פתיחת התפריט הראשי


מקרא לצבע סימון האותיות: ט"ז ש"ך באר היטב באר הגולה

שולחן ערוך

  • מי שאסר עצמו מכל ישראל -- אסור לקנות מהם ולמכור להם זבינא-מציעא דאית ביה הנאה ללוקח ולמוכר. אלא לוקח ביותר ומוכר בפחות. ואם אסר הנאתו עליהם לוקח מהם בפחות ומוכר ביותר אם ישמעו לו.
  • וזבינא-חריפא הוא הנאת הלוקח ולא הנאת המוכר. הילכך אם אסר עצמו מהם יקננו מהם ביותר ומוכר להם שוה בשוה. ואם אסרם עליו -- ימכרנו להם ביותר אם ישמעו לו ויקננו מהם שוה בשוה.
  • וזבינא-דרמי-באפיה הוי הנאת המוכר ולא הנאת הלוקח. הילכך אם אסר עצמו מהם ימכרנו להם בפחות ויקננו מהם שוה בשוה. ואם אסרם עליו יקננו מהם בפחות אם ישמעו לו וימכרנו להם שוה בשוה:

מפרשים

ש"ך - שפתי כהן

(א) אסור לקנות מהם ולמכור להם. לעולם בכל ענין ואפי' שוה בשוה:


(ב) ואם אסר הנאתו עליהם לוקח מהם כו'. אבל שוה בשוה אסור בכל ענין:


(ג) וזבינא חריפא. הוא סחורה שקופצים עליה סוחרים:


(ד) יקננו מהם ביותר. דוקא ולא שוה בשוה וכ"ש בפחות דאסור וכן באסרם עליו ימכרנו להם ביותר אבל לא שוה בשוה או בפחות דאע"ג דקי"ל אין אדם אוסר דבר שלא בא לעולם על חבירו ה"מ כשאוסר בפי' דבר שלא בא לעולם כגון פירות דקל או פירות שעתיד לקנות א"נ באומר נכסי עליך שאינו אסור אלא בנכסים שהיו לו באותה שעה אבל באוסר הנאתו על חבירו כיון דאיסור הנאה בדידיה תליא ואיהו הא איתא בעולם נמצא שאם ימכור למודרים נכסים שקנה לאחר מכאן הרי הוא מהנה אותם הלכך אסור. ר"ן. ומביאו הב"ח בקיצור ע"ל ס"ס ר"ד ס"ק ט':


(ה) ואם אסרם עליו כו'. ואם אסרם עליו ואסר מהם גם כן אסור בהן בכל ענין ויהנה לאומות אחרות כן הוא במשנה פ' אין בין המודר וברמב"ם פרק ו' דנדרים ופוסקים והוסיף הרמב"ם פם לא ישא ויתן עמהם ולא ישאו ויתנו עמו ולא ישאל מהן ולא ישאיל להן ולא ילוה מהן ולא ילוה אותן ופשוט הוא:


(ו) וזבינא דרמי באפיה. היא סחורה שאין סוחרים קופצים עליה ודומה לו כמי שמונחת לו על פניו מיהו כל זה כשאסר הנאה אבל אם אסר נכסיהן עליו אפילו לוקח שוה ק' בר' אסור ליהנות ממקחו שנדרו כבר חל על נכסיהן. הר"ן. ומביאו הב"ח וכן אס אסר נכסיו עליהן אפי' מוכר שוה (ר' בק') [ק' בר'] אסור מיהו באוסר נכסיו אינו יכול לאסור על אחרים אלא בנכסים שהיו לו וכמ"ש בס"ק ד' בשם הר"ן:



באר היטב

(א) חריפא:    פי' סחורה שקופצים עליה סוחרים ורמיא על אפיה היא סחורה דלא קפיץ עליה זבינא ודומה לו כמו שמונחת על פניו וכתב הר"ן דאם אסר נכסיהם עליו אסור בכל גווני אפילו שוה ר' בק' או איפכא שנדרו כבר חל על נכסיהם וכתב עוד דבאוסר הנאתו עליהם דאסור בזבינא חריפא היינו אפי' בנכסים שקנה לאחר נדרו אע"ג דאין אדם אוסר דבר שלא בא לעולס שאני הכא דאיסורא בהנאה דידיה חליא ואיהו הא איתיה בעולם.


(ב) אסרם:    ואם אסרם עליו ואסר מהם ג"כ אסור בכל ענין ויהנה לאומות אחרות כן הוא במשנה נדרים והוסיף הרמב"ם לא ישא ויתן עמהם ולא ישאו ויתנו עמו ולא ישאל מהן ולא ישאיל להן ולא ילוה מהן ולא ילוה אותן.


(ג) עליו:    מיהו אינו יכול לאסרו על אחרים אלא בנכסים שהיו לו ואז אפילו לוקח שוה ק' בר' אסור ש"ך.







▲ חזור לראש