ביאור:בראשית מח ו

בראשית מח ו: "וּמוֹלַדְתְּךָ אֲשֶׁר הוֹלַדְתָּ אַחֲרֵיהֶם לְךָ יִהְיוּ עַל שֵׁם אֲחֵיהֶם יִקָּרְאוּ בְּנַחֲלָתָם."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית מח ו.

יעקב מאמץ את בני יוסף

עריכה

כמה בנים היו ליוסף?

עריכה

יעקב דבר כמחוקק מושלם וכיסה את האפשרות שליוסף יהיו ילדים נוספים שירצו להצטרף לבני ישראל: "וּמוֹלַדְתְּךָ אֲשֶׁר הוֹלַדְתָּ אַחֲרֵיהֶם לְךָ יִהְיוּ עַל שֵׁם אֲחֵיהֶם יִקָּרְאוּ בְּנַחֲלָתָם."
אולם האם היו ליוסף בנים נוספים?

בפקודת אדוני ספרו משה ואלעזר את בני ישראל: "שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה לְבֵית אֲבֹתָם" (במדבר כו ב).

  • נאמר: "בְּנֵי יוֹסֵף, לְמִשְׁפְּחֹתָם מְנַשֶּׁה, וְאֶפְרָיִם" (ביאור:בראשית כו כח) בלבד.
  • בבניהם של אפרים ומנשה לא מוזכרים בנים של יוסף שאומצו עלי ידי מנשה ואפרים.
  • למנשה היה בן אחד: "מָכִיר" (במדבר כו כט)
  • לאפרים היו שלושה בנים: "שׁוּתֶלַח, בֶכֶר, תַחַן" (במדבר כו לה)

לא נראה שליוסף היו בנים נוספים שהצטרפו לבני ישראל. זה לא מונע שהיו לו בנות, או בנים שנפרדו מעם ישראל.

עַל שֵׁם אֲחֵיהֶם יִקָּרְאוּ בְּנַחֲלָתָם

עריכה

יעקב קרע את מנשה ואפרים מיוסף ועשה אותם לבניו "לִי הֵם" (ביאור:בראשית מח ה). הם נהפכו לשבטים בבני ישראל, ויזכו לנחלה בארץ המובטחת.

יעקב חשש שיוסף יקבל תמריץ לעשות מספר רב של ילדים נוספים, וכך הוא יזכה ליותר שבטים. כדי למנוע זאת הוא הוסיף את המשפט הזה והגביל שרק הילדים שנולדו לפני שהוא הגיע למצרים יחשבו לבניו (ביאור:בראשית מח ה).

אולם מה יקרה לבנים נוספים של יוסף?

  • יעקב אמר: הילדים הנוספים "לְךָ יִהְיוּ" - כלומר ילדים נוספים יהיו בני יוסף, ויקיימו את שבט יוסף. אם יוסף היה מביא ילדים נוספים, אפשרי שהיה נוצר המצב כמו עם פרץ שזכה במשפחה וגם ששני בניו הקימו משפחה בשבט יהודה (במדבר כו כ-כא)
  • אולם יעקב ממשיך: "עַל שֵׁם אֲחֵיהֶם יִקָּרְאוּ בְּנַחֲלָתָם" - כלומר, אפילו אם ליוסף יהיו בנים נוספים הם לא ימשיכו את שבט יוסף ולא יקבלו נחלה בכנען, אלא יתמזגו לאפרים ומנשה ויהיו חלק מהם. במידה מסוימת החלק הזה של המשפט סותר את החלק הראשון, שהבנים הנוספים יהיו ליוסף, כשבט יוסף.

יוסף קיבל את גורלו ולא הביא ילדים נוספים כדי לא לסבך את המשפחה ואת שאלת הבכורה והשלטון בעם.[1]




  1. ^ לפחות בתקופה הזו, עד ששבט לוי פוזר בכל השבטים ולא קיבל נחלה, היו 13 שבטים לבני ישראל, ואם ליוסף היו בנים נוספים אז היו 14 שבטים.