אסתר רבה ז כד
כד. [ עריכה ]
פַּתְשֶׁגֶן הַכְּתָב (אסתר ג, יד), אַנְטַגְרִיפוֹן דְּאִגַּרְתָּא, לְהִנָּתֵן דָּת בְּכָל מְדִינָה וּמְדִינָה לִהְיוֹת עֲתִידִים לַיּוֹם הַזֶּה, אָמַר רַבִּי לֵוִי אֻמּוֹת הָעוֹלָם נְבוּאָתָן סְתוּמָה וְאֵינָן יוֹדְעִין אִם לֵהָרֵג וְאִם לַהֲרֹג, מָשָׁל לְאָדָם שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ, מִן דּוֹחֲקָא דְּאוֹרְחָא אִסְתְּבַע קַרְסוּלֵיהּ, אֲמַר הַלְּוַאי הֲוָה לִי חַד חֲמַר, עֲבַר עֲלוֹי חַד רוֹמִי דִּילֵדַת חֲמַרְתֵּיהּ חַד עוּלַאי, אֲמַר לֵיהּ סַב אַרְכֵּב הָדֵין עוּלַאי. אֲמַר הָא צְלוֹתִי אִישְׁתְּמַע בְּרַם אֲנָא לָא שְׁאֵלִית כַּהֹגֶן אִם לְמִרְכָּב אִם לְמַרְכִּיבָה. כָּךְ נְבוּאָתָן שֶׁל אֻמּוֹת הָעוֹלָם לִהְיוֹת עֲתִידִים לַיּוֹם הַזֶּה, וְאֵינָן יוֹדְעִים אִם לַהֲרֹג אִם לֵהָרֵג. אֲבָל יִשְׂרָאֵל נְבוּאָתָן מְפֹרֶשֶׁת לִהְיוֹת הַיְּהוּדִים עֲתִידִים לַיּוֹם הַזֶּה לְהִנָקֵם מֵאֹיְבֵיהֶם.