לא הפכו ליורשיהם של ער ואונן במסגרת חוק היבום. אולם פרץ, הבכור, זכה לקיים את היבום בשני בניו הבכורים.
- פרץ זכה שבנוסף לעצמו גם שני בניו הבכורים זכו להקים משפחה בבני ישראל במקומם של ער ואונן. ניתן להבין שהיו לפרץ ילדים נוספים לאחר חצרון וחמול ומהם יצאה משפחת פרץ.
- זרח, הבן השני של יהודה ותמר, לא זכה להתחלק בכבוד, להוסיף משפחה לאונן, והקים משפחה אחת בלבד בשבט יהודה.
- שלה, הבן השלישי של יהודה מאשתו הראשונה, זכה להקים רק משפחה אחת ולא זכה לקיים את חוק היבום לער ואונן.
- שלה בחייו היה הראשון בבניו של יהודה. אולם הבכורה המשיכה בבניו של פרץ.
הבכורה של יהודה:
- פרץ זכה לבכורה בשבט יהודה, ושלוש חמישיות מהנחלה של שבט יהודה היו בו.
- פרץ זכה להקים שלוש משפחות בשבט יהודה. הכפילות לא נבעה מהיותו הבכור, כשם שיעקב נתן ליוסף נחלה כפולה באפרים ומנשה,[1] אלא בגלל היבום של שני בני יהודה, בעליה של תמר, ער ואונן.
- הבכורה בכל זאת המשיכה בפרץ, וממנו לחצרון, דרך אנשים מפורסמים:
מספר הילדים של לאה
לראובן היו 4 בנים, ביחד 5 - "חֲנוֹךְ וּפַלּוּא וְחֶצְרֹן וְכַרְמִי" (ביאור:בראשית מו ט).
לשמעון היו 6 בנים, ביחד 7 - "יְמוּאֵל וְיָמִין וְאֹהַד וְיָכִין וְצֹחַר וְשָׁאוּל" (ביאור:בראשית מו י).
ללוי היו 3 בנים, ביחד 4 - "גֵּרְשׁוֹן קְהָת וּמְרָרִי" (ביאור:בראשית מו יא)
ליששכר היו 4 בנים, ביחד 5 - "תּוֹלָע וּפֻוָה וְיוֹב וְשִׁמְרֹן" (ביאור:בראשית מו יג).
לזבולון היו 3 בנים, ביחד 4 - "סֶרֶד וְאֵלוֹן וְיַחְלְאֵל" (ביאור:בראשית מו יד)
בלי יהודה ובניו, ללאה היו 5+7+4+5+4= 25 בנים, וביחד עם יעקב עצמו ודינה היו ברשימה 27. לפי הכתוב: "אֵלֶּה בְּנֵי לֵאָה ... כָּל נֶפֶשׁ בָּנָיו וּבְנוֹתָיו, שְׁלֹשִׁים וְשָׁלֹשׁ" (ביאור:בראשית מו טו).
לפי זה נובע שליהודה היו 5 בנים חיים שירדו למצרים וביחד עם יהודה הם 6 (27+6=33)
- ליהודה היו חמשה בנים: ער, אונן, שלה, פרץ, וזרח. אולם ער ואונן מתו בכנען ולא ירדו למצרים, לכן הכתוב הוסיף את חצרון וחמול, שנולדו במצרים, אבל הם כאילו נחשבו עבור ער ואונן, ולמרות שהם היו הבנים של פרץ הם זכו לקבל משפחה בבני ישראל.
לסיכום
יהודה היה היחיד שזכה ששני נכדיו יזכו להיות משפחה, וכך היו ליהודה חמש משפחות בבני ישראל.
- לְשֵׁלָה מִשְׁפַּחַת הַשֵּׁלָנִי (במדבר כו כ)
- לְפֶרֶץ מִשְׁפַּחַת הַפַּרְצִי
- לְזֶרַח מִשְׁפַּחַת הַזַּרְחִי
- לְחֶצְרֹן מִשְׁפַּחַת הַחֶצְרֹנִי
- לְחָמוּל מִשְׁפַּחַת הֶחָמוּלִי
לפי הכתוב חצרון וחמול היו בניו של פרץ, והם נוספו לבניו של יהודה במקום ער ואונן. בהנחה שחצרון וחמול ירדו למצרים עם כל היורדים, אז אפשרי שהוריהם הם יהודה ותמר, או שלה ואשתו, או שהם בניו של פרץ שנולדו במצרים.
רואים ששלה היה הראשון ברשימה, כלומר הוא הבכור של יהודה, לפחות ברשימה הזאת. אולם לפי סיפור רות שלשלת המשפחה המיוחסת של יהודה התחילה עם פרץ, לחצרון וכך הגיע לבועז ולדוד בן ישי (רות ד יח-כב).
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
- ^ בנים נוספים של יוסף נחלו בתוך אחיהם הבכורים. (ביאור:בראשית מח ו). לא נאמר שהיו ליוסף בנים נוספים וכך לא נוצר שבט יוסף.
דפים בקטגוריה "בראשית מו יב"
קטגוריה זו מכילה את 6 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 6 דפים.