מ"ג בראשית לה טו

מקראות גדולות בראשית


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויקרא יעקב את שם המקום אשר דבר אתו שם אלהים בית אל

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיִּקְרָא יַעֲקֹב אֶת שֵׁם הַמָּקוֹם אֲשֶׁר דִּבֶּר אִתּוֹ שָׁם אֱלֹהִים בֵּית אֵל.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיִּקְרָ֨א יַעֲקֹ֜ב אֶת־שֵׁ֣ם הַמָּק֗וֹם אֲשֶׁר֩ דִּבֶּ֨ר אִתּ֥וֹ שָׁ֛ם אֱלֹהִ֖ים בֵּֽית־אֵֽל׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וּקְרָא יַעֲקֹב יָת שְׁמֵיהּ דְּאַתְרָא דְּמַלֵּיל עִמֵּיהּ תַּמָּן יְיָ בֵּית אֵל׃
ירושלמי (יונתן):
וּקְרָא יַעֲקב יַת שְׁמֵיהּ דְאַתְרָא דְמַלֵיל עִימֵיהּ תַּמָן יְיָ בֵּית אֵל:

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויקרא יעקב את שם המקום בית אל" - יקראנו כן פעם אחר פעם להודיע כי הדבר אמת ונכון כי הוא בית אלהים ושם השכינה תמיד וכן ענין שם באר שבע

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


(טו) "ויקרא יעקב". כבר בארתי בפ' ויצא שבפעם הראשון לא קרא בשם בית אל רק המקום ששכב עליו ששם ראה את הסולם, ושם העיר נשאר בשם לוז, ועתה שנראה אליו בעיר לוז עצמה קרא כלל המקום "בשם בית אל", יען "ששם דבר אליו אלהים", וראה שיש קדושה בכלל המקום: