ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת נדרים/פרק שלישי
פרק שלישי– ארבעה נדרים התירו עריכה
ירושלמי נדרים, פרק ג, הלכה א עריכה
מתני’: ג_אארבעה נדרים התירו חכמים. נידרי זירוזין, ונדרי הבאי, נידרי שגגות, ונדרי אונסין. נידרי זירוזין כיצד? ג_בהיה מוכר חפץ אמר, קונם שאיני פוחת לך מן הסלע ארבע דינרים. והלה אומר קונם שאיני מוסיף לך על השקל שני דינרים. שניהם רוצין בשלשה דינרין. °רבי אליעזר בן יעקב רבי אליעזר בן יעקב אומר, אף הרוצה להדיר את חבירו שיאכל אצלו. יאמר, כל נדר שאני עתיד לידור הרי הוא בטל. ובלבד שיהא זכור בשעת הנדר:
גמ’: תנן, ארבעה נדרים התירו חכמים. וכל הנדרים לאו חכמים הן שהן מתירין? ומנין שיש בכח חכמים להתיר נדרים? דכתיב (במדבר מטות ל ב) וידבר משה אל ראשי המטות
[ע"א]
[ע"ב]
1 ג_א מיי' פ ד' מהל' נדרים הלכה א', מיי' פ ג' מהל' שבועות הלכה א', |טור ושו"ע יו"ד סי' רל"ב סעיף א', סמ"ג לאוין רמב:
2 ג_ב מיי' פ ד' מהל' נדרים הלכה ג', טור יורה דעה סי' רלב:
-----------------------------------דף ח עריכה
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים:
^[דף ח עמוד א]
תלה הפרשה בראשי המטות שיהא מתירין נדרי העם. אמר רב יהודה רב יהודה° בשם שמואל שמואל (אמורא)° דכתיב (במדבר מטות ל ג) ככל היוצא מפיו יעשה לא יחל דברו. הוא אינו מיחל דברו, הא אחר עושה דברו חולין. ואי זה זה? זה חכם שמתיר נדרו. חנינה בן אחי °רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה אומר מדכתיב(תהילים קיט קו) נשבעתי ואקיימה. פעמים שאינו מקיים. °רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה אומר דכתיב(תהילים צה יא) אשר נשבעתי באפי. באפי נשבעתי חוזר אני בי. וכיוון שכל הנדרים חכמים הם שהם מתירין אמאי תנינן ארבעה נדרים התירו חכמים? אמר רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° בשם רבי חייה רובה רבי חייא רבה°. אילו אינן צריכין היתר חכם שמעצמם בטלו. רב רב (אמורא)° ושמואל שמואל (אמורא)° תריהון אמרין, אלו אין צריכין היתר חכם. התיב איסי. והרי לא מצינו היתר על ידי פתח לנדרים שלא בחרטה אלא מיכן. על ידי שיאמר אדעתא דהכי לא נדרי, ונמצא שלא היה מעולם נדר כמו ד' נדרים הללו שלא היה בלבו לשם נדר, ואיך אפשר לאמר שאינם צריכים התרה? הרי מהם נלמד דרך ההתרה. אמר לו שמואל שמואל (אמורא)° חגר עליה מותנא שנס מתניים תתעמק בדבר ותבין את ההבדל. פה יש פתח מגופו שברור שלא כיוון לנדר ממש, אבל בשאר נדרים שחכם מוצא להם פתח הפתח מצד אחר. שאותו אדם ודאי התכוון לנדור אלא שהחכם מוצא צד מסוים שבו אותו אדם לא התכוון לנדור, ונדר שבטל מקצתו בטל כולו. מתניתא פליגי על איסי שאמר שאף כאן צריך חכם דתנן, האומר לחבירו קונם שאני נהנה לך אם אין אתה בא ונוטל לבנך כור של חיטין וכו'. °רבי מאיר רבי מאיר אומר, אסור עד שיתן. וחכמים אומרים אף זה יכול להפר נדרו שלא על פי חכם ויאמר לו, הריני כאילו התקבלתי. רואים שכשיש פתח פשוט אין צורך בחכם. פתר לה כל נדרים צריכין פתח ממקום אחר. ואלו פתחן בצידן, אבל לעולם צריך חכם. תנן, נידרי זירוזין כיצד? היה מוכר חפץ אמר, קונם שאיני פוחת לך מן הסלע ארבע דינרים. והלה אומר קונם שאיני מוסיף לך על השקל שני דינרים. שניהם רוצין בשלשה דינרין. אמר רבי זעירא רבי זעירא°. הדא דאת אמר בשאינן מעמידים דבריהם. אבל אם היו מעמידין דבריהם, שזה אומר התכוונתי דווקא בסלע וזה אומר התכוונתי דווקא בשקל, נדר גמור הוא, וצריכין היתר חכם. הרי זה מעמיד וזה אינו מעמיד מאחר שבטל אצל זה יבטל זה. שלא אמר זה אלא מפני זה. תלמידויי דרבי חייה בר לולייני רבי חייה בר לולייני° אמרי, אמר רבי יודן רבי יודן°. אילו היה אומר זה המוכר בסלע ארבע דינר והתכוון לפחות דינר ולתת בשלוש ושנים אומרים בשקל שני דינרים אלא שאחד מעמיד דבריו וזה הקונה הראשון אף שאמר בשקל אומר התכוונתי ליתן לו בשלש והתפשרו על שלוש, וזה הקונה השני אומר בשקל מעמיד. מאחר שביטל דינר זה המוכר על זה הראשון ובטל הנדר אצלו, אם ירצה יבטל עוד דינר אחר אצל השני המעמיד, ויתנו לו בשנים. תנן, °רבי אליעזר בן יעקב רבי אליעזר בן יעקב אומר, אף הרוצה להדיר את חבירו שיאכל אצלו. אף זה מנדרי זרוזין שמותרים. אמר רבי אמי רבי אמי° מאן תני נידרי זירוזין? °רבי טרפון רבי טרפון שאמר לא נתנה נזירות אלא להפלאה, ואין הנדר חל בדבר המסופק כגון שתלה נדרו בתנאי. אף כאן, כיוון שהתנה שהנדר יחול רק אם לא יאכל, הנדר בטל. והסיבה שרבי אמי רבי אמי° היה חייב להעמיד את המשנה כ°רבי טרפון רבי טרפון, זה כיוון דו פתר לה במעמידין שלכך התכוונו.
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים:
^[דף ח עמוד ב]
אמר רבי אבא רבי אבא°, תיפתר לדברי הכל בשאין מעמידין. אין תימר במעמידין, ניתני °רבי אליעזר בן יעקב רבי אליעזר בן יעקב ו°רבי טרפון רבי טרפון שניהן אמרו דבר אחד. אית תניי תני, הרוצה להדיר את חבירו. אית תניי תני, אף הרוצה להדיר את חבירו. מאן דאמר הרוצה, מסייע לרבי אמי רבי אמי° שאין זה המשך של דיני זרוזין. מאן דאמר אף הרוצה, מסייע לרבי אבא רבי אבא° שאף זה מנדרי זרוזין. רבי פדת רבי פדת° אמר בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. מאן תנא נידרי זירוזין אף את הרישא? °רבי טרפון רבי טרפון. תנן, °רבי אליעזר בן יעקב רבי אליעזר בן יעקב אומר, אף הרוצה להדיר את חבירו שיאכל אצלו. יאמר, כל נדר שאני עתיד לידור הרי הוא בטל. ובלבד שיהא זכור בשעת הנדר כיני מתניתא כך כוונת המשנה יאמר, כל נדר שאני עתיד לידור הרי הוא בטל. ובלבד שיהא זכור בשעת הנדר. ומה שצריך לזכור בשעת הנדר זה דווקא בשלא התנה שהנדר יחול רק אם יתקיים תנאי מסויים. אבל אם התנה שהנדר יחול רק אם יתקיים תנאי מסויים, אף על פי שאינו זכור ממה שאמר שכל נדר שאני עתיד לידור הרי הוא בטל הנדר בטל כדעת °רבי טרפון רבי טרפון שאין כאן הפלאה. ומה שמועיל תנאי זה דווקא בנדרים. אבל שבועות אינו מועיל, דתניי בנדרים ואין תניי בשבועות. כהדא דתני לפני שמשביעים אותם בשבועות הדיינין אומרים להם, תדעו שאנו משביעים אתכם כתניין שבלבינו לא כתנויי שבלבכם. אמר °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי. אפילו אם לא אמרו להם תדעו שאנו משביעים אתכם כתניין שבלבינו, כתניי שבליבינו הוא משביעו, שאין תנאי תופס בשבועות. ולמה הוא מתנה עמו? מפני ההדיוטות. שלא יאמרו יש תניין בשבועות. תני רבי חנניה רבי חנניה דציפורין° קומי רבי מנא רבי מנא°, מדכתיב (דברים נצבים כט יד) כי את אשר ישנו פה. מה את שמע מינה? אמר לו מה דורות הבאים אחרינו, אין בליבן תניי. אף אנו אין בלבינו תניי
ירושלמי נדרים, פרק ג, הלכה ב עריכה
מתני’: ג_גנידרי הבאי כיצד? אמר, אם לא ראיתי בדרך הזו כעולי מצרים. אם לא ראיתי נחש כקורת בית הבד. ג_דנדרי שגגות כיצד? אמר אם אכלתי ואם שתיתי, ונזכר שאכל וששתה. שאיני אוכל ושאיני שותה, ושכח ואכל ושתה. אמר קונם אשתי נהנית לי
[ע"א]
[ע"ב]
3 ג_ג מיי' פ ג' מהל' שבועות הלכה ה', |טור ושו"ע יו"ד סי' רל"ב סעיף ד', סמ"ג לאוין רמ, סמ"ג לאוין רמא:
4 ג_ד מיי' פ ד' מהל' שבועות הלכה א', מיי' פ ח' מהל' נדרים הלכה ג', מיי' פ ג' מהל' שבועות הלכה ו', |טור ושו"ע יו"ד סי' רל"ב סעיף ו', |טור ושו"ע יו"ד סי' רל"ט סעיף ט"ז, סמ"ג לאוין רמ, סמ"ג לאוין רמא, סמ"ג לאוין רמב:
-----------------------------------דף ט עריכה
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים:
^[דף ט עמוד א]
שגנבה את כיסי ושהיכת את בני. ונודע שלא הכתו, ונודע שלא גנבה. ראה אותן אוכלין תאנים ואמר להן, הרי הן עליכם כקרבן. ונמצאו אביו או אחיו והיו עמהן אחרים. °בית שמאי בית שמאי אומרים, הן מותרין ומה שעמהן אסורין. ו°בית הלל בית הלל אומרים, ג_האילו ואילו מותרין:
גמ’: תנן, נידרי הבאי כיצד? אמר, אם לא ראיתי בדרך הזו כעולי מצרים. וכי אי אפשר שעבר בה כעולי מצרים? אלא כן אנן קיימין בראייה אחת. שודאי יכולים לעבור בדרך אחת יותר מיוצאי מצרים, דהא לוליינוס מלכא כד נחת לתמן. נחות עימיה מאה ועשרים ריבו. אלא אכן אנן קיימין בראייה אחת. תנן, אם לא ראיתי נחש כקורת בית הבד. והא חויה דשבור מלכא בלע גמלין בלע קרונין? כד בעי מיקטלוניה, מלון פחליץ כשרצו להרוג אותו מלאו שק שמניחים בו המשא של גמלין תבן, ויהבון בון גומרין נתנו בו גחלים, ובלעון ומית. ואמר רבי יהודה בר פזי רבי יהודה בן פזי° אנא חמית משך דחיוי עבד אורי על תמניא מססטולא אני ראיתי עוש של נחש שעשו אותו כיסוי לשמונה ספסלים. אמר רבי שמואל בר יעקב רבי שמואל בר יעקב°, אנא חמית משך דחיוי סליק קרובין למלכותא אני ראיתי עוש של נחש שעשו אותו כיסוי למרכבה של המלך. שמואל שמואל (אמורא)° אמר במרובע כקורת בית הבד שאין נחש מרובע. אם במרובע, ניתני אפילו קטן שהרי אין בעולם נחש מרובע אפילו קטן? אמר רבי מתניה רבי מתניה° לית אורחין דהדין תנייה מתפיס אלא מילה רובא דבר גדול. תדע לך שהוא כן דתנינן גמל פורח באויר, ולא תני עכבר פורח באויר. תני °רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל אומר אין דבר מרובע מששת ימי בראשית. התיב רבי ברכיה רבי ברכיה°, והתנינן גופה של בהרת כגריס האיטלקי מרובע? אמר רבי ביסנא רבי ביסנא°, כל גרמא אמרה דלית הוא מרובע. שאם גריס האיטלקי היה מרובע, די היה לאמר כגריס האטלקי, ולמה תנינן מרובע? דירבענה הוא. והא כנעה? מלי קיטרין מלא קשרים. והא ארכובה דיעלא ברך של יעל? עגיל הוא מלמטה. אית דבעי מימר, לא אמר °רבן גמליאל רבן גמליאל אלא בבריות. ותני כן. מרובע באוכלין אין מרובע בבריות. כתיב (דברים ואתחנן ה יז) ולא תענה בריעך עד שוא וכתיב (שמות יתרו כ יג) לא תענה בריעך עד שקר . שוא ושקר, שניהם נאמרו בדיבור אחד, מה שאי איפשר לפה לומר ולא לאוזן לשמוע. (שמות יתרו כ ח) זכור את יום השבת לקדשו (דברים ואתחנן ה יב) ושמור את יום השבת לקדשו שניהם בדבור אחד נאמרו, מה שאי אפשר לפה לומר ולא לאוזן לשמוע. (שמות כי תשא לא יד) מחלליה מות יומת משמע אפילו במקדש (במדבר פינחס כח ט) וביום השבת שני כבשים בני שנה תמימים, נאמרו בדיבור אחד, מה שאי אפשר לפה לומר ולא לאוזן לשמוע. (ויקרא אחרי מות יח טז) ערות אשת אחיך לא תגלה. (דברים כ"ה, ה') יבמה יבא עליה שניהן נאמרו בדיבור אחד. (במדבר מסעי לו ז) ולא תסוב נחלת בני ישראל ממטה למטה אחר.
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים:
^[דף ט עמוד ב]
(במדבר מסעי לו ח) וכל בת יורשת נחלה שניהן נאמרו בדיבור אחד. (דברים כי תצא כב יב) גדילים תעשה לך. (דברים כי תצא כב יא) לא תלבש שעטנז, שניהן בדיבור אחד נאמרו. וכן הוא אומר (תהלים ס"ב, י"ב) אחת דיבר אלהים בדיבור שתים זו שמענו. וכתיב (ירמיהו כ"ג, כ"ט) הלא כה דברי כאש נאם ה' וכפטיש יפוצץ סלע שדיבור אחד מתפצל לכמה אי זהו שוא ואי זהו שקר? שבועת שוא, בשנשבע לשנות את הידוע לאדם, כגון על איש שהוא אישה. שבועת שקר, בשנשבע ומחליף את דיבורו, כגון שנשבע שיאכל ולא אכל. אמר רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. ידוע לשנים, זהו שבועת שקר. לשלושה אנשים, זהו שבועת שוא שדבר שיודעים בו שלושה בני אדם נחשב דבר ידוע ונשבע לשנות את הידוע. אמר רבי הילא רבי אלעאי (אמורא)° בשם רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°. אפילו ידוע לשנים ואחד בסוף העולם מכירו, שבועת שוא היא. מה נפק מן ביניהון? שינה בו בפני שנים כגון שאמר על אבן שהוא ברזל והשליכו לים והתרו בו משום שבועת שוא. על דעתיה דרבי יוחנן רבי יוחנן° אינו לוקה שזו שבועת שקר. על דעתיה דרבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° לוקה, שמסתמא יש עוד אדם בסוף העולם שידע שזה אבן. התרו בו משום שבועת שקר. על דעתיה דרבי יוחנן רבי יוחנן° לוקה. על דעתיה דרבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° אינו לוקה שזו שבועת שוא. אמר רבי אבא רבי אבא° בשם רב יהודה רב יהודה°, אפילו על ביעה שהיא מרגליתא. והן אפילו? הרי זה כמו כל שינוי אחר . אלא כגון על ביעה שהיא מרגליתא. תני כשם שנדרי הבאי מותרין, כך שבועות הבאי מותרות. והתני שבועות הבאי אסורות? אמר רבי ירמיה רבי ירמיה° בשם רבי פדת רבי פדת°, כאן במעמידין שאומר שהתכוון בדיוק למה שאמר וכאן בשאינן מעמידין. אמר רבי אבא רבי אבא°, אפילו תימא כאן וכאן במעמידין או כאן וכאן בשאין מעמידין. כאן במיחל שבועה על נכסיו. דאמר שבועת נכסי עלי אם לא ראיתי כך, נכסיו אסורין. הא ללקות אינו לוקה. כשם שנדרי זירוזין מותרין. כך שבועות זירוזין מותרות. עוד הוא במיחל שבועה על נכסיו. דאמר שבועה נכסי עלי נכסיו אינם אסורין. הא ללקות אינו לוקה משום שבועת שוא. חזקיה חזקיה בן רבי חייא° אמר, ההן דמישתבע על תרין דאינון תרין שנשבע על שנים שהם שנים, לוקה משום שבועת שוא. אמר רבי חגיי רבי חגי (אמורא)° בשם רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש°, ההין דחמא מיטרא נחית שראה שיורד גשם ואמר קירי כינוי שם השם והוא לשון שבוע פלי בריכסן נשבע שיורד גשם, לוקה משום שבועת שוא. רבי חוניא רבי חוניא° ורבי יעקב בר אבון רבי יעקב בר אבון° אמרי בשם רבי שמואל בר נחמן רבי שמואל בר נחמני°. עשרים וארבע בולייות מחוזות היו ביהודה. וכולן חרבו משום שבועת שוא שהיא של אמת. דכתיב (ירמיהו ב', ל') לשוא הכיתי את בניכם. תמן תנינן, שבועה שלא אוכל ככר זו שבועה שלא אוכלנה ואכלה, אינו חייב אלא אחת שאין שבועה חלה על שבועה. ותני עלה, דבר זה בנדרים אסור וחייב על כל אחת ואחת שהנדר חל על הנדר ושבועות מותר שאין שבועה חלה על שבועה. לא על הדא אתאמרת דהא בשבועה איסורא מיהא איכא. ועוד כשנשאל על הראשונה חיילא שנייה ואיך תני ובשבועות מותר? אלא על הדא. דתנן, אחד דברים של עצמו ואחד דברים של אחרים. אחד דבר שיש בו ממש ואחד דבר שאין בו ממש, שבועה חלה עליהם. כיצד? אמר שבועה שאתן לאיש פלוני מנה ושלא אתן. ואמר רבי אבא רבי אבא° בשם שמואל שמואל (אמורא)° שבועה שנתן פלוני לפלוני מנה ונמצא שלא נתן
[ע"א]
5 ג_ה מיי' פ ח' מהל' נדרים הלכה ו', |טור ושו"ע יו"ד סי' רל"ב סעיף ז', סמ"ג לאוין רמ, סמ"ג לאוין רמא, סמ"ג לאוין רמב:
[ע"ב]
-----------------------------------דף י עריכה
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים:
^[דף י עמוד א]
מאחר שאין בידו לבא לישבע שיתן פלוני לפלוני מנה שהרי אינו ברשותו אין בידו לשעבר ופטור. עלה תני, דבר זה בנדרים אסור שלא אומרים כיוון שאינו להבא אינו לשעבר ושבועות מותר דכל שאינו להבא אינו בלשעבר . אשכח תני על תרתיהון זה חומר בנדרין מבשבועות. וחומר בשבועות מנדרים ששגגת שבועות אסורה ושגגת נדרין מותרת. תנן, ראה אותן אוכלין תאנים ואמר להן, הרי הן עליכם כקרבן. ונמצאו אביו או אחיו והיו עמהן אחרים. °בית שמאי בית שמאי אומרים, הן מותרין ומי שעמהן אסורין. ו°בית הלל בית הלל אומרים, אילו ואילו מותרין. רבי שמעון בר לקיש רבי שמעון בר לקיש° בעא קומי רבי יוחנן רבי יוחנן°, הרי הטעם של °בית הלל בית הלל זה משום שנדר שהותר מכללו, הותר כולו. אם כך מה בא °רבי עקיבא רבי עקיבא להוסיף על דברי °בית הלל בית הלל? כיי דתנינן תמן, פותחין בימים טובים ובשבתות. בראשונה היו אומרין, אותן הימים מותרין, ושאר כל הימים אסורין עד שבא °רבי עקיבה רבי עקיבא ולימד שנדר שהותר מכללו, הותר כולו. אמר לו, מה שאמרו °בית הלל בית הלל כאן שנדר שבטל מקצתו בטל כולו, בשאינו צריך חקירת חכם. מה שאמר °רבי עקיבא רבי עקיבא תמן בנדר שהוא צריך חקירת חכם. רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° אמר בשם רבי הילא רבי אלעאי (אמורא)°, טעמון ד°בית הלל בית הלל לא משום נדר שהותר מקצתו הותר כולו, אלא משם דהוה נדר טעות. דאמר אילו הייתי יודע שאבא ואחי שם, לא הייתי נודר
ירושלמי נדרים, פרק ג, הלכה ג עריכה
מתני’: ג_ונידרי אונסין כיצד? הדירו חבירו שיאכל אצלו. חלה הוא או שחלה בנו או שעיכבו נהר, הרי אילו נדרי אונסין:
גמ’: מפני שחלה, הא אם לא חלה, לא. ואמאי לימא כלום לא עשית אלא לכבודי, זהו כבודי? אמר רבי ירמיה רבי ירמיה° ד°רבי מאיר רבי מאיר היא. ד°רבי מאיר רבי מאיר אמר אסור עד שיתן. דתנן, האומר לחבירו קונם שאני נהנה לך אם אין אתה בא ונוטל לבנך כור של חיטין וכו' °רבי מאיר רבי מאיר אומר, אסור עד שיתן. וחכמים אומרים אף זה יכול להפר נדרו שלא על פי חכם ויאמר לו, הריני כאילו התקבלתי. אמר רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא° ולמה לית אנן פתרין לה דברי הכל, כיי דאמר רבי זעירא רבי זעירא° במה אנן קיימין? אם בזה אומר מפני כבודי וזה אומר מפני כבודי, דברי הכל אסור.
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים:
^[דף י עמוד ב]
אם בזה אומר מפני כבודי וזה אומר מפני כבודך אמרתי, דברי הכל מותר, אלא בסתם חלוקין. והכא נאמר שמדובר במעמידין דבריהן שכל אחד אמר לכבודי ואין זה נדרי זרוזין, ודברי הכל אם לא נאנס אסור . למה אם נאנס פטור? אמר רבי הילא רבי אלעאי (אמורא)° כן אורחא דבר נשא מימור לחבריה, כורוסתי בייה כאבה בטני וכיוון שכך גם הנודר יודע שיכול להיות מצב שהאורח לא יוכל לבא וודאי אדעתה דהכי לא נדר
ירושלמי נדרים, פרק ג, הלכה ד עריכה
מתני’: ג_זנודרין להרגים, ולחרמים שודדים, ולמוכסין שהיא תרומה, אף על פי שאינה תרומה. שהן של בית המלך, אף על פי שאינן שלהן. °בית שמאי בית שמאי אומרים, בכל נודרין חוץ מבשבועה. ו°בית הלל בית הלל אומרים, ג_חאף בשבועה. °בית שמאי בית שמאי אומרים, לא יפתח לו בנדר. ו°בית הלל בית הלל אומר, ג_טאף יפתח לו. °בית שמאי בית שמאי אומר, במה שהוא מדירו. ו°בית הלל בית הלל אומר, ג_יאף במה שאינו מדירו. כיצד? אמרו לו אמור קונם אשתי נהנית לי. ואמר קונם אשתי ובני נהנין לי °בית שמאי בית שמאי אומרים אשתו מותרת ובניו אסורין ו°בית הלל בית הלל אומרים ג_יאאילו ואילו מותרין:
גמ’: להרגים בהרגה. לחרמים בשעת החרם. תני רבי יהודה בן פזי רבי יהודה בן פזי° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן° אם היה דבר של סכנה מותר. תנן, ולמוכסין שהיא תרומה, אף על פי שאינה תרומה. רבי אחא רב אחא° ורבי חיננא רבי חיננא° אמרו בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. אם היה המוכס דבר של יישוב שנתמנה על ידי המלך, אסור, דדינא דמלכותה דינא. תנן, שהן של בית המלך, אף על פי שאינן שלהן. תני תולים בגוים ובמלכות אבל לא בישראל אלים, שבעלי זרוע מצויין ליפול, דלא יפול הישראל האלים ויגלגל עלוהי קדמיתא. תנן °בית שמאי בית שמאי אומרים, לא יפתח לו בנדר . עבר ופתח על ד°בית שמאי בית שמאי מהו? נישמעינה מן הדא °בית שמאי בית שמאי אומרים אשתו מותרת ובניו אסורין. הדא אמרה עבר ופתח על ד°בית שמאי בית שמאי אסור .
[ע"א]
6 ג_ו מיי' פ ג' מהל' שבועות הלכה א', מיי' פ ד' מהל' נדרים הלכה א', |טור ושו"ע יו"ד סי' רל"ב סעיף י"ב, סמ"ג לאוין רמ, סמ"ג לאוין רמא, סמ"ג לאוין רמב:
[ע"ב]
7 ג_ז מיי' פ ג' מהל' שבועות הלכה א', מיי' פ ד' מהל' נדרים הלכה א', |טור ושו"ע יו"ד סי' רל"ב סעיף י"ד, סמ"ג לאוין רמב:
8 ג_ח מיי' פ ד' מהל' נדרים הלכה א', |טור ושו"ע יו"ד סי' רל"ב סעיף י"ד, סמ"ג לאוין רמב:
9 ג_ט מיי' פ ד' מהל' נדרים הלכה א', |טור ושו"ע יו"ד סי' רל"ב סעיף י"ד, סמ"ג לאוין רמב:
10 ג_י מיי' פ ד' מהל' נדרים הלכה א', |טור ושו"ע יו"ד סי' רל"ב סעיף י"ד, סמ"ג לאוין רמב:
11 ג_יא מיי' פ ד' מהל' נדרים הלכה א', |טור ושו"ע יו"ד סי' רל"ב סעיף י"ד, סמ"ג לאוין רמב:
-----------------------------------דף יא עריכה
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים:
^[דף יא עמוד א]
הוון בעיי מימר מה שהתירו משום אונס, זה דווקא בנדרים, הא בשבועות לא לפי שהם חמורים שנאמר בהם לא ינקה. אשכח תני °רבי ישמעאל רבי ישמעאל אומר (ויקרא קדושים יט יב) לא תשבעו בשמי לשקר. אבל נשבע אתה להרגין ולחרמין ולמוכסין
ירושלמי נדרים, פרק ג, הלכה ה עריכה
מתני’: ג_יבהרי נטיעות האילו קרבן אם אינן נקצצות. וטלית זו קרבן אם אינה נשרפת. יש להן פדיון. הרי נטיעות האילו קרבן עד שיקצצו. וטלית זו קרבן עד שתישרף, אין להן פדיון:
גמ’: ראה קציעות חוטבי עצים המלך ממשמשין ובאין. ראה דליקה ממשמשת ובאה ואמר, הרי נטיעות האילו קרבן אם אינן נקצצות. טלית זו קרבן אם אינה נשרפת או נקרעת. ולא נקצצו ולא נשרפו ולא נקרעו למפריען קדשו או מיכן ולבא? מה נפיק מביניהון.? נהנה מהן. אין תימר למפריען קדשו, מעל. אין תימר מיכן ולהבא, לא מעל. תנן הרי נטיעות האילו קרבן עד שיקצצו. וטלית זו קרבן עד שתישרף. חזקיה חזקיה בן רבי חייא° אמר פדיין חזרו לקדושתן עד שיקצצו. רבי יוחנן רבי יוחנן° אמר פדיין פדויין. מתני' פליגא על רבי יוחנן רבי יוחנן° דתני, אין לה פדיון. פתר לה לכשיקצצו אין להם צורך בפדיון שפקעה מהם הקדושה. אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°. מה דאמר חזקיה חזקיה בן רבי חייא° שאם פדאם חזרו לקדושתם, בשפדיין הוא. אבל אם פדיין אחר, פקעה מהן קדושתן. שנעשו של אחר, ואין אדם מקדיש דבר שאינו שלו. מחלפיה שיטתיה דרבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° האם רבי יוסי חזר בו? הכא הוא אומר פדיין אחר , פקעה מהן קדושתן. ותמן הוא אמר (קידושין דף לז.) האומר לאשה קדם שתנשא הא לך פרוטה זו שתתקדשי לי בה לכשיגרשך בעליך מהו? רואים שרבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° הסתפק האם פקעו הקידושין אף כנשאת לאחר.
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים:
^[דף יא עמוד ב]
באמת פשיטא ליה שאם קידשה אחר פקעו הקידושין, לא צורכא דא אלא באדם אחד שקידש אשה ונתן לה שתי פרוטות, אחת שתתקדש לו בה מכבר, ואחת שתתקדש לו בה לכשיגרשנה מהו: האם צריך דעתה לקידושין שיבואו אחר שתתגרש, וזה כמו פודה אחר ואינה מקודשת. או כיוון שנתרצתה עכשיו, אולי הרי זה כפדה הוא ומתקדשת
ירושלמי נדרים, פרק ג, הלכה ו עריכה
מתני’: ג_יגהנודר מיורדי הים, מותר ביושבי היבשה. ומיושבי היבשה, אסור ביורדי הים, שיורדי הים בכלל יושבי היבשה. לא כאלו ההולכים מעכו ליפו אלא מי שדרכו לפרש:
גמ’: הכי קאמר. הנודר מיורדי הים, מותר ביושבי היבשה. הא ביורדי הים אסור, לא בכאלו ההולכים מעכו ליפו, שלא תאמר שאילו ההולכים מעכו ליפו נקראים אף הם יורדי הים. אלא במי שדרכו לפרש. תנן, מיושבי היבשה אסור ביורדי הים. ולא סוף דבר כגון אילו ההולכין מעכו ליפו, אלא אפילו במי שדרכו לפרש אסור . ולא מיושבי היבשה נדר? הדא אמרה שיורדי הים בכלל יושבי היבשה. נדר מיורדי הים לאחר שלשים יום ונעשו בני יבשה, האם הולכים אחר זמן הנדר וכבר נאסר בהם? או שהולכים אחר חלוט הנדר ואחר שלושים כשחל הנדר כבר היו בני יבשה ומותר בהם? תפלוגתא ד°רבי ישמעאל רבי ישמעאל ו°רבי עקיבא רבי עקיבא. דתנן, אישה שאמרה הריני נזירה לאחר שאנשא, ונישאת. °רבי ישמעאל רבי ישמעאל אמר, אחר שעת הנדר וכשנדרה לא הייתה אשת איש ואין הבעל מפר בקדמין ו°רבי עקיבא רבי עקיבא אומר אחר האיסר חלוט הנדר. וכיוון שאז כבר הייתה נשואה הבעל יכול להפר. תנן, לא כאלו ההולכים מעכו ליפו אלא מי שדרכו לפרש: ובאילין טלייתא טיילים שמפליגים לטיול צריכה ספק. שאף שמפליגים רחוק, אולי כיוון שאין זה דרכם הרגילה אולי אינם בכלל יורדי הים.
ירושלמי נדרים, פרק ג, הלכה ז עריכה
מתני’: ג_ידהנודר מרואי החמה, אסור אף בסומין. שלא נתכוון זה אלא למי שהחמה רואה אותו. ג_טוהנודר משחורי הראש, אסור בקרחים ובבעלי שיבות, ומותר בנשים ובקטנים. שאינן נקראין שחורי ראש אלא אנשים. הנודר מן הילודים שכבר נולדו, מותר בנולדים שיוולדו. מן הנולדים אסור בילודים שכבר נולדו. °רבי מאיר רבי מאיר אומר אף הנודר מן הנולדים מותר בילודים, כי היכי דהנודר מן הילודים מותר בנולדים. וחכמים אומרים ג_טזלא נתכוון זה
[ע"א]
12 ג_יב מיי' פ"ד מהל' מעילה הלכה י"א:
[ע"ב]
13 ג_יג מיי' פ ט' מהל' נדרים הלכה י"ט, |טור ושו"ע יו"ד סי' רי"ז סעיף ל"ג:
14 ג_יד מיי' פ ט' מהל' נדרים הלכה י"ט, |טור ושו"ע יו"ד סי' רי"ז סעיף ל"ו:
15 ג_טו מיי' פ ט' מהל' נדרים הלכה י"ט, |טור ושו"ע יו"ד סי' רי"ז סעיף ל"ז:
-----------------------------------דף יב עריכה
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים:
^[דף יב עמוד א] אלא במי שדרכו להיוולד:
גמ’: מאי טעמא דרבנן? שאמרו שנולדים פירושו מי שדרכו להיוולד דכתיב (בראשית ויחי מח ה) ועתה שני בניך הנולדים לך, והרי כבר נולדו וקרא אותם נולדים. מאי טעמא ד°רבי מאיר רבי מאיר? דכתיב (מלכים א י"ג, ב') הנה בן נולד לבית דוד יאשיהו שמו ועדיין לא נולד
ירושלמי נדרים, פרק ג, הלכה ח עריכה
מתני’: ג_יזהנודר משובתי שבת, אסור בישראל ואסור בכותים. מאוכלי השום, אסור בישראל ואסור בכותים. ג_יחומעולי ירושלים, אסור בישראל ומותר בכותים. ג_יטקונם שאיני נהנה לבני נח, מותר בישראל ואסור באומות. ג_כשאיני נהנה לזרע אברהם, אסור בישראל ומותר באומות. ג_כאשאיני נהנה מישראל. לוקח ביתר ומוכר בפחות. שישראל נהנין לי. לוקח בפחות ומוכר ביתר אם שומעין לו. שאיני נהנה להם והם לי. יהנה לאומות:
גמ’: תנן, שאיני נהנה לזרע אברהם, אסור בישראל ומותר באומות. ואין ישמעאל בכלל זרעו של אברהם? דכתיב (בראשית וירא כא יב) כי ביצחק יקרא לך זרע. ואין עשו בכלל זרע יצחק? אמר רבי יודן בר שלום רבי יודן בר שלום°, דכתיב (בראשית וירא כא יב) כי ביצחק יקרא לך זרע. ביצחק, במקצת יצחק. רבי הונא רב הונא° אמר ביצחק, בי"ת תרי, בן שהוא עתיד לנחול שני עולמות, העולם הזה והעולם הבא. אמר רבי גרשום רבי גרשום° בשם רבי אחא רב אחא°, באברהם כתיב (בראשית לך לך טו ה) ויוצא אותו החוצה ויאמר הבט נא השמימה וספר הכוכבים אם תוכל לספור אתם ויאמר לו כה יהיה זרעך. וכתיב (במדבר בלק כד יז) דרך כוכב מיעקב. ממי דרך כוכב ועתיד לעמוד? מיעקב. אמר רבי אחא רב אחא° בשם רבי חונא רב הונא°, עתיד עשו הרשע לעטוף טליתו ולישב עם הצדיקים בגן עדן לעתיד לבוא, והקדוש ברוך הוא גוררו ומוציאו משם. מה טעמא? כדכתיב(עובדיה א ד) אם תגביה כנשר ואם בין כוכבים שים קנך, משם אורידך נאם יי'. ואין כוכבים אלא צדיקים, כמה דאת אמר (דניאל י"ב, ג') ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד
ירושלמי נדרים, פרק ג, הלכה ט עריכה
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים:
^[דף יב עמוד ב]
מתני’: ג_כבקונם שאיני נהנה לערלים, מותר בערילי ישראל ואסור במולי אומות העולם. שאיני נהנה למולים, ג_כגאסור בערילי ישראל ומותר במולי אומות העולם. שאין הערלה קרויה אלא לשם הגוים שנאמר (ירמיהו ט', כ"ה) כי כל הגוים ערילים וכל בית ישראל ערלי לב. ואומר (שמואל א יז לו) והיה הפלשתי הערל הזה כאחד מהם. ואומר (שמואל ב א כ) פן תשמחנה בנות הפלשתים פן תעלוזנה בנות הערילים. °רבי אלעזר בן עזריה רבי אלעזר בן עזריה אומר, ג_כדמאוסה היא הערלה שנתגנו בה הגוים שנאמר (ירמיהו ט', כ"ה) כי כל הגוים ערלים וכל בית ישראל ערלי לב. °רבי ישמעאל רבי ישמעאל אומר, ג_כהגדולה מילה ששלש עשרה בריתות נכרתו עליה. °רבי יוסי הגלילי רבי יוסי הגלילי אומר, גדולה מילה ג_כושהיא דוחה שבת החמורה. °רבי יהושע בן קרחה רבי יהושע בן קרחה אומר, גדולה מילה ג_כזשלא נתלה למשה הצדיק עליה מלא שעה. °רבי נחמיה רבי נחמיה אומר, ג_כחגדולה מילה שהיא דוחה את הנגעים. °רבי רבי יהודה הנשיא אומר, ג_כטגדולה מילה שכל המצוות שעשה אברהם אבינו לא נקרא שלם עד שמל שנאמר (בראשית לך לך יז א) התהלך לפני והיה תמים. דבר אחר, גדולה מילה שאילולא היא, לא ברא הקדוש ברוך הוא את עולמו שנאמר (ירמיהו ל"ג, כ"ה) כה אמר יי' אם לא בריתי יומם ולילה, חוקות שמים וארץ לא שמתי. דבר אחר, גדולה המילה שהיא שקולה כנגד כל המצות שבתורה שנאמר (שמות משפטים כד ח) הנה דם הברית אשר כרת יי' עמכם על כל הדברים האלה:
גמ’: תנן, גדולה מילה ששלש עשרה בריתות נכרתו עליה. אמר רבי יוחנן בר מרייה רבי יוחנן בר מרייה°, מהא דכתיב (בראשית לך לך טו יח) ביום ההוא כרת יי' ברית את אברם לאמר וגו' עד ואת בריתי אקים את יצחק וגו' שלש עשרה בריתות נאמרו בפרשה: תנן, °רבי יוסי הגלילי רבי יוסי הגלילי אומר, גדולה מילה שהיא דוחה שבת החמורה. דכתיב (ויקרא תזריע יב ג) וביום השמיני ימול אפילו בשבת. ומה אני מקיים מחלליה מות יומת? בשאר מלאכות חוץ ממילה ודילמא (שמות כי תשא לא יד) מחלליה מות יומת אף במילה. ומה אני מקיים (ויקרא תזריע יב ג) וביום השמיני ימול? חוץ מן השבת. תלמוד לומר וביום, אפילו בשבת. בתורה ובנביאים ובכתובים מצינו שהשבת שקולה כנגד כל המצות שבתורה. בתורה דכתיב (שמות בשלח טז כח) עד אנה מאנתם לשמור מצותי ותורתי. וכתיב (שמות בשלח טז כט) ראו כי יי' נתן לכם את השבת. בנביאים דכתיב (יחזקאל כ', י"ג) וימרו בי הבנים בחוקותי לא הלכו וגו'. וכתיב (יחזקאל כ', י"ג) ואת שבתותי חיללו מאד. בכתובים דכתיב (נחמיה ט יג יד) ועל הר סיני ירדת וכתיב ואת שבת קדשך הודעת להם וגו'. אמר רבי אלעזר בי רבי אבינה רבי אלעזר בי רבי אבינה°. כתיב, ואת שבת קדשך הודעת להם ומצוות חוקים ותורה צוית להם. מצוות כתיבה מליא בשתי ווים, להודיעך שהיא שקולה כנגד כל מצוותיה של תורה, והמילה דוחה אותה. שבת ומילה משל לשני מטרניות שהיו באות זו על גב זו, ואין את יודע אי זו גדולה מחבירתה. זו שהיא יורדת מפני חבירתה, את יודע שחבירתה גדולה ממנו. וכיוון שהשבת נדחת מפני המילה, מכאן שהמילה גדולה מהשבת. עבודה זרה קשה מכולם דכתיב (במדבר שלח טו כב) וכי תשגו ולא תעשו את כל המצות האלה. אמר רבי יהודה בר פזי רבי יהודה בן פזי°, חילול השם קשה מכולן. הדא הוא דכתיב (יחזקאל כ', ל"ט) ואתם בית ישראל כה אמר יי' אלהי ישראל איש גילוליו לכו עבודו ואת שם קדשי לא תחללו וגו'. תנן, °רבי יהושע בן קרחה רבי יהושע בן קרחה אומר, גדולה מילה שלא נתלה למשה הצדיק עליה מלא שעה. ועל ידי שנתעצל משה במילה ביקש המלאך להורגו הדא הוא דכתיב (שמות שמות ד כד) ויפגשהו יי' ויבקש המיתו. אמר °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא, חס ושלום לא נתעצל משה במילה. אלא שהיה דן בעצמו ואומר, אם לימול ולצאת, סכנה היא. ואם לשהות, הקדוש ברוך הוא אמר לו (שמות שמות ד יט) לך שוב מצרים. אלא על ידי שנתעסק בלינה קודם המילה
[ע"א]
17 ג_יז מיי' פ ט' מהל' נדרים הלכה כ', |טור ושו"ע יו"ד סי' רי"ז סעיף ל"ח, סמ"ג לאוין רמב:
18 ג_יח מיי' פ ט' מהל' נדרים הלכה כ', טור יורה דעה סי’ ריז:
19 ג_יט מיי' פ ט' מהל' נדרים הלכה כ"א, |טור ושו"ע יו"ד סי' רי"ז סעיף מ':
20 ג_כ מיי' פ ט' מהל' נדרים הלכה כ"א, |טור ושו"ע יו"ד סי' רי"ז סעיף מ':
21 ג_כא מיי' פ ז' מהל' נדרים הלכה ז', |טור ושו"ע יו"ד סי' רכ"ז סעיף א', סמ"ג לאוין רמב:
[ע"ב]
22 ג_כב מיי' פ ט' מהל' נדרים הלכה כ"ב, |טור ושו"ע יו"ד סי' רי"ז סעיף מ"א, סמ"ג לאוין רמב:
23 ג_כג מיי' פ ט' מהל' נדרים הלכה כ"ב, |טור ושו"ע יו"ד סי' רי"ז סעיף מ"ב:
24 ג_כד מיי' פ"ג מהל' מילה הלכה ח', |טור ושו"ע יו"ד סי' ר"ס:
25 ג_כה מיי' פ"ג מהל' מילה הלכה ט', טור יורה דעה סי’ רס, סמ"ג עשין כז:
26 ג_כו מיי' פ"א מהל' מילה הלכה ט', |טור ושו"ע יו"ד סי' רס"ו סעיף ב', סמ"ג עשין י:
27 ג_כז מיי' פ"ג מהל' מילה הלכה ט', טור יורה דעה סי’ רס:
28 ג_כח מיי' פ"א מהל' מילה הלכה ט', |טור ושו"ע יו"ד סי' רס"ו סעיף א', סמ"ג עשין רז, סמ"ג עשין רח:
29 ג_כט מיי' פ"ג מהל' מילה הלכה ח', טור יורה דעה סי’ רס:
-----------------------------------דף יג עריכה
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים:
^[דף יג עמוד א]
הדא הוא דכתיב (שמות שמות ד כד) ויהי בדרך במלון. ואמר °רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל, חס ושלום לא ביקש המלאך להרוג למשה, אלא לתינוק. בוא וראה מי קרוי חתן, משה או התינוק? אית תניי תני משה קרוי חתן שהוא בעלה. אית תניי תני התינוק קרוי חתן שניכנס למצווה. מאן דאמר משה קרוי חתן. כך אמרה ציפורה, חתן שלי, דמים מתבקש מידך. ומאן דאמר התינוק קרוי חתן. כך אמרה ציפורה בני החתן, בדמים של מילה את עומד לי. כתיב (שמות שמות ד כה) ותקח צפורה צר ותכרות את ערלת בנה ותגע לרגליו ותאמר כי חתן דמים אתה לי. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי ו°רבי נחמיה רבי נחמיה ורבנין. חד אמר, לרגליו של משה. וחרנה אמר לרגליו של מלאך. וחרנה אמר, לרגליו של תינוק. מן דאמר לרגליו של משה, שאמרה לו הילך גזי פרע חובך. מן דאמר לרגליו של מלאך, הילך עבד שליחתך. מן דאמר לרגליו של תינוק, נגעה בגוף התינוק מרוב בהלה חתכה גם ברגלו. כתיב (שמות שמות ד כו) וירף ממנו, אז אמרה חתן דמים למולות. מיכן לשתי מילות, אחת למילה ואחת לפריעה. אחת למילה ואחת לציצין. תנן, °רבי נחמיה רבי נחמיה אומר, גדולה מילה שהיא דוחה את הנגעים. כתיב (ויקרא תזריע יב ג) ימול בשר ערלתו. אף על פי שיש שם בהרת. ומה אני מקיים (דברים כי תצא כד ח) השמר בנגע הצרעת לשמור מאד ולעשות וגו'. בשאר מקומות חוץ ממילה. או אינו אלא אפילו מילה? ומה אני מקיים ימול בשר ערלתו, בזמן שאין שם בהרת. תלמוד לומר בשר, אף על פי שיש שם בהרת. על דעתיה דרבי יונה רבי יונה° דאמר, מצות עשה דוחה את מצות לא תעשה אף על פי שאינה כתובה בצידה ניחא. על דעתיה דרבי יוסה רבי יוסי בר זבידא° דאמר, אין מצות עשה דוחה למצות לא תעשה אלא אם כן היתה כתובה בצידה, אמאי דוחה? מכיון דכתיב בשר ערלתו שממנו למדנו לרבות כשיש בהרת, כמי שהיא כתובה בצידה
[ע"א]
[ע"ב]
הדרן עלך פרק ארבעה נדרים