ביאור:ציפורים נודדות

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

"נדידת העופות היא תופעת טבע מופלאה הבולטת במיוחד בארץ ישראל. ארץ ישראל סמוכה לצומת בן שלוש יבשות, ולכן היא משמשת ציר חשוב לנדידת עופות מאירופה ואסיה לאפריקה ובחזרה. כ-185 מיני עופות נודדים דרך קבע מאירופה ומאסיה, ורובם חולפים דרך ארץ ישראל. לפי אומדנים שונים, נודדים מעל לשמי ישראל, מדי שנה, כ-500 מיליון עופות... כל החסידות של מזרח אירופה, רוב השקנאים של מזרח אירופה וכן דורסי מזרח אירופה ומרכזה, כמו גם דורסי מערב אסיה, ואף חלק מדורסי מרכז אסיה, חולפים מעל ישראל לפחות באחת מעונות הנדידה. הם נודדים, על-פי רוב, בלהקות גדולות, וגם אדם פשוט, שאינו צפר מנוסה, יכול לראותם" (ע"פ עוזי פז, "בשבילי ארץ התנך", עמ' 70) .

התופעה המרשימה ביותר בנדידה היא, שאותן ציפורים שעפו דרומה בעונת החורף חוזרות צפונה בעונת הקיץ, ולכן הן משמשות כמשל לחזרה של דבר אל מקומו:

(הושע יא יא): "יֶחֶרְדוּ כְצִפּוֹר מִמִּצְרַיִם וּכְיוֹנָה מֵאֶרֶץ אַשּׁוּר, וְהוֹשַׁבְתִּים עַל בָּתֵּיהֶם, נְאֻם ה'"- כמו הציפורים הנודדות, שחוזרות אל ביתן לאחר זמן, גם בני ישראל יחזרו אל ארץ ישראל באחרית הימים.
ירמיהו ח ז: " "גַּם חֲסִידָה בַשָּׁמַיִם יָדְעָה מוֹעֲדֶיהָ," "וְתֹר וְסוס וְעָגוּר" "שָׁמְרוּ אֶת עֵת בֹּאָנָה, וְעַמִּי לֹא יָדְעוּ אֵת מִשְׁפַּט ה'" " - הציפורים חוזרות הביתה בזמן קבוע, אבל עם ישראל לא יודע את משפט ה' ולא חוזר בתשובה ( פירוט ).
משלי כו ב: "כַּצִּפּוֹר לָנוּד, כַּדְּרוֹר לָעוּף, כֵּן קִלְלַת חִנָּם [לוֹ] תָבֹא" - כמו הציפור הנודדת וחוזרת אל מקומה, כך קללת חינם תחזור אל המקלל ( פירוט ).
(משלי כז ח): "כְּצִפּוֹר נוֹדֶדֶת מִן קִנָּהּ, כֵּן אִישׁ נוֹדֵד מִמְּקוֹמוֹ" - כמו הציפור הנודדת, שבסופו של דבר חוזרת אל מקומה, כך גם אדם הנודד ממקומו, יש סיכוי רב שיחזור למקומו, ולכן ראוי לשמור על קשרים טובים עם השכנים בכל מקום ( פירוט ).
(ישעיהו לא ה): "כְּצִפֳּרִים עָפוֹת כֵּן יָגֵן ה' צְבָאוֹת עַל יְרוּשָׁלִָם, גָּנוֹן וְהִצִּיל פָּסֹחַ וְהִמְלִיט"- כמו הציפורים החוזרות לארץ באביב, כך הגנת ה' תחזור להגן על ירושלים באביב ותציל אותה מיד סנחריב ( פירוט ).
(ירמיהו ד כה): "רָאִיתִי וְהִנֵּה אֵין הָאָדָם וְכָל עוֹף הַשָּׁמַיִם נָדָדוּ"- ירמיהו רואה כליון ושממה מוחלטת, אך עדיין יש תקוה, כמו שנאמר בהמשך "שממה תהיה כל הארץ, וכלה לא אעשה" ( פירוט ); גם הציפורים הנודדות יחזרו לארץ.
(ישעיהו טז ב): "וְהָיָה כְעוֹף נוֹדֵד קֵן מְשֻׁלָּח תִּהְיֶינָה בְּנוֹת מוֹאָב מַעְבָּרֹת לְאַרְנוֹן"- בנות מואב יעזבו את ביתן באופן זמני, ויעברו את נחל ארנון, שהוא הגבול בין מואב לבין ישראל, כדי לבקש מקלט מדיני בארץ ישראל ( פירוט ).

פסוקים נוספים עריכה

(שיר השירים ב יב): "הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ, עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ, וְקוֹל הַתּוֹר נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ"- הזמיר והתור חוזרים לארץ באביב, ושירתם מאפיינת עונה זו (ראו התור והזמיר / אלקנה ביליק ).
איוב לט כו: " "הֲמִבִּינָתְךָ יַאֲבֶר נֵץ" "יִפְרֹשׂ כְּנָפָו לְתֵימָן?" " - נדידת הציפורים היא אחת הדוגמאות לחכמתו העליונה של ה', המתגלה בטבע.
(איוב כח ז): "נָתִיב לֹא יְדָעוֹ עָיִט, וְלֹא שְׁזָפַתּוּ עֵין אַיָּה"- הציפורים הנודדות מכירות את נתיבי התנועה בין יבשות טוב יותר מכל יצור חי אחר, ולכן "נתיב לא ידעו עיט" הוא נתיב נסתר במיוחד.
(ישעיהו י יד): "וַתִּמְצָא כַקֵּן יָדִי לְחֵיל הָעַמִּים, וְכֶאֱסֹף בֵּיצִים עֲזֻבוֹת כָּל הָאָרֶץ אֲנִי אָסָפְתִּי, וְלֹא הָיָה נֹדֵד כָּנָף וּפֹצֶה פֶה וּמְצַפְצֵף"- נראה שכאן אין הכוונה לנדידה אלא לנדנוד של הכנף: מלך אשור מתפאר בכך שכבש את כל האיזור כמו אדם שאוסף ביצים של ציפורים, ואף ציפור לא מעזה אפילו לנדנד את כנפה לעומתו.
תהלים יא א: " "לַמְנַצֵּחַ לְדָוִד. בה' חָסִיתִי; אֵיךְ תֹּאמְרוּ" "לְנַפְשִׁי 'נוּדִו הַרְכֶם" "צִפּוֹר '?!" "

מקורות עריכה

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2008-09-04.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/cprndd