קטגוריה:בראשית ו ח
נוסח המקרא
מהדורת הכתיב: ונח מצא חן בעיני יהוה
המהדורה המנוקדת: וְנֹחַ מָצָא חֵן בְּעֵינֵי יְהוָה.
פרשני המקרא
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְנֹחַ אַשְׁכַּח רַחֲמִין קֳדָם יְיָ׃ |
| אונקלוס (דפוס): | וְנֹחַ אַשְׁכַּח רַחֲמִין קֳדָם יְיָ׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְנח דַהֲוָה צַדִיק אַשְׁכַּח חִינָא קֳדָם יְיָ: |
| ירושלמי (קטעים): | וְנחַ עַל דַהֲוָה צַדִיק בְּדָרֵיהּ אַשְׁכַּח חִינָא וְחִסְדָא קֳדָם יְיָ: |
רשב"ם
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
רמב"ן
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
"ימלט אי נקי", אונקיא אחת ביד נח. אם כן למה נמלט? אלא "בבור כפיך", שמצאת חן.
ג' מציאות מצא הקב"ה: "ומצאת את לבבו נאמן לפניך", "מצאתי דוד עבדי", "כענבים במדבר מצאתי ישראל". והכתיב ונח מצא חן? א"ל: הוא מצא, והקב"ה לא מצא. לאחד שהיה בדרך וראה אחד ודבקו, עד היכן? עד דקשר עמו אהבה; נאמר כאן חן, ונאמר להלן "וימצא יוסף חן". דבר אחר: לאחד שהיה מהלך וראה אחד ודבקו, עד היכן? עד שהשליטו; נאמר כאן חן, ונאמר להלן "ותהי אסתר נושאת חן". לאחד שהיה מהלך בדרך וראה אחד ודבקו, עד היכן? עד שנתן לו בתו; נאמר כאן חן, ונאמר להלן "ושפכתי על בית דוד" וגו' "רוח חן ותחנונים", עד שיודע להבחין איזו חיה נזונית בשתי שעות ביום ואיזו חיה נזונית בג' שעות ביום.
מצינו שהקב"ה עושה חסד עם האחרונים בזכות הראשונים, ומנין שהקב"ה עושה חסד עם הראשונים בזכות האחרונים? ונח מצא חן בעיני ה', באיזה זכות? בזכות תולדותיו; אלה תולדות נח. אנוש בן שת, בימיו התחילו הבריות להכעיס ליוצרן בעבודה זרה, והוא היה הדור השלישי והכעיסו בג' עבירות, שנאמר: "אבי ישב אהל ומקנה", ומקנה בסתר. חזרו להכעיס בגלוי ומשמיעים את קולם, שנאמר: "אבי כל תופש כנור ועוגב". חזרו להיות עושין צלמים וקוראין אותן בשם בוראן, שנאמר: "אז הוחל לקרוא בשם ה'". חזרו מתבלין בכל כעס, שנאמר "תובל קין". "ואחות תובל קין", שחזרו להתבל בזנות, כענין שנאמר "תבל עשו". ונגזר עליהן ג' גזירות כנגד הכעס שהכעיסו: אחת שנקרע אוקינוס והציף שליש היבשה, ואחת שהיה כל העולם כלו מישור וערבה ונעשה הרים וטרשיים וגימיות, ועתיד לעתיד לבוא לחזור למישור שנאמר: "יסוב כל הארץ כערבה", כמו שהיה. ואחת שנתמעטה קומתן, כמה שנאמר: "והגבוהים ישפלו". "והיו ימיו מאה ועשרים שנה", שהרבה היה הקב"ה מצטער על דורו של מבול שלא יאבדו, לפיכך התרה בהן ק"כ שנה, והיו מכעיסין יותר מדאי.
דרש רבי שמעון בן לקיש, שבעה חנוכות הן: הראשון, "בראשית ברא, ויאמר אלהים יהי אור", הרי נר אחד. וביום השני, "ויהי ערב ויהי בקר". משל לארכיטקטי שהיה מבקש לקבוע תלמיוס, ונטל נר והאירה, כך האירה התורה, שנאמר: "כי נר מצוה ותורה אור". ביום ג' נבראו האילנות ושמן זית מאיר, שנאמר: "ויקחו אליך שמן זית" וגו'. ביום ד' נבראו המאורות וכסאו של דוד, שנאמר: "וכסאו כשמש נגדי", וכתיב: "אצמיח קרן לדוד ערכתי נר למשיחי". ביום חמישי נבראו ברקים, שנאמר: "קול רעמך בגלגל האירו ברקים". ביום ו' נבראו אדם וחוה, שנאמר: "נר ה' נשמת אדם". ביום ז' אי אתה מוצא נר. אמר רבי שמעון בן לקיש: משל למלך שהיה מארס את בתו, והיה עומד בתוך החופה; צריך אתה לשאול אם היה כולו אור? ומנין אתה אומר שכל שבעת הימים היה אור? שנאמר: "והיה אור הלבנה" וגו'.
פעם אחת היה רבי אבהו מהלך בדרך, ונתלוו לו גוים. אמרו לו, כתוב בתורה: "ויצו ה' אלהים על האדם"; אדם נצטוה שלא יחטא, אבל האשה לא נצטותה. אמר להם: מה אמר הכתוב? "על האדם לאמר", מהו "לאמר"? לאבריו, וחוה נבראת מצלעותיו.
"ויכל אלהים ביום השביעי", אין את מוצא בשבת לילה. בכל יום ויום כתיב "ויהי ערב", וערב שם לילה. למה? שכולה אור:
ראו גם
ויקי על הפסוק
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית ו ח.
וְנֹחַ מָצָא חֵן בְּעֵינֵי יְהוָה
הביטוי "מצא חן" מופיע במספר רב של מקומות בספר בראשית:
- אמר אברהם לשלושת המלאכים, "אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ" (ביאור:בראשית יח ג).
- לבן ליעקב כאשר יעקב ביקש תשלום (ביאור:בראשית ל כז).
- יעקב אמר לאנשיו להגיד לעשו לפני פגישתם (ביאור:בראשית לב ו) ובזמן פגישתם שלוש פעמים נוספות.
- שכם מתרצה לפני יעקב ובניו (ביאור:בראשית לד יא).
- יוסף מצא חן בעיני פוטיפר, ככתוב: "וַיִּמְצָא יוֹסֵף חֵן בְּעֵינָיו, וַיְשָׁרֶת אֹתוֹ, וַיַּפְקִדֵהוּ עַל בֵּיתוֹ וְכָל יֶשׁ לוֹ, נָתַן בְּיָדוֹ" (ביאור:בראשית לט ד).
- אנשי מצרים נכנעים ליוסף ומבקשים להיות עבדים לו (ביאור:בראשית מז כה).
- יעקב מבקש מיוסף שיקבור אותו בכנען (ביאור:בראשית מז כט).
אין כאן קשר לאהבה או ליופי חצוני. אלוהים ראה מה נוח עושה והחליט לבחור בו.
לא נאמר שנוח עשה משהו מיוחד או שאלוהים דיבר איתו לפני שהוא מצא חן בעיני אלוהים.
ניתן להבין שנוח מצא חן בעיניי אלוהים, כמו שיוסף מצא חן בעיניי פוטיפר. נוח היה ממושמע והגון.
אלוהים ראה שנוח מסוגל לבצע הוראות בצורה מדויקת, לא מתרשל בתפקידו ולא מתעכב, ויבנה את התיבה בנאמנות.
ייתכן שאלוהים גם ראה שנוח אינו פטפטן ולא יהפך למטיף, ויבזבז את זמנו בלהטיף מוסר לשאר האנשים.
תגובת נוח
בכל הסיפור אלוהים מדבר ארוכות עם נוח, אבל כל מה שנוח הגיב מוסבר: "וַיַּעַשׂ נֹחַ, כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה אֹתוֹ אֱלֹהִים כֵּן עָשָׂה" (ביאור:בראשית ו כב), "וַיַּעַשׂ נֹחַ, כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּהוּ יְהוָה" (ביאור:בראשית ז ה). עד כמעט סוף הסיפור אפשר היה לחשוב שנוח בכלל לא יודע לדבר, וזאת הסיבה שהוא נבחר. אולם, בסיפור כנען, לפתע, נוח מדבר ומקלל את כנען.
נוח היה תמים, ולא מתווכח עם אלוהים, ולא מדבר עם השכנים וייתכן שלכן הוא מצא חן בעיניי אלוהים.
מתי נוח מצא חן בעיני אלוהים?
כשנוח היה בן 500 נולדו לו שלושה בנים (ביאור:בראשית ה לב). כאשר נוח היה בן 600 היה המבול (ביאור:בראשית ז יא). סביר שאלוהים הורה לנוח לבנות את התיבה כשנה או מספר שנים לפני המבול, כי נוח היה צריך לתכנן את התיבה, לחתוך הרבה עצים, לחבר את העצים, למרוח אותה מבפנים ומבחוץ בכופר (זפת?).
סביר שנוח לא בנה את התיבה שנים רבות לפני המבול.
כך סביר שאלוהים הבחין בנוח, עקב אחריו שנים רבות, החליט שהוא מתאים, חיכה שילדיו של נוח יתחתנו, ואז אלוהים הודיע לנוח לבנות את התיבה.
- דף מקראות גדולות על הפסוק
- ביאור מקראות גדולות על הפסוק
- ביאור מפורט של הפסוק
- דפים באתר ויקיטקסט המקשרים לפסוק
ויקי על הפרק
באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "בראשית ו ח"
קטגוריה זו מכילה את 11 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 11 דפים.