פתיחת התפריט הראשי

ביאור:בראשית לח ו

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

בראשית לח ו: "וַיִּקַּח יְהוּדָה אִשָּׁה לְעֵר בְּכוֹרוֹ וּשְׁמָהּ תָּמָר."



תָּמָרעריכה

וַיִּקַּח יְהוּדָה אִשָּׁה לְעֵר בְּכוֹרוֹעריכה

יהודה חיתן את בנו, ולא כאביו שהשאיר ליהודה לבחור אישה כרצונו. יהודה התחתן צעיר מדי ונראה שבניו לא קיבלו חינוך מתאים ולכן אלוהים הרג אותם. גם יעקב הלך שבי אחרי עינייו ולא הבין את תפקידו וחובתו כאשר הוא בחר את רחל היפה ולא רצה את לאה שנכפתה עליו.

וַיִּקַּחעריכה

המילה "וַיִּקַּח" כוללת לקיחה בכוח, כפי שעבד אברהם שאל אם אברהם פוקד עליו לקחת בכוח, במקרה הצורך (ביאור:בראשית כד ה). נראה, שלאחר שיהודה 'לקח' את תמר להיות אשתו של ער בנו, הוא כפה עליה חוקים והגבלות כאילו שהיא היתה רכושו.

חוקי חמורביעריכה

בסיפור יהודה ותמר מופיעים מספר חוקים. ניתן להשוות את החוקים שיהודה השתמש לחוקי חמורבי:

  • לפי חוקי חמורבי מספר 155, איש שבחר אישה לבנו, ובנו ידע את אשתו, אם הוא זנה איתה יהרגו את שניהם.
  • לפי חוקי חמורבי מספר 156, איש שבחר אישה לבנו, ובנו לא ידע את אשתו, אם הוא זנה איתה הוא ישלם לה קנס ואת נדוניתה, והיא חופשית להנשא כרצונה.
  • לפי חוקי חמורבי מספר 129, אם אישה זנתה אם איש אחר, יזרקו את שניהם למים, הבעל רשאי לחון את אשתו, והשליט רשאי לחון את משרתו.
  • לפי חוקי חמורבי מספר 172, אם הבעל מת, האישה יכולה להשאר בביתו. אם היא רוצה לעזוב, היא תשאיר את המתנות שהיא קיבלה מבעלה, תקבל את נדוניתה ותבחר לה בעל כרצונה.

אין חוק היבום בחוקי חמורבי, כלומר אנו רואים בסיפור תערובת של חוקי חמורבי וחוקים שבני ישראל אימצו לעצמם בכנען.

תָּמָרעריכה

תמר זכתה להקרא בשם. חוץ מ"אָסְנַת בַּת פּוֹטִי פֶרַע" (ביאור:בראשית מו כ) כל שאר הנשים של בני יעקב לא מוזכרות בשם. תמר תהיה אימו של פרץ, שממנו נולד דוד בן ישי (רות ד יח).
כפי שנראה תמר היתה יפה בעייני יהודה, וגם חכמה מאוד. היא ידעה חוקים, ידעה איך לנהל את חייה, וזכתה בכבוד כאחת מהאמהות של היהודים, בני שבט יהודה.