ביאור:משלי טז ח

משלי טז ח: "טוֹב מְעַט בִּצְדָקָה, מֵרֹב תְּבוּאוֹת בְּלֹא מִשְׁפָּט."

תרגום מצודות: יותר טוב הון מעט הבא בצדק וביושר, מהרבה תבואות הנאספים בלא משפט כי אם בגזל ובעושק.

תרגום ויקיטקסט: טוב יותר להיות עני ולעשות רק מעט מעשי צדקה, מלהשיג הרבה תבואות תוך עבירה על החוק והמשפט, גם אם משתמשים בהן אחר-כך לצדקה.

בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי טז ח.

דקויות

1. מקובל לפרש "עדיף להשיג מעט רכוש בדרך הצדק, מלהשיג הרבה רכוש בלא משפט-צדק" (ראו למשל רש"י, מצודות);

- אולם, מובן מאליו שאסור לעשות עוול כדי להרוויח רווח חומרי - אין צורך בפסוק לשם כך.

2. יש שפירשו: טוב יותר להיות עני בעל רכוש מועט, אפילו אם כתוצאה מכך צריך לקבץ נדבות ולהתפרנס מן הצדקה, מלהשיג תבואות רבות בדרכי מרמה: "כל שכן, שעל אותו המועט יש ההשראה של השכינה שנקראת צדקה, ולכן יאכל פתו ויהנהו; מה שאין כן עושה עושר ולא במשפט, שיתעוררו כנגדו כל כך קטרוגים עד שבחצי ימיו יעזבנו ובאחריתו יהיה נבל" (רמ"ד ואלי, פירוש ראשון).

- אולם פירוש זה אינו מתאים למשמעות המילה צדקה בלשון המקרא, שהיא: עשיית צדק (המשמעות "קיבוץ נדבות" היא מאוחרת).

3. יש אנשים שאומרים: "אני צריך להיות תלמיד חכם, לשם כך אני צריך ללמוד כמויות עצומות של דברי תורה, ולשם כך אני צריך ללמוד יומם ולילה בלי הפסקה"; מרוב רצון להיות תלמידי חכמים, הם לא לומדים מלאכה ולא מפרנסים את עצמם, ומצפים לקבל את פרנסתם מהאישה או מהממשלה.

הפסוק שלנו מכוון גם לאנשים אלה, שכן תבואות הן גם תבואות רוחניות כגון דברי חכמה וחידושי תורה : "טוב שישיג האדם מעט מהדברים העיוניים וישלים בהם החקירה בצדק וביושר, מאשר ישיג מהם הרבה בזולת חקירה ישרה; כי זה ממה שיביאהו לחשוב שהשיג האמת מזולת שיהיה כן; וגם אם השיג האמת הנה לא השיגהו בדרכיו ולא יכנס זה בגדר הידיעה" (רלב"ג); "כן הוא בתורה, טוב שילמד מעט מעט בצדקה... ממה שיקבץ על-יד הרבה אך לא במשפט, שאין יודע הדין על בוריו, או ממה שילמד הרבה ויהיה מלא פניות ומרמות" (הגר"א).

מי שאין לו זמן ללמוד את כל ספרי החידושים והפירושים שנכתבו - לא חייב לעשות זאת בכל מחיר; ה' לא קבע שכל אחד ואחד חייב להיות גאון בתורה. אבל ה' כן קבע שצריך לעשות מלאכה, כפי שמפורש בדברי חז"ל, הרמב"ם והשולחן ערוך, (משלי יח ט): "גַּם מִתְרַפֶּה בִמְלַאכְתּוֹ אָח הוּא לְבַעַל מַשְׁחִית"*.

יותר טוב ללמוד מעט ולחיות בצדקה, חיים שיש בהם גם עשיית מלאכה על-פי חוקי ה', מללמוד הרבה ולחיות בלא משפט, בניגוד לחוקי ה'.

4. יש אנשים שאומרים "אני צריך לרוץ לכנסת ולזכות בהרבה מנדטים כדי שאוכל לתקן את המדינה"; מרוב רצון לזכות בהרבה מנדטים, הם נוהגים בצורה לא ישרה, עושים הסכמים עם בעלי הון או אנשי תקשורת מושחתים, ועד שהם מגיעים לשלטון, הם כבר שוכחים מה בדיוק רצו לתקן. גם לאנשים כאלו נאמר: טוב להשיג מעט מנדטים בצדקה, מלהשיג הרבה מנדטים בלא משפט (ראו להיכנס לפוליטיקה בלי לצאת מעבודת ה').

5. ולענ"ד, יש לפרש: טוב למעט אפילו במעשי צדקה, מלעשות מעשי צדקה רבים בכסף שהושג באופן לא חוקי, בלא משפט.

הפסוק מיועד לאנשים שאומרים: "אני צריך להרוויח הרבה כסף ולהיות עשיר, כדי שאוכל להקים מוסדות שיתקנו את העולם"; מרוב רצון להרוויח הרבה כסף, הם "מחפפים" בתחום היושר והמשפט, ולא נזהרים מספיק מגזל ומפגיעה בזכויותיהם של אחרים.

מי שאין לו כסף לתקן את העולם - לא חייב לעשות זאת בכל מחיר; ה' לא הטיל עלינו להתעשר כדי לעשות מעשים מיוחדים; ה' כן הטיל עלינו לשמור על חוקי היושר והמשפט.

הקבלות

1. הביטוי טוב מעט נזכר גם בפרק הקודם, (משלי טו טז): "טוֹב מְעַט בְּיִרְאַת ה', מֵאוֹצָר רָב וּמְהוּמָה בוֹ"; ראו שם*.

2. הביטוי בלא משפט נזכר גם ב(ירמיהו יז יא): "קֹרֵא דָגַר וְלֹא יָלָד, עֹשֶׂה עֹשֶׁר וְלֹא בְמִשְׁפָּט; בַּחֲצִי ימו[יָמָיו] יַעַזְבֶנּוּ, וּבְאַחֲרִיתוֹ יִהְיֶה נָבָל"*.

3. הפסוק שלנו מלמד שיש להסתפק במועט כדי לשמור על ערך הצדק והמשפט; פסוק דומה בהמשך הפרק מלמד שיש להסתפק במועט כדי לשמור על ערך הענוה, (משלי טז יט): "טוֹב שְׁפַל רוּחַ אֶת עניים[עֲנָוִים], מֵחַלֵּק שָׁלָל אֶת גֵּאִים"*.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/16-08