ביאור:לשנות חוקי המלך והדת
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
המן הצליח להשיג צו מלכותי להשמדת העם היהודי:
- "...וְנִשְׁלוֹחַ סְפָרִים בְּיַד הָרָצִים אֶל כָּל מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת כָּל הַיְּהוּדִים.. פַּתְשֶׁגֶן הַכְּתָב לְהִנָּתֵן דָּת בְּכָל מְדִינָה וּמְדִינָה גָּלוּי לְכָל הָעַמִּים לִהְיוֹת עֲתִדִים לַיּוֹם הַזֶּה... וְהַדָּת נִתְּנָה בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה"וְהַמֶּלֶךְ וְהָמָן יָשְׁבוּ לִשְׁתּוֹת וְהָעִיר שׁוּשָׁן נָבוֹכָה"" (ג, יב-טו).
שאלות
עריכהא. מדובר בהשמדה טוטאלית "והעיר שושן (רק) נבוכה"? זאת ועוד, הרי זה נגע רק ליהודים, מדוע כל העיר היתה נבוכה? לשם מה היה צורך לספר, שהמלך והמן "ישבו לשתות"? הרי כמעט תמיד שתו כמנהגם.
ב. " וּמָרְדֳּכַי יָדַע אֶת כָּל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה..." (ד,א). האם רק מרדכי ידע? הרי נשלחו רצים לפרסם שיהיה "גלוי לכל העמים"?
ג. "וַיִּקְרַע מָרְדֳּכַי אֶת בְּגָדָיו וַיִּלְבַּשׁ שַׂק וָאֵפֶר וַיֵּצֵא בְּתוֹךְ הָעִיר וַיִּזְעַק זְעָקָה גְדֹלָה וּמָרָה", רק לאחר מעשה זה של מרדכי נאמר: "אֵבֶל גָּדוֹל לַיְּהוּדִים וְצוֹם וּבְכִי וּמִסְפֵּד שַׂק וָאֵפֶר יֻצַּע לָרַבִּים" (ד,ג). מדוע בתחילה היו רק נבוכים?
ד. לאחר המהפך וגם לאחר שתלו את המן, ההשמדה המתוכננת היתה עדיין בתוקף. אסתר ביקשה מאחשוורוש "... לְהָשִׁיב אֶת הַסְּפָרִים מַחֲשֶׁבֶת הָמָן בֶּן הַמְּדָתָא הָאֲגָגִי אֲשֶׁר כָּתַב לְאַבֵּד אֶת הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בְּכָל מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ" (ח,ה). אסתר לא ידעה, ש"ספרים כאלה אין להשיב, אבל אחשוורוש שידע מצא לזה כאילו פיתרון: "וְאַתֶּם כִּתְבוּ עַל הַיְּהוּדִים כַּטּוֹב בְּעֵינֵיכֶם בְּשֵׁם הַמֶּלֶךְ וְחִתְמוּ בְּטַבַּעַת הַמֶּלֶךְ כִּי כְתָב אֲשֶׁר נִכְתָּב בְּשֵׁם הַמֶּלֶךְ וְנַחְתּוֹם בְּטַבַּעַת הַמֶּלֶךְ"אֵין לְהָשִׁיב"" (ח,ח). הרי יש כאן סתירה פנימית, מעין "שני הפכים בנושא אחד" שנחשב כאבסורד. אם כתב חתום אין להשיב, כיצד הוא מציע לכתוב כטוב בעיניהם ולבטל את צו ההשמדה?
פתרונות
עריכהאת חוקי המלך לא ניתן היה לשנות ב"חוקי מלך" אחרים [1] , כיון שהמלך "אינו טועה לעולם", כמו אצל הנוצרים לגבי האפיפיור. כמובן שניתן היה לשנות זאת ב"תרופת הפלא" של דתי המלך. אמנם בצווי ההשמדה צורף גם האלמנט הדתי "והדת ניתנה בשושן הבירה" להשמיד את העם היהודי, אך גם לזה נמצאה עצה.
נקרא שוב את צווי ההשמדה ואת צווי ההצלה ונבין כיצד זה נעשה , כמו כן נמצא גם תשובות לשאלות ט-י"א.
צווי השמדה וצווי הצלה
עריכה|
"וַיִּכְתֹּב בְּשֵׁם הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרשׁ וַיַּחְתֹּם בְּטַבַּעַת הַמֶּלֶךְ וַיִּשְׁלַח סְפָרִים בְּיַד הָרָצִים...אֲשֶׁר נָתַן הַמֶּלֶךְ לַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בְּכָל עִיר וָעִיר לְהִקָּהֵל וְלַעֲמֹד עַל נַפְשָׁם...פַּתְשֶׁגֶן הַכְּתָב לְהִנָּתֵן דָּת בְּכָל מְדִינָה וּמְדִינָה גָּלוּי לְכָל הָעַמִּים וְלִהְיוֹת הַיְּהוּדִיים {הַיְּהוּדִים} עֲתִודִים {עֲתִידִים} לַיּוֹם הַזֶּה לְהִנָּקֵם מֵאֹיְבֵיהֶם" (ח, י-יג) |
"...כְּכָל אֲשֶׁר צִוָּה הָמָן אֶל אֲחַשְׁדַּרְפְּנֵי הַמֶּלֶך ְוְאֶל הַפַּחוֹת...בְּשֵׁם הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרשׁ נִכְתָּב וְנֶחְתָּם בְּטַבַּעַת הַמֶּלֶךְ: וְנִשְׁלוֹחַ סְפָרִים בְּיַד הָרָצִים אֶל כָּל מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת כָּל הַיְּהוּדִים...פַּתְשֶׁגֶן הַכְּתָב לְהִנָּתֵן דָּת בְּכָל מְדִינָה וּמְדִינָה גָּלוּי לְכָל הָעַמִּים לִהְיוֹת עֲתִדִים לַיּוֹם הַזֶּה" (ג, יב-יד) |
כמו כל תיכנוני ההשמדה בכל הדורות שנעשו בהטעיה, כך גם תוכננה ההשמדה ע"י המן. בשער הכניסה למחנות ההשמדה של הנאצים היה שלט גדול בו נכתב "העבודה משחררת" ARBEIT MACHT FREI . כך נהג המן. אל האחשדרפנים ואל הפחות שלח צווים סודיים, על השמדת העם היהודי. אולם ב"פתשגן הכתב" שהיה "גלוי לכל העמים", נכתב רק: "להיות עתידים ליום הזה". לא נאמר לשם מה צריכים להיות "עתידים ומוכנים" ואפילו לא נאמר למי מכוונים הדברים, לכן עם פירסום הצו הגלוי היתה כל העיר שושן "נבוכה" ולאו דווקא היהודים. איש לא ידע לשם מה צריכים "להיות עתידים ליום הזה". למרדכי, שהיה"בשושן הבירה" והיו לו קשרים עם רבי המלוכה, שלא כולם היו מידידי המן, נודע על הצווים הסודיים שנשלחו אל האחשדרפנים והפחות, לכן הזעיק את היהודים והסביר להם במה מדובר.
מאחר ובצו הדתי הגלוי, לא היה כל זכר מי צריך להיות מוכן ולמה, הוסיף אחשוורוש בצו ההצלה, מה היתה כוונתו בצו הגלוי הקודם. ש"להיות עתידים" הכוונה "ליהודים" והמטרה היתה "להינקם מאויביהם". בשלוש מילות הסבר אלה, ניתן היה לשנות את הצווים, שכרגיל אין לשנותם. לא היה כל חשש שמישהו מהאחשדרפנים יגלה את קלונו של השליט, שהצו הסודי הראשון היה להשמיד את העם היהודי בכל מלכותו.
מקורות
עריכהר' אברהם קורמן, "תכלת אברהם", יצא לאור בהוצאת "מקור נובע".
קיצור דרך: tnk1/ktuv/mgilot/tklt_avrhm_cwim
- ^ האבן עזרא הזכיר, שעל פי דת מדי ופרס, אין לשנות חוק. "והעד בדברי דניאל, שלא היה יכול דריווש להצילו" (בפירושו לאסתר ח,ח). הוא הציע פתרון כיצד הצליחו כאן להשיב את החוק הקודם. מרדכי כתב בשמו של אחשוורוש, שהמן זייף את דברי המלך ולכן תלו אותו. כעת ניתנת הפקודה המקורית לפני זיופה.