המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
ויגברו המים... חמשים ומאת יום — בעבור שנבקעו המעינות, גם היה גשם יורד יום אחד ופוסק יום אחד, כי פירוש "אנכי ממטיר", תמיד בלי הפסקה, והעד שאמר: "ויכלא הגשם" (בראשית ח ב):
"ויגברו כו' חמשים ומאת יום" מיום התחלת הגשם גברו עד תום חמשים ומאת יום. מתחלת הגשם שהיה בי"ז לחודש השני ושלמו בי"ז לחודש השביעי שהיו הק"נ יום ה' חדשים שלמים ואז נחה התיבה שלא היה שום תגבורת דוחה כי אמנם מיום התחלת הגשם התחיל התגבורת מלמטה כאמרו נבקעו כל מעינות תהום רבה אמנם לא התחילה התיבה ללכת על פני המים עד שהיו המים כ"כ גבוהים שהתיבה רמה מעל הארץ וכאשר שלמו ימי הגשם היה תגבורת מלמטה בלבד נמשך עד מלאת ק"נ יום ואז בנוח התגבורת הדוחה את התיבה נחה התיבה:
(כד)" ויגברו המים". באמת אחר ארבעים יום התחילו המים לחסר כמו שיבאר רק שלא נכר חסרונם עד סוף הק"ן יום שנחה התיבה, שכ"ז ששטה התיבה על פני המים וכל ההרים היו מכוסים לא היה שום היכר אם המים מתרבים או מתמעטים, שמ"ש תחלה ויגברו המים, זה היה נכר ע"י ההרים שלא היו מכוסים עדיין ועל ידם נכר תוספת המים בכל יום, אבל אחר שנתכסו ההרים והתיבה לא נחה לא נכר שום חסרון, וכ"ז נקרא תגבורת המים, שפעל גבר הוא שם המצטרף שיתגבר על החלש ממנו, ופה ר"ל שיסוד המים גבר על יסוד העפר והקיף וכסה אותו וזה היה עד סוף הק"ן יום, שמה שנחסרו המים בכל יום לא היה נכר, וכבר בארתי באילת השחר (כלל ח') שיש פעלים רבים שמשמשים לפעמים הוית הדבר ולפעמים על המשכתו, כמו קם עמד חיה היה, וכן פעל גבר יציין לפעמים העת של התחלת הגבורה ולפעמים על המשכת הגבורה והתמדתה, ופה ר"ל שתגבורת המים מה שנצחו את הארץ שהיתה מכוסה מהם נמשך ק"ן יום:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית. ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית ז כד.
לאחר הגשם הכבד של ארבעים יום הראשונים, הגשם הכבד חדל, וגשם יומי המשיך כרגיל באזור קו המשוה באפריקה בהרים הגבוהים.
"וַיִּגְבְּרוּ הַמַּיִם עַל הָאָרֶץ" - מציין שכאילו היתה מלחמה בין המים והיובש. גשם הוסיף מים, והמים חילחלו באדמה ונשטפו מעל ההרים החוצה וכך היה מאבק - האם פני המים עולים או יורדים. הכתוב מציין שהמים גברו ולא ירדו.
"חֲמִשִּׁים וּמְאַת יוֹם" - העורך מציין שעברו 150 יום שהמים מנצחים ומציפים את האדמה. לא ברור האם הארבעים הימים הראשונים כלולים וכך הגענו ל190 יום שהתיבה צפה על פני המים, או שהכל ביחד זה רק 150 יום. בנתיים היו אנשים שמצאו מחסה על גג התיבה או על עצים צפים במים. סביר שהאנשים והחיות התקיפו אחד את השני, והחלשים נאכלו על ידי החזקים. כך שבזמן הזה עוד היו אנשים וחיות שלא מתו מטביעה או רעב. לכן אלוהים ימשיך את ניכוז המים זמן רב נוסף, כדי שכל השרידים האלה גם הם ימותו.
