מדרש רבה על אסתר ח א
שהשכים המן לתלות את מרדכי, ונתלה הוא על העץ אשר הכין למרדכי, ונתן את כל אשר להמן לאסתר המלכה, ואסתר נתנה למרדכי.
הדא הוא דכתיב: (אסתר ח א): "ביום ההוא נתן המלך אחשורוש לאסתר המלכה את בית המן צורר היהודים...".
וכתיב (איוב ה ה): "אשר קצירו רעב יאכל, ואל מצנים יקחהו ושאף צמים חילם":
- אשר קצירו - זה המן.
- רעב יאכל - זה מרדכי ואסתר.
- ואל מצנים יקחהו - לא בזיין ולא בצנה, אלא בתפלה ובתחנונים. דבר אחר: (תהלים צא): "צנה וסוחרה אמתו" - זו היא התפלה המגינה על הצרה, כצנה שמגינה על האדם במלחמה. ובזכות התפלה שנתכנה לצנה יקחהו להמן. ומניין שעשו תפלה? הדא הוא דכתיב: שק ואפר יוצע לרבים. ומה תקנה לשק ואפר בלא תפלה?
- "ושאף צמים חילם" - ומי דחק לממונו של המן? מרדכי ואסתר והמצומתים להם.
(מתוך אסתר רבה י#ט).