הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

כחד = א. הסתרה מכוונת של מידע; ב. השמדה ואבדן

זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.

ערך מילוני בוויקימילון: כחד

ראה מקורות נוספים בערכי לשון הקודש ערך: כחד

לפעלים מהשורש "כחד" יש שתי משמעויות שונות:

א. ברוב המקומות, הם דומים לפעלים מהשורש "כחש", ומראים על הסתרה מכוונת של מידע:

בראשית מז יח: " "לא" "נכחד" "מאדני כי אם תם הכסף ומקנה הבהמה אל אדני לא נשאר לפני אדני בלתי אם גויתנו ואדמתנו" "
(יהושע ז יט): "ויאמר יהושע אל עכן בני שים נא כבוד לידוד אלהי ישראל ותן לו תודה והגד נא לי מה עשית אל תכחד ממני"
(שמואל א ג יז): "ויאמר מה הדבר אשר דבר אליך אל נא תכחד ממני כה יעשה לך אלהים וכה יוסיף אם תכחד ממני דבר מכל הדבר אשר דבר אליך. ויגד לו שמואל את כל הדברים ולא כחד ממנו ויאמר ידוד הוא הטוב בעינו יעשה"
(שמואל ב יד יח): "ויען המלך ויאמר אל האשה אל נא תכחדי ממני דבר אשר אנכי שאל אתך ותאמר האשה ידבר נא אדני המלך"
שמואל ב יח יג: " "או עשיתי בנפשו שקר וכל דבר" "לא יכחד מן" "המלך ואתה תתיצב מנגד" "
(ישעיהו ג ט): "הכרת פניהם ענתה בם וחטאתם כסדם הגידו לא כחדו אוי לנפשם כי גמלו להם רעה"
(ירמיהו לח יד): "ויאמר המלך אל ירמיהו שאל אני אתך דבר אל תכחד ממני דבר"
(ירמיהו לח כה): "הגידה נא לנו מה דברת אל המלך אל תכחד ממנו ולא נמיתך ומה דבר אליך המלך"
(ירמיהו נ ב): "הגידו בגוים והשמיעו ושאו נס השמיעו אל תכחדו אמרו נלכדה בבל הביש בל חת מרדך הבישו עצביה חתו גלוליה"
(הושע ה ג): "אני ידעתי אפרים וישראל לא נכחד ממני כי עתה הזנית אפרים נטמא ישראל"
(תהלים מ יא): "צדקתך לא כסיתי בתוך לבי אמונתך ותשועתך אמרתי לא כחדתי חסדך ואמתך לקהל רב"
(תהלים סט ו): "אלהים אתה ידעת לאולתי ואשמותי ממך לא נכחדו"
(תהלים עח ד): "לא נכחד מבניהם לדור אחרון מספרים תהלות ידוד ועזוזו ונפלאותיו אשר עשה"
(תהלים קלט טו): "לא נכחד עצמי ממך אשר עשיתי בסתר רקמתי בתחתיות ארץ"
(איוב כ יב): "אם תמתיק בפיו רעה יכחידנה תחת לשונו"
(איוב ו י): "ותהי עוד נחמתי ואסלדה בחילה לא יחמול כי לא כחדתי אמרי קדוש"
(איוב טו יח): "אשר חכמים יגידו ולא כחדו מאבותם"
(איוב כז יא): "אורה אתכם ביד אל אשר עם שדי לא אכחד"

ב. בכמה מקומות, הם נרדפים לפעלים שמורים על השמדה ואבדן:

(שמות ט טו): "כי עתה שלחתי את ידי ואך אותך ואת עמך בדבר ותכחד מן הארץ"
(מלכים א יג לד): "ויהי בדבר הזה לחטאת בית ירבעם ולהכחיד ולהשמיד מעל פני האדמה"
(זכריה יא ח): "ואכחד את שלשת הרעים בירח אחד ותקצר נפשי בהם וגם נפשם בחלה בי. ואמר לא ארעה אתכם המתה תמות והנכחדת תכחד והנשארות תאכלנה אשה את בשר רעותה... כי הנה אנכי מקים רעה בארץ הנכחדות לא יפקד הנער לא יבקש והנשברת לא ירפא הנצבה לא יכלכל ובשר הבריאה יאכל ופרסיהן יפרק"
(תהלים פג ה): "אמרו לכו ונכחידם מגוי ולא יזכר שם ישראל עוד"
(איוב ד ז): "זכר נא מי הוא נקי אבד ואיפה ישרים נכחדו"
איוב טו כח: " "וישכון" "ערים נכחדות" "בתים לא ישבו למו אשר התעתדו לגלים" "
איוב כב כ: " "אם ל" "א נכחד קימנו" "ויתרם אכלה אש" "
(דברי הימים ב לב כא): "וישלח ידוד מלאך ויכחד כל גבור חיל ונגיד ושר במחנה מלך אשור..."

לפי זה, יש לפרש גם את הפועל "והכחדתיו" בפסוק:

"כי ילך מלאכי לפניך והביאך אל האמרי והחתי והפרזי והכנעני החוי והיבוסי והכחדתיו" - ע' בפירוש ל שמות כג כג.

פירושים נוספים

שבי"ל, בקונקורדנציה שלו לתנ"ך, ניסה לקשר בין שתי המשמעויות וכתב ש "ענינו הסרה, אם הסרה וכריתה, או הסרת ידיעה והעלם דבר". באופן דומה אפשר לפרש שהמשמעות העיקרית היא "העלמה" - העלמת האמת או העלמת הנכחדים מן העולם.

אולם, הפסוקים מתחלקים בצורה מאד חדה בין שתי המשמעויות, ולכן נראה שיש כאן שני שורשים שונים.

מקורות

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2004-01-15.

הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:כחד - א. הסתרה מכוונת של מידע; ב. השמדה ואבדן

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/kxd