ביאור:שמירת העיניים - סיכום

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

פסוקים רבים בתנ"ך מלמדים על ההשפעה של ראיה על ההתנהגות. הסתכלות על דברים רעים ומפתים משפיעה על האדם לרעה וגורמת לו לחטוא, והסתכלות על דברים טובים וקדושים משפיעה על האדם לטובה.

שמירת העיניים וחטאי הדורות הראשונים

החטא הראשון נבע מכך שחוה לא שמרה על עיניה, והסתכלה על עץ הדעת טוב ורע שעורר בה תאוה, (בראשית ג ו): "וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה כִּי טוֹב הָעֵץ לְמַאֲכָל וְכִי תַאֲוָה הוּא לָעֵינַיִם וְנֶחְמָד הָעֵץ לְהַשְׂכִּיל וַתִּקַּח מִפִּרְיוֹ וַתֹּאכַל וַתִּתֵּן גַּם לְאִישָׁהּ עִמָּהּ וַיֹּאכַל"( [http:/he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8:%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA_%D7%92_%D7%95 פירוט] ).

אחד החטאים של דור המבול התחיל מכך שבני האלהים לא שמרו על עיניהם והסתכלו על נשים, (בראשית ו ב): "וַיִּרְאוּ בְנֵי הָאֱלֹהִים אֶת בְּנוֹת הָאָדָם כִּי טֹבֹת הֵנָּה, וַיִּקְחוּ לָהֶם נָשִׁים מִכֹּל אֲשֶׁר בָּחָרוּ"- לפי המפרשים הם לקחו נשים "מכל אשר בחרו" ממש, גם באונס;

בתגובה לראיה זו של אנשי דור המבול, ה' הסתכל עליהם בעין רעה, (בראשית ו ה): "וַיַּרְא ה' כִּי רַבָּה רָעַת הָאָדָם בָּאָרֶץ, וְכָל יֵצֶר מַחְשְׁבֹת לִבּוֹ רַק רַע כָּל הַיּוֹם", והביא עליהם את המבול .

חם לא למד לקח, גם הוא הסתכל על ערוה, (בראשית ט כב): "וַיַּרְא חָם אֲבִי כְנַעַן אֵת עֶרְוַת אָבִיו, וַיַּגֵּד לִשְׁנֵי אֶחָיו בַּחוּץ"; ובתגובה קילל נוח אותו ואת זרעו.

המצרים (מצאצאי חם) לא למדו לקח, ונהגו להסתכל על נשים ולקחת את היפות בכוח, (בראשית יב יד): "וַיְהִי כְּבוֹא אַבְרָם מִצְרָיְמָה, וַיִּרְאוּ הַמִּצְרִים אֶת הָאִשָּׁה כִּי יָפָה הִוא מְאֹד. וַיִּרְאוּ אֶתה שרי פרעה, ויהללו אֶתה אל פרעה, וַתֻּקַּח הָאִשָּׁה בית פרעה"; בתגובה נאלץ ה' להתערב והכה אותם בנגעים.

ואולי, כמשקל נגד לראיה זו, אמר אבימלך מלך גרר, שגם הוא חטא ולקח את שרה, (בראשית כ טז): "וּלְשָׂרָה אָמַר: הִנֵּה נָתַתִּי אֶלֶף כֶּסֶף לְאָחִיךְ, הִנֵּה הוּא לָךְ כְּסוּת עֵינַיִם לְכֹל אֲשֶׁר אִתָּךְ וְאֵת כֹּל וְנֹכָחַת"(וצריך עיון).

שמירת העיניים אצל אברהם בכנען ואצל לוט בסדום

לוט ואברהם נבדלו במבטים שלהם - לוט הסתכל על סדום עיר החטאים, ואברהם הסתכל על כנען ארץ הקודש:

לוט התלהב מיופיה של סדום והחליט לגור בה, (בראשית יג י): "וַיִּשָּׂא לוֹט אֶת עֵינָיו וַיַּרְא אֶת כָּל כִּכַּר הַיַּרְדֵּן כִּי כֻלָּהּ מַשְׁקֶה, לִפְנֵי שַׁחֵת ה' אֶת סְדֹם וְאֶת עֲמֹרָה כְּגַן ה' כְּאֶרֶץ מִצְרַיִם בֹּאֲכָה צֹעַר"; לאחר מספר שנים, סדום נחרבה ולוט איבד את כל רכושו וחצי ממשפחתו.
אברהם להסתכל רק על ארץ הקודש - הארץ שה' הבטיח לו, (בראשית יג יד): "וה' אָמַר אֶל אַבְרָם אַחֲרֵי הִפָּרֶד לוֹט מֵעִמּוֹ 'שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה מִן הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה שָׁם, צָפֹנָה וָנֶגְבָּה וָקֵדְמָה וָיָמָּה'".

אבל בעניין אחד לוט היה דומה לאברהם - שניהם השתמשו בעיניהם גם כדי לעשות מעשי חסד:

אברהם בכנען, (בראשית יח ב): "וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים נִצָּבִים עָלָיו וַיַּרְא וַיָּרָץ לִקְרָאתָם מִפֶּתַח הָאֹהֶל וַיִּשְׁתַּחוּ אָרְצָה"
לוט בסדום, (בראשית יט א): "וַיָּבֹאוּ שְׁנֵי הַמַּלְאָכִים סְדֹמָה בָּעֶרֶב וְלוֹט יֹשֵׁב בְּשַׁעַר סְדֹם וַיַּרְא לוֹט וַיָּקָם לִקְרָאתָם וַיִּשְׁתַּחוּ אַפַּיִם אָרְצָה"

בזכות העין הטובה שלו, לוט לא נענש יחד עם אנשי סדום; הוא אמנם הפסיד את רכושו וחצי ממשפחתו, אך הצליח להימלט משם עם שתי בנותיו. תוך כדי הצלתו של לוט, לימד אותו ה' על כוחו של חוש הראיה:

כדי להציל את לוט מאנשי סדום שרצו להרגו, ה' היכה אותם בעיוורון, (בראשית יט יא): "וְאֶת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר פֶּתַח הַבַּיִת הִכּוּ בַּסַּנְוֵרִים מִקָּטֹן וְעַד גָּדוֹל, וַיִּלְאוּ לִמְצֹא הַפָּתַח"
תוך כדי המנוסה מסדום, לימד ה' לימד את לוט לשמור על עיניו, לשלוט בחוש הראיה ולא להסתכל על מקומות רעים ומפתים, (בראשית יט יז): "וַיְהִי כְהוֹצִיאָם אֹתָם הַחוּצָה, וַיֹּאמֶר 'הִמָּלֵט עַל נַפְשֶׁךָ, אַל תַּבִּיט אַחֲרֶיךָ וְאַל תַּעֲמֹד בְּכָל הַכִּכָּר; הָהָרָה הִמָּלֵט פֶּן תִּסָּפֶה'";
אבל אשתו לא קיימה הוראה זו, (בראשית יט כו): "וַתַּבֵּט אִשְׁתּוֹ מֵאַחֲרָיו - וַתְּהִי נְצִיב מֶלַח"- ללמדנו עד כמה חמור יכול להיות העונש על אי-שמירת העיניים! ( פירוט ).

רק לאחר שסדום נחרבה והיתה לעשן, וכבר לא נשאר בה שום דבר מפתה, הותר להסתכל עליה, כפי שעשה אברהם:

(בראשית יט כח): "וַיַּשְׁקֵף עַל פְּנֵי סְדֹם וַעֲמֹרָה וְעַל כָּל פְּנֵי אֶרֶץ הַכִּכָּר, וַיַּרְא וְהִנֵּה עָלָה קִיטֹר הָאָרֶץ כְּקִיטֹר הַכִּבְשָׁן"

שמירת העיניים במצוות התורה

בתורה ישנה מצוה מפורשת לשמור על העיניים, ומצוה אחרת שנועדה לעזור לאדם לשמור על העיניים:

(במדבר טו לט): "וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִת, וּרְאִיתֶם אֹתוֹ, וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מצות ה', וַעֲשִׂיתֶם אַתֶּם, וְלֹא תתורו אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם אֲשֶׁר אֹתָם זֹנִים אַחֲרֵיהֶם"
(דברים ד יט): "וּפֶן תִּשָּׂא עֵינֶיךָ הַשָּׁמַיְמָה וְרָאִיתָ אֶת הַשֶּׁמֶשׁ וְאֶת הַיָּרֵחַ וְאֶת הַכּוֹכָבִים כֹּל צְבָא הַשָּׁמַיִם וְנִדַּחְתָּ וְהִשְׁתַּחֲוִיתָ לָהֶם וַעֲבַדְתָּם..."

כמו כן, ישנו איסור להסתכל בדרך ביזיון על המקדש וכלי הקודש:

(במדבר ד כ): "וְלֹא יָבֹאוּ לִרְאוֹת כְּבַלַּע אֶת הַקֹּדֶשׁ וָמֵתוּ"( פירוט )

לפי חלק מהדעות, החוש המועדף על התורה הוא חוש השמיעה (ע"פ ישראל אלדד, "הגיונות מקרא") :

דברים ו ד: " שְׁמַ ע

יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָ ד

"

שמירת העיניים בנביאים

אחד המאפיינים של אדם צדיק, לפי הנביא ישעיהו, הוא השמירה על העיניים, שלא לראות כל דבר רע:

(ישעיהו לג טו): "הֹלֵךְ צְדָקוֹת, וְדֹבֵר מֵישָׁרִים, מֹאֵס בְּבֶצַע מַעֲשַׁקּוֹת, נֹעֵר כַּפָּיו מִתְּמֹךְ בַּשֹּׁחַד, אֹטֵם אָזְנוֹ מִשְּׁמֹעַ דָּמִים, וְעֹצֵם עֵינָיו מֵרְאוֹת בְּרָע"

וגם שכרו של אותו אדם קשור לראיה - הוא יזכה לראות מראות משמחים:

(ישעיהו לג יז): "מֶלֶךְ בְּיָפְיוֹ תֶּחֱזֶינָה עֵינֶיךָ, תִּרְאֶינָה אֶרֶץ מַרְחַקִּים"
(ישעיהו לג כ): "חֲזֵה צִיּוֹן קִרְיַת מוֹעֲדֵנוּ, עֵינֶיךָ תִרְאֶינָה יְרוּשָׁלִַם נָוֶה שַׁאֲנָן, אֹהֶל בַּל יִצְעָן בַּל יִסַּע יְתֵדֹתָיו לָנֶצַח וְכָל חֲבָלָיו בַּל יִנָּתֵקוּ"

שמירת העיניים בספר משלי

ספר משלי מזהיר בכמה מקומות לשמור על העיניים, כלומר להסתכל רק על דברים טובים וטהורים ולא על דברים רעים ומפתים:

(משלי א יז): "כִּי חִנָּם מְזֹרָה הָרָשֶׁת בְּעֵינֵי כָל בַּעַל כָּנָף, והם לדמם יארבו..."- הציפורים הפתיות מסתכלות על הגרגרים המפוזרים על הרשת בחינם ומתפתות להיכנס למלכודת ( פירוט ).
(משלי ג כא): "בְּנִי! אַל יָלֻזוּ מֵעֵינֶיךָ, נְצֹר תֻּשִׁיָּה וּמְזִמָּה"- הסתכל תמיד על דברי חכמה, תבונה ודעת, ודומה לזה (משלי ד כא): "אַל יַלִּיזוּ מֵעֵינֶיךָ, שָׁמְרֵם בְּתוֹךְ לְבָבֶךָ", (משלי ז ב): "שְׁמֹר מצותי וֶחְיֵה וְתוֹרָתִי כְּאִישׁוֹן עֵינֶיךָ"( פירוט ).
(משלי ד כה): "עֵינֶיךָ לְנֹכַח יַבִּיטוּ, וְעַפְעַפֶּיךָ יַיְשִׁרוּ נֶגְדֶּךָ"- הסתכל רק על מה שמול עיניך (למשל: אשתך), ואל תפזול לצדדים ( פירוט ).
(משלי יז כד): "אֶת פְּנֵי מֵבִין חָכְמָה, וְעֵינֵי כְסִיל בִּקְצֵה אָרֶץ"( פירוט )
משלי כג כו: " "תְּנָה בְנִי לִבְּךָ לִי, וְעֵינֶיךָ דְּרָכַי תרצנה " "
משלי כג לא: " "אַל תֵּרֶא יַיִן כִּי יִתְאַדָּם כִּי יִתֵּן בכִּיס עֵינוֹ יִתְהַלֵּךְ בְּמֵישָׁרִים" " ( פירוט )
(משלי כג לג): "עֵינֶיךָ יִרְאוּ זָרוֹת, וְלִבְּךָ יְדַבֵּר תַּהְפֻּכוֹת"
משלי כז כ: " "שְׁאוֹל ואבדה לֹא תִשְׂבַּעְנָה, וְעֵינֵי הָאָדָם לֹא תִשְׂבַּעְנָה" " ( פירוט )

החכם מגנה את מי שמשתמש בעיניו כדי לרמוז רמיזות שליליות, כדי להתגאות או כדי ללעוג לאחרים:

(משלי ו יג): "קֹרֵץ בעינו, מֹלֵל בְּרַגְלָו מֹרֶה בְּאֶצְבְּעֹתָיו"
(משלי ו יז): "עֵינַיִם רָמוֹת, לְשׁוֹן שָׁקֶר, וְיָדַיִם שֹׁפְכוֹת דָּם נָקִי"
(משלי י י): "קֹרֵץ עַיִן יִתֵּן עַצָּבֶת וֶאֱוִיל שְׂפָתַיִם יִלָּבֵט"( פירוט )
(משלי טז ל): "עֹצֶה עֵינָיו לַחְשֹׁב תַּהְפֻּכוֹת קֹרֵץ שְׂפָתָיו כִּלָּה רָעָה"( פירוט )
(משלי כא ד): "רוּם עֵינַיִם וּרְחַב לֵב נִר רְשָׁעִים חַטָּאת"( פירוט )
(משלי כח כב): "נִבֳהָל לַהוֹן אִישׁ רַע עָיִן, וְלֹא יֵדַע כִּי חֶסֶר יְבֹאֶנּוּ"( פירוט )
(משלי כח כז): "נוֹתֵן לָרָשׁ אֵין מַחְסוֹר, וּמַעְלִים עֵינָיו רַב מְאֵרוֹת"( פירוט )
(משלי ל יג): "דּוֹר מָה רָמוּ עֵינָיו וְעַפְעַפָּיו יִנָּשֵׂאוּ"
(משלי ל יז): "עַיִן תִּלְעַג לְאָב וְתָבוּז לִיקֲּהַת אֵם - יִקְּרוּהָ עֹרְבֵי נַחַל וְיֹאכְלוּהָ בְנֵי נָשֶׁר"

מצד שני, הוא מזהיר שלא לעצום את העיניים לגמרי, אלא לשמור על עיניים פקוחות ולהשתמש בהן למטרות טובות - להילחם ברשעים, לעזור לנזקקים, לשמח אנשים עצובים, ולהתפרנס בכבוד:

(משלי ו ד): "אַל תִּתֵּן שֵׁנָה לְעֵינֶיךָ, וּתְנוּמָה לְעַפְעַפֶּיךָ"
(משלי כ יב): "אֹזֶן שֹׁמַעַת וְעַיִן רֹאָה, ה' עָשָׂה גַם שְׁנֵיהֶם"( פירוט )
(משלי כ יג): "אַל תֶּאֱהַב שֵׁנָה פֶּן תִּוָּרֵשׁ, פְּקַח עֵינֶיךָ שְׂבַע לָחֶם"( פירוט )
(משלי כ ח): "מֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא דִין, מְזָרֶה בְעֵינָיו כָּל רָע"( פירוט )
(משלי כב ט): "טוֹב עַיִן הוּא יְבֹרָךְ, כִּי נָתַן מִלַּחְמוֹ לַדָּל"( פירוט )
(משלי טו ל): "מְאוֹר עֵינַיִם יְשַׂמַּח לֵב, שְׁמוּעָה טוֹבָה תְּדַשֶּׁן עָצֶם"( פירוט )

שמירת העיניים בספר איוב

רעיו של איוב הוכיחו אותו על כך שהוא משתמש לרעה בעיניו, והמליצו לו לשמור על עיניו:

(איוב טו יב): "מַה יִּקָּחֲךָ לִבֶּךָ, וּמַה יִּרְזְמוּן עֵינֶיךָ"
(איוב כב כט): "כִּי הִשְׁפִּילוּ וַתֹּאמֶר גֵּוָה, וְשַׁח עֵינַיִם יוֹשִׁעַ"

אך איוב טען שמדובר בהאשמות שווא, כי הוא כבר שומר על עיניו ומשתמש בהן רק לטובה:

(איוב כט טו): "עֵינַיִם הָיִיתִי לעִוֵּר, וְרַגְלַיִם לפִּסֵּחַ אָנִי"
(איוב לא א): "בְּרִית כָּרַתִּי לְעֵינָי, וּמָה אֶתְבּוֹנֵן עַל בְּתוּלָה"- איני מסתכל אפילו על נשים בתולות, קל וחומר על נשים הנשואות לאחרים;
(איוב לא ז): "אִם תִּטֶּה אַשֻּׁרִי מִנִּי הַדָּרֶךְ, וְאַחַר עֵינַי הָלַךְ לִבִּי, וּבְכַפַּי דָּבַק מֻאוּם"

ה' כנראה הצדיק את איוב, ובזכות השמירה על עיניו הוא זכה לראות את כבוד ה':

(איוב מב ה): "לְשֵׁמַע אֹזֶן שְׁמַעְתִּיךָ, וְעַתָּה עֵינִי רָאָתְךָ"

פסוקים נוספים:

(איוב טז כ): "מְלִיצַי רֵעָי אֶל אֱלוֹהַ דָּלְפָה עֵינִי"
(איוב יז ב): "אִם לֹא הֲתֻלִים עִמָּדִי וּבְהַמְּרוֹתָם תָּלַן עֵינִי"
(איוב יז ז): "וַתֵּכַהּ מִכַּעַשׂ עֵינִי וִיצֻרַי כַּצֵּל כֻּלָּם"
(איוב יט כז): "אֲשֶׁר אֲנִי אֶחֱזֶה לִּי וְעֵינַי רָאוּ וְלֹא זָר כָּלוּ כִלְיֹתַי בְּחֵקִי"
(איוב כ ט): "עַיִן שְׁזָפַתּוּ וְלֹא תוֹסִיף וְלֹא עוֹד תְּשׁוּרֶנּוּ מְקוֹמוֹ"
(איוב כא ח): "זַרְעָם נָכוֹן לִפְנֵיהֶם עִמָּם וְצֶאֱצָאֵיהֶם לְעֵינֵיהֶם"
איוב כא כ: " "יִרְאוּ עינו כִּידוֹ וּמֵחֲמַת שַׁדַּי יִשְׁתֶּה" "
(איוב כד טו): "וְעֵין נֹאֵף שָׁמְרָה נֶשֶׁף לֵאמֹר לֹא תְשׁוּרֵנִי עָיִן וְסֵתֶר פָּנִים יָשִׂים"
(איוב כד כג): "יִתֶּן לוֹ לָבֶטַח וְיִשָּׁעֵן וְעֵינֵיהוּ עַל דַּרְכֵיהֶם"
(איוב כז יט): "עָשִׁיר יִשְׁכַּב וְלֹא יֵאָסֵף, עֵינָיו פָּקַח וְאֵינֶנּוּ"
(איוב כח י): "בַּצּוּרוֹת יְאֹרִים בִּקֵּעַ וְכָל יְקָר רָאֲתָה עֵינוֹ"
(איוב כח כא): "וְנֶעֶלְמָה מֵעֵינֵי כָל חָי וּמֵעוֹף הַשָּׁמַיִם נִסְתָּרָה"
(איוב כט יא): "כִּי אֹזֶן שָׁמְעָה וַתְּאַשְּׁרֵנִי וְעַיִן רָאֲתָה וַתְּעִידֵנִי"
(איוב לד כא): "כִּי עֵינָיו עַל דַּרְכֵי אִישׁ וְכָל צְעָדָיו יִרְאֶה"
(איוב לו ז): "לֹא יִגְרַע מִצַּדִּיק עֵינָיו וְאֶת מְלָכִים לַכִּסֵּא וַיֹּשִׁיבֵם לָנֶצַח וַיִּגְבָּהוּ"

שמירת העיניים בספר קהלת

(קהלת א ח): "כָּל הַדְּבָרִים יְגֵעִים לֹא יוּכַל אִישׁ לְדַבֵּר לֹא תִשְׂבַּע עַיִן לִרְאוֹת וְלֹא תִמָּלֵא אֹזֶן מִשְּׁמֹעַ"
(קהלת ב י): "וְכֹל אֲשֶׁר שָׁאֲלוּ עֵינַי לֹא אָצַלְתִּי מֵהֶם לֹא מָנַעְתִּי אֶת לִבִּי מִכָּל שִׂמְחָה כִּי לִבִּי שָׂמֵחַ מִכָּל עֲמָלִי וְזֶה הָיָה חֶלְקִי מִכָּל עֲמָלִי"
(קהלת ב יד): "הֶחָכָם עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ וְהַכְּסִיל בַּחֹשֶׁךְ הוֹלֵךְ וְיָדַעְתִּי גַם אָנִי שֶׁמִּקְרֶה אֶחָד יִקְרֶה אֶת כֻּלָּם"( פירוט )
קהלת ד ח: " "יֵשׁ אֶחָד וְאֵין שֵׁנִי גַּם בֵּן וָאָח אֵין לוֹ וְאֵין קֵץ לְכָל עֲמָלוֹ גַּם עיניו לֹא תִשְׂבַּע עֹשֶׁר וּלְמִי אֲנִי עָמֵל וּמְחַסֵּר אֶת נַפְשִׁי מִטּוֹבָה גַּם זֶה הֶבֶל וְעִנְיַן רָע הוּא" "
קהלת ה י: " "בִּרְבוֹת הַטּוֹבָה רַבּוּ אוֹכְלֶיהָ וּמַה כִּשְׁרוֹן לִבְעָלֶיהָ כִּי אִם ראית עֵינָיו" "
(קהלת ו ט): "טוֹב מַרְאֵה עֵינַיִם מֵהֲלָךְ נָפֶשׁ גַּם זֶה הֶבֶל וּרְעוּת רוּחַ"
(קהלת ח טז): "כַּאֲשֶׁר נָתַתִּי אֶת לִבִּי לָדַעַת חָכְמָה וְלִרְאוֹת אֶת הָעִנְיָן אֲשֶׁר נַעֲשָׂה עַל הָאָרֶץ כִּי גַם בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה שֵׁנָה בְּעֵינָיו אֵינֶנּוּ רֹאֶה"
(קהלת יא ז): "וּמָתוֹק הָאוֹר וְטוֹב לַעֵינַיִם לִרְאוֹת אֶת הַשָּׁמֶשׁ"
(קהלת יא ט): "שְׂמַח בָּחוּר בְּיַלְדוּתֶיךָ וִיטִיבְךָ לִבְּךָ בִּימֵי בְחוּרוֹתֶךָ וְהַלֵּךְ בְּדַרְכֵי לִבְּךָ וּבְמַרְאֵי עֵינֶיךָ וְדָע כִּי עַל כָּל אֵלֶּה יְבִיאֲךָ הָאֱלֹהִים בַּמִּשְׁפָּט"

מקורות

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2010-10-07.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/jmirteyn