כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויקרא יעקב את שם המקום אשר דבר אתו שם אלהים בית אל

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיִּקְרָא יַעֲקֹב אֶת שֵׁם הַמָּקוֹם אֲשֶׁר דִּבֶּר אִתּוֹ שָׁם אֱלֹהִים בֵּית אֵל.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיִּקְרָ֨א יַעֲקֹ֜ב אֶת־שֵׁ֣ם הַמָּק֗וֹם אֲשֶׁר֩ דִּבֶּ֨ר אִתּ֥וֹ שָׁ֛ם אֱלֹהִ֖ים בֵּֽית־אֵֽל׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
וּקְרָא יַעֲקֹב יָת שְׁמֵיהּ דְּאַתְרָא דְּמַלֵּיל עִמֵּיהּ תַּמָּן יְיָ בֵּית אֵל׃
ירושלמי (יונתן):
וּקְרָא יַעֲקב יַת שְׁמֵיהּ דְאַתְרָא דְמַלֵיל עִימֵיהּ תַּמָן יְיָ בֵּית אֵל:

רשב"ם

לפירוש "רשב"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

המקום אשר דבר אתו: כמה פעמים נאמר לשון זה בפרשה זו לפי שהיה המקום באמצע הדרכים ואין שם עיר:

רמב"ן

לפירוש "רמב"ן" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ויקרא יעקב את שם המקום בית אל" - יקראנו כן פעם אחר פעם להודיע כי הדבר אמת ונכון כי הוא בית אלהים ושם השכינה תמיד וכן ענין שם באר שבע

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(טו) "ויקרא יעקב". כבר בארתי בפ' ויצא שבפעם הראשון לא קרא בשם בית אל רק המקום ששכב עליו ששם ראה את הסולם, ושם העיר נשאר בשם לוז, ועתה שנראה אליו בעיר לוז עצמה קרא כלל המקום "בשם בית אל", יען "ששם דבר אליו אלהים", וראה שיש קדושה בכלל המקום:  

אור החיים

לפירוש "אור החיים" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ויקרא יעקב וגו' אשר וגו' בית אל. קשה, והלא כבר קראו כן וגם בתוספת ״אל בית אל״ וכמו שפירשתי למעלה (פסוק ז'), ומה חידש בקריאה זו.

ואולי, שהוסיף לקרות למקום סמוך לבית אל שגם הוא יקרא בית אל כשדבר ה' אליו בו, והוא שדקדק לומר את שם המקום אשר דבר וגו' פי' כי לצד הדיבור שהיה שם קרא לו גם כן וכו' שאילו למקום שנגלה שם אליו בברחו לא היה צריך לומר אשר דבר: