קטגוריה:אסתר ח א
ביום ההוא נתן המלך אחשורוש לאסתר המלכה את בית המן צרר
היהודיים [היהודים] ומרדכי בא לפני המלך כי הגידה אסתר מה הוא לה
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
בַּיּוֹם הַהוּא נָתַן הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ לְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה אֶת בֵּית הָמָן צֹרֵר
היהודיים [הַיְּהוּדִים] וּמָרְדֳּכַי בָּא לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ כִּי הִגִּידָה אֶסְתֵּר מַה הוּא לָהּ.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא נָתַ֞ן הַמֶּ֤לֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ֙ לְאֶסְתֵּ֣ר הַמַּלְכָּ֔ה אֶת־בֵּ֥ית הָמָ֖ן צֹרֵ֣ר היהודיים הַיְּהוּדִ֑ים וּמׇרְדֳּכַ֗י בָּ֚א לִפְנֵ֣י הַמֶּ֔לֶךְ כִּֽי־הִגִּ֥ידָה אֶסְתֵּ֖ר מַ֥ה הוּא־לָֽהּ׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
בַּ/יּ֣וֹם הַ/ה֗וּא נָתַ֞ן הַ/מֶּ֤לֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ֙ לְ/אֶסְתֵּ֣ר הַ/מַּלְכָּ֔ה אֶת־בֵּ֥ית הָמָ֖ן צֹרֵ֣ר ה/יהודיים [הַ/יְּהוּדִ֑ים] וּ/מָרְדֳּכַ֗י בָּ֚א לִ/פְנֵ֣י הַ/מֶּ֔לֶךְ כִּֽי־הִגִּ֥ידָה אֶסְתֵּ֖ר מַ֥ה הוּא־לָֽ/הּ׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים:
• ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
רש"י (כל הפרק)
רש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)
מלבי"ם (כל הפרק)
השאלות:
- למה נתן בית המן לאסתר,
- ומהו הרבותא שמרדכי בא לפני המלך שאין בזה גדולה כל כך כי כל אדם היה יכול לבוא בעת הצורך
- ולמה קראו להמן פה צורר היהודים :
מדרש רבה
{"ומרדכי ידע את כל אשר נעשה ויקרע מרדכי את בגדיו", בנימין גרם לשבטים לקרע, הדא הוא דכתיב (בראשית מד, יג): "ויקרעו שמלתם", והיכן גרמה לו קריעה, בשושן הבירה, הדא הוא דכתיב: "ויקרע מרדכי את בגדיו", והוא איש ימיני.
"וילבש שק ואפר", אמר רבי איבו משתפס יעקב אבינו את השק, דכתיב (בראשית לז, לד): "וישם שק במתניו", שוב לא זז מבניו, אחאב כתיב ביה (מ"א כא, כז): "וישם שק על בשרו". יורם בנו (שם ב ו, ל) "וירא העם והנה השק על בשרו". מרדכי, "וילבש שק ואפר ויזעק זעקה גדולה ומרה". והיכן נפרע לו בשושן, שנאמר: "ויזעק זעקה גדולה ומרה".
אמר רבי חנין מאן דאמר קודשא בריך הוא ותרן הוא יתותרון בני מעוהי, אלא מאריך רוחיה וגבי דיליה, תדע שהרי זעקה אחת הזעיק יעקב לעשו, דכתיב (בראשית כז, לד): "ויצעק צעקה גדלה ומרה".
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:אסתר ח א.
המלך מאשר שמרדכי ידע הכל
מתנה לאסתר
המלך הבטיח (אסתר ה ג): "עַד חֲצִי הַמַּלְכוּת, וְיִנָּתֵן לָךְ" ורצה לקיים את הבטחתו (בית המן מתאים לתנאי "עד חצי המלכות"). כפי שראינו כשהמלך נותן איו זו העברת בעלות. המלך לא העביר את בעלות הטבעת להמן (ביאור:אסתר ג י), לא נתן לו את הכסף, ולא נתן לו יד חופשית לאבד את היהודים (ביאור:אסתר ג יא). כך גם המלך לא "נתן" בעלות על בית המן לאסתר הן המלך הוא בעלה של אסתר. מתנה זו היתה קשה לאסתר. האם המלך מגרשה מהארמון לאחר המסיבה המסוכנת עם המן? האם היא רוצה להיות מחוץ לארמון ולעבור כל יום או בתורה למלך בשער? האם מישהוא אחר ירצה לגור בבית שבעליו הקודמים הומתו בו בתליה? אסתר לא היתה יכולה לסרב ולדחות את המתנה. המלך עלול להעלב ולראות בזאת חוסר נאמנות וזלזול (ראה הדחת וושתי). אסתר פתרה את הבעיה. היא קיבלה את המתנה בשמחה, נשארה בארמון, קרובה למלך האהוב, והעבירה למרדכי להיות מנהל בית המן (ביאור:אסתר ח ב). בכל אופן אסתר קיבלה מהמלך רשות לבקר בביתה מחוץ לארמון ובכך היא קיבלה חופש תנועה בארמון ומחוצה לו כמלכה בעלת עוצמה.
בַּיּוֹם הַהוּא, נָתַן הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ לְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה, אֶת-בֵּית הָמָן
המלך גם העניק לאסתר את ביתו של המן על כל תכולתו. כך בעצם אישר לאסתר את בקשותיה במשתה: חיי עמה תמורת הסכמת עמה לתשלום מיסים. אסתר קיבלה את (אסתר ה יא): "כְּבוֹד עָשְׁרוֹ" של המן ואולי גם את עשרת אלפים ככרות הכסף אשר נתן המלך להמן כדי להוציא לפועל את תוכנית גבית המיסים החדשה. המלך רמז לאסתר ומרדכי שעליהם לפתור במסגרת החוק את התסבוכת שיצר המן, כלומר, לעקוף את פקודת-ההרג ולאכוף את פקודת-המיסים (ביאור:אסתר ח יא; ביאור:אסתר י א).
המלך ממנה את מרדכי למשנה-למלך
בניגוד למקרה חשיפת בגתן ותרש, אשר בזמנו המלך לא חקר אודותיו את אסתר, עכשיו תוחקרה אסתר על-ידי המלך הנרעש על טיב קשריה עם מרדכי. בתשובתה מה מרדכי "הוא לה" (ביאור:אסתר ח א), החסרה בכתוב, היא כנראה כללה את הפרטים הבאים: קרוב משפחה שגידל אותה, הביא להמלכתה, סיפק לה מידע על ניסיון התנקשות במלך, והוא, כמובן, חשף לה את מזימות המן שחתר תחת המלך. חשיפת המן כשלעצמה, כמו חשיפת בגתן ותרש, אינה מצדיקה תמורה מהמלך יותר מאשר תהלוכת יוקרה, ללא הסבר. אך מעמדו ומעשיו של מרדכי מעידים שהוא היה למעשה בתפקיד משנה-למלך כבר זמן רב, וזאת היא הסיבה העיקרית שהצדיקה את מינויו הרשמי לתפקיד משנה-למלך. המלך העניק למרדכי את טבעתו אחרי שנוכח לדעת שמרדכי הבין את פקודת-המיסים שלו ואת פקודת-ההרג של המן, ושיש בכוחו להוציאן לפועל בכבוד.
לסיכום, אפשר להקיש משרשרת הארועים הזו, שהמלך אישר את החלטותיו של מרדכי ואת דרך פעולתו.
מקורות
נלקח מ- "פורים: מעקב משפטי: מרדכי לא כרע, כי המלך לא פקד". אילן סנדובסקי,[גרסה אלקטרונית], אתר מאמרים (19/02/2011)
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "אסתר ח א"
קטגוריה זו מכילה את 4 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 4 דפים.