פתיחת התפריט הראשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

בראשית לה ה: "וַיִּסָּעוּ וַיְהִי חִתַּת אֱלֹהִים עַל הֶעָרִים אֲשֶׁר סְבִיבֹתֵיהֶם וְלֹא רָדְפוּ אַחֲרֵי בְּנֵי יַעֲקֹב."



וַיְהִי חִתַּת אֱלֹהִים עַל הֶעָרִיםעריכה

נראה שהיו הרבה נדידות של עמים שונים בתקופה ההיא לכנען. כל עם הקים האחזות קטנה. נראה שלכל עם היתה שפה ותרבות שונה והם שמרו על יחודם, כפי שכתוב: "הַקֵּינִי, הַקְּנִזִּי, הַקַּדְמֹנִי, הַחִתִּי הַפְּרִזִּי, הָרְפָאִים, הָאֱמֹרִי, הַכְּנַעֲנִי, הַגִּרְגָּשִׁי, הַיְבוּסִי' (בראשית טו כא). כל עיר היתה מדינה עם מלך {ראה: רשימת חמשת המלכים (ביאור:בראשית יד ב), ורשימת 31 המלכים שיהושע כבש (יהושע יב ט) עד (יהושע יב כד)}. הפירוד בינהם מנע מהם להתאחד ולהתקיף עם חדש שנוסף לאזור, וכל עם לחוד לא היה יכול לעמוד נגד בני יעקב.

לאחר שכל העמים הקטנים שגרו בכנען ראו מה קרה לשכם הם פחדו מבני ישראל. העמים לא חשבו להתארגן ביחד ולהקים קבוצה כמו שחמשת המלכים של ככר הירדן עשו, כי הם הבינו שברגע של לחץ כל אחד מהעמים יברח והם יפסידו כמו שקרה למלך סדום ועמורה. יעקב נסע בארץ, ופחד אלוהים נפל על כל סביבותיו, כפי שבעתיד אלוהים יסביר למשה: "וְשָׁלַחְתִּי לְפָנֶיךָ מַלְאָךְ, וְגֵרַשְׁתִּי אֶת הַכְּנַעֲנִי הָאֱמֹרִי וְהַחִתִּי וְהַפְּרִזִּי הַחִוִּי וְהַיְבוּסִי" (שמות לג ב).

וְלֹא רָדְפוּ אַחֲרֵי בְּנֵי יַעֲקֹבעריכה

סביר שלאחר כיבוש שכם, יעקב פחד להתרחק מחומות העיר שבניו כבשו. אולם בפקודת אלוהים, בפחד גדול, הוא מתחיל לנסוע. ולהפתעתו כל הערים בסביבה לא נערכו נגדו, לא רדפו ולא זינבו בו, ונתנו לצבאו ורכושו להתקדם חופשי כרצונם. יעקב לא היה צריך להודיע שהוא בא, לא שילם מס כדי לעבור ולא היה צריך לקנות אדמה או בארות. פחד אלוהים נפל על כל הערים אחרי שהם שמעו מה קרה לעשו ביבוק ולשכם, ובמיוחד שצבא שכם ו"כָּל חֵילָם" (ביאור:בראשית לד כט) נלקח שלל ועבד עבור בני יעקב.

לא רדפו אחרי יעקב לא ביום ולא בלילה. אף עם לא ניסה לעמוד בדרכו, לעצור אותו או להתווכח איתו. יעקב נע משכם לבית-אל ומשם הוא המשיך אחר כך לחברון ללא בעיות: לא לאנשיו ולא לצאנו. לא חסר לו מים ולא חסר לו אוכל למקנה.

בזמנו יעקב אמר: "וְנֶאֶסְפוּ עָלַי וְהִכּוּנִי וְנִשְׁמַדְתִּי אֲנִי וּבֵיתִי"עריכה

מהפסוק שלנו רואים שפחדו של יעקב, כדבריו "עֲכַרְתֶּם אֹתִי לְהַבְאִישֵׁנִי בְּיֹשֵׁב הָאָרֶץ, בַּכְּנַעֲנִי וּבַפְּרִזִּי; וַאֲנִי מְתֵי מִסְפָּר, וְנֶאֶסְפוּ עָלַי וְהִכּוּנִי וְנִשְׁמַדְתִּי אֲנִי וּבֵיתִי" (ביאור:בראשית לד ל) לא היה צודק ולא התקיים. יעקב לא בקש סליחה מבניו שהוא טעה, ואפילו בסוף ימיו הוא קילל את שמעון ולוי.