פתיחת התפריט הראשי

<< | ירושלמי · מסכת נדרים · פרק ג · הלכה ה | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי


משנהעריכה

  • הרי נטיעות האילו קרבן אם אינן נקצצות,
וטלית זו קרבן אם אינה נשרפת,
יש להן פדיון.
הרי נטיעות האילו קרבן עד שיקצצו,
וטלית זו קרבן עד שתישרף,
אין להן פדיון.


גמראעריכה

  • ראה קציעות המלך ממשמשין ובאין, ראה דליקה ממשמשת ובאה, ואמר: הרי נטיעות האילו קרבן אם אינן מקצצות, טלית זו קרבן אם אינה נשרפת ונקרעה.
למפריען קדשו או מיכן ולבא?
מה נפיק מביניהון? נהנה מהן. אין תימר למפריען קדשו, מעל. אין תימר מיכן ולבא, לא מעל.
  • חזקיה אמר: פדיין, חזרו לקדושתן. רבי יוחנן אמר: פדיין, פדויין.
מתניתין פליגא על רבי יוחנן: "אין לה פדיון"? פתר לה: לכשיקצצו אין להם פדיון.
  • אמר רבי יוסי: מה דאמר חזקיה, בשפדיין הוא; אבל אם פדיין אחר, פקעה מהן קדושתן.
מחלפיה שיטתיה דרבי יוסי? תמן[1] הוא אומר: פדיין, פקעה מהן קדושתן; וכא[2] הוא אמר: נישאת לאחר, לא פקעו ממנה קידושין! לא צורכא דלא, בשנתן לה שתי פרוטות: אחד מכבר, ואחד לכשיגרשנה, מהו?[3]


הערות וביאוריםעריכה

  1. ^ אצלנו, וקורא לנדרים "תמן" לפי שסוגייא דקידושין היא.
  2. ^ בירושלמי קידושין ג ה, בעי רבי יוסי: האומר לאשה, הילך פרוטה זו שתתקדשי לי בה לאחר שיגרשך בעלך, מהו? וספיקא הוא, ולא פקע ספק קידושין אפילו נישאת לאחר.
  3. ^ כלומר, באחר שקידשה לאחר שתתגרש, ונתגרשה ונישאת לשלישי, ודאי פקעי קידושי שני. לא מיבעי לרבי יוסי אלא בפנויה שקידשה אדם בשתי פרוטות, באחת מעכשיו ובאחרת לאחר שאגרשך.