קטגוריה:בראשית לט ב
נוסח המקרא
ויהי יהוה את יוסף ויהי איש מצליח ויהי בבית אדניו המצרי
וַיְהִי יְהוָה אֶת יוֹסֵף וַיְהִי אִישׁ מַצְלִיחַ וַיְהִי בְּבֵית אֲדֹנָיו הַמִּצְרִי.
וַיְהִ֤י יְהֹוָה֙ אֶת־יוֹסֵ֔ף וַיְהִ֖י אִ֣ישׁ מַצְלִ֑יחַ וַיְהִ֕י בְּבֵ֖ית אֲדֹנָ֥יו הַמִּצְרִֽי׃
וַ/יְהִ֤י יְהוָה֙ אֶת־יוֹסֵ֔ף וַ/יְהִ֖י אִ֣ישׁ מַצְלִ֑יחַ וַ/יְהִ֕י בְּ/בֵ֥ית אֲדֹנָ֖י/ו הַ/מִּצְרִֽי׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וַהֲוָה מֵימְרָא דַּייָ בְּסַעֲדֵיהּ דְּיוֹסֵף וַהֲוָה גְּבַר מַצְלַח וַהֲוָה בְּבֵית רִבּוֹנֵיהּ מִצְרָאָה׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וַהֲוָה מֵימְרָא דַיְיָ בְּסַעֲדָא דְיוֹסֵף וַהֲוָה גְבַר מַצְלָח וַהֲוָה בְּבֵית רִבּוֹנֵיהּ מִצְרָאֵי: |
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
" ויהי איש מצליח" משיג כל תכלית מכוון ממנו:
" ויהי בבית אדוניו המצרי" עומד לשרת בחדר אדניו ולשון היה כמו עמד כמו והיה שם ויהיו שם כאשר צוני ה':מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
כלי יקר
• לפירוש "כלי יקר" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
ויהי ה' [את יוסף]. ועם שאר שבטים לא? אמר ר' יודן: משל לאדם שהיו לפניו שתים עשרה בהמות טעונות יין. נכנסה אחת מהן לחנותו של גוי, הניח אחת עשרה והלך אחריה, אמר לו: אלו ברשות הרבים ואיני מתירא שמא יעשו יין נסך, וזו נכנסה לחנותו של גוי ומתירא אני שמא יעשה יין נסך. כך אלו גדולים, וברשות אביהם הם, אבל זה שהוא קטן וברשות עצמו, לפיכך ויהי ה' את יוסף.
ויהי איש מצליח, גבר קפיז, כמא דאת אמר, "וצלחו (את) הירדן לפני המלך". משל לדובא שהיתה עוברת בשוק מקושטת אבנים טובות ומרגליות, אמרו: כל מאן דקפז לה יסב מה דעלה. היה שם פיקח, אמר: אתון מסתכלין במה דעלה, ואני מסתכל בניביה של אותה דובא:
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית לט ב.
וַיְהִי אִישׁ מַצְלִיחַ
וַיְהִי בְּבֵית אֲדֹנָיו הַמִּצְרִי
יוסף מונה להשאר בבית אדוניו ולא נשלח לעבוד בשדה.
אִישׁ מַצְלִיחַ
קשה להבין איך יוסף הצליח כל כך מהר. לבטח היה לו מנהל שלימד אותו איך להתנהג, וייתכן שגם לדבר ולכתוב מצרית. היה צפוי שמנהל כזה ינסה להכשיל את יוסף ולמנוע ממנו לעבור אותו. אולם גם כאן, ייתכן שניתן לראות מה שקרה לאסתר, ככתוב: "וַתִּלָּקַח אֶסְתֵּר אֶל בֵּית הַמֶּלֶךְ, אֶל יַד הֵגַי שֹׁמֵר הַנָּשִׁים" (ביאור:אסתר ב ח), והגי הדריך אותה לתפקידה בלי לנסות להתחרות או לפגוע בה. מהמשך הסיפור נראה שאשת פוטיפר אהבה את יוסף ועזרה לו כדי שהוא יעלה בדרגה והיא תוכל להיות איתו לבדה. אפילו כאשר אשת פוטיפר האשימה את יוסף, היא אמרה לפוטיפר: "וַיַּעֲזֹב בִּגְדוֹ אֶצְלִי, וַיָּנָס הַחוּצָה" (ביאור:בראשית לט יח), והיא למעשה הגנה על יוסף, כי השימוש במילה "נס" הוא לאיש חף מפשע, פושע "בורח" ולא "נס".[1]
כנראה הידע שיוסף רכש בעניני הסחורה של הישמעאלים "נְכֹאת וּצְרִי וָלֹט" (ביאור:בראשית לז כה) איפשר לו להראות את יכולתו. ייתכן שגם קשריו עם הישמעאלים ושאר הסוחרים שבאו למצרים, ודיברו עברית או ארמית או שפת בני-קדם, איפשרו ליוסף לקבל אחריות, ולהיות הקניין הראשי של בית פוטיפר.
יוסף היה בקיא בחוקי חמורבי כאחיו, וידע איך ומה נהוג לעשות. הידע המשפטי הזה העלה אותו במהירות מעל שאר העבדים.
יוסף נקנה אישית אל ידי פוטיפר, וכנראה הוא מצא חן בעיני פוטיפר שלקח אותו להיות קרוב עליו. פוטיפר לא סירס אותו למרות שיוסף היה בקרבת הנשים. ובהמשך הוא לא הרג אותו למרות שאישתו האשימה את יוסף בנסיון לאונס. פוטיפר מהרגע הראשון אהב את יוסף וייתכן שאפילו רצה בו כבן, וכך בהמשך יוסף מכיר לו תודה ונושא את בתו, אסנת, להיות אחת האמהות של עמנו. (ביאור:בראשית מא מה).
מַצְלִיחַ
בעסקים אנשים חייבים לעשות החלטות, כאשר העתיד לא ידוע לדוגמא:
- מתי לזרוע כך שההצפה השנתית של הנילוס תביא ליבול מקסמלי.
- איך לבחור אוכל ובשר למשפחה באיכות מעולה כדי שלא יביא מחלות.
- איזה מחיר לשלם למוכר, כאשר לא ידוע אם מוכרים אחרים יבואו מאוחר יותר.
- איך לבחור בדים לבגדים שלא יאבדו את איכותם וצבעם.
- איך לקנות עבדים, ואיך להדריך אותם לעבוד בנאמנות ומסירות, ולא לגרום נזקים בכוונה או בחוסר מודעות.
- איך לתכנן בניה, ולשכור פועלים שיעשו עבודה טובה.
- אפשרי, שיוסף, שגדל בחרן והיה מודע לתרבות בני-קדם, הביא אוצר ידע למצרים ופתרונות חדשים טובים יותר מהידוע במצרים. המצרים היו בפיגור מסוים ולא רכשו את חידושי המדע, כי הם סלדו מאנשי הצפון, ככתוב: "הָעִבְרִים" הם "תוֹעֵבָה ... לְמִצְרָיִם" (ביאור: בראשית מג לב).
- יוסף גם למד מנסיונו והפסיק להביא דיבה רעה על אחרים, כפי שהוא עשה בצעירותו (ביאור:בראשית לז ב), וגם לא חיפש ללבוש כתונת פסים, המראה את מעלתו הגבוהה בבית פוטיפר, אלא רק בגד רגיל (בראשית לט יב).
כאשר החלטה נכונה נעשית, התוצאה הטובה עוזרת לקבוצה, ומאחדת את כולם לפעול לטובת עצמם וכך להביא רווח והצלחות נוספות לפוטיפר - ככתוב, 'הצלחה מביאה הצלחה'.
יוסף קיבל עליו אחריות והיה מוכן לקחת סיכון ולהחליט. כנראה יוסף למד והתעמק בכל נושא, שאל שאלות והתיעץ עד שהגיע לידע רב ונסיון חיים עשיר. לבטח לפוטיפר, שר הטבחים, לא היה חסר כסף, ויוסף היה יכול לבחור את השרות הטוב ביותר ולשלם בכבוד שכר הוגן ומתאים. לבטח יוסף לא גנב כסף לעצמו ולא חיפש טובות הנאה מתפקידו. אנשים ראו שיוסף מצליח ופחדו להתנגד או להתוכח איתו. וכך יוסף זכה לכוח ונאמנות מכולם.
אִישׁ
יוסף מוגדר כאיש, ולא כעבד. בחוקי חמורבי המילה "אִישׁ" מגדירה אדם חשוב. דרגת איש היא מתחת למלך אבל מעל איש-חופשי ועבד. עצם העובדה שמתארים את יוסף כ"אִישׁ" מראה שאפילו שהוא היה עבד, התיחסו עליו כאל אדם שווה וחשוב.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "בראשית לט ב"
קטגוריה זו מכילה את 8 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 8 דפים.