קטגוריה:איכה א ז
נוסח המקרא
זכרה ירושלם ימי עניה ומרודיה כל מחמדיה אשר היו מימי קדם בנפל עמה ביד צר ואין עוזר לה ראוה צרים שחקו על משבתה
זָכְרָה יְרוּשָׁלַ͏ִם יְמֵי עָנְיָהּ וּמְרוּדֶיהָ כֹּל מַחֲמֻדֶיהָ אֲשֶׁר הָיוּ מִימֵי קֶדֶם בִּנְפֹל עַמָּהּ בְּיַד צָר וְאֵין עוֹזֵר לָהּ רָאוּהָ צָרִים שָׂחֲקוּ עַל מִשְׁבַּתֶּהָ.
זָֽכְרָ֣ה יְרוּשָׁלַ֗͏ִם יְמֵ֤י עׇנְיָהּ֙ וּמְרוּדֶ֔יהָ כֹּ֚ל מַחֲמֻדֶ֔יהָ אֲשֶׁ֥ר הָי֖וּ מִ֣ימֵי קֶ֑דֶם בִּנְפֹ֧ל עַמָּ֣הּ בְּיַד־צָ֗ר וְאֵ֤ין עוֹזֵר֙ לָ֔הּ רָא֣וּהָ צָרִ֔ים שָׂחֲק֖וּ עַ֥ל מִשְׁבַּתֶּֽהָ׃
זָֽכְרָ֣ה יְרוּשָׁלַ͏ִ֗ם יְמֵ֤י עָנְיָ/הּ֙ וּ/מְרוּדֶ֔י/הָ כֹּ֚ל מַחֲמֻדֶ֔י/הָ אֲשֶׁ֥ר הָי֖וּ מִ֣/ימֵי קֶ֑דֶם בִּ/נְפֹ֧ל עַמָּ֣/הּ בְּ/יַד־צָ֗ר וְ/אֵ֤ין עוֹזֵר֙ לָ֔/הּ רָא֣וּ/הָ צָרִ֔ים שָׂחֲק֖וּ עַ֥ל מִשְׁבַּתֶּֽ/הָ׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום (כל הפרק)
רש"י
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
ומרודיה – בגלות. והמ"ם שרש.
פירוש הטעמים
אם באה לזכור לגלותה, בנפול עמה ביד צר, וכל חמודיה הקדמונים – שחקו צריה כי נשבתה ממעשיה, אין לה מה שתעשה.
מנחת שי
• לפירוש "מנחת שי" על כל הפרק •
בנפל – הפ"א רפה.
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:איכה א ז.
בימי החורבן, ירושלים זוכרת את הבניין
(איכה א ז): "זָכְרָה יְרוּשָׁלַים, יְמֵי עָנְיָהּ וּמְרוּדֶיהָ, כֹּל מַחֲמֻדֶיהָ, אֲשֶׁר הָיוּ מִימֵי קֶדֶם; בִּנְפֹל עַמָּהּ בְּיַד צָר, וְאֵין עוֹזֵר לָהּ, רָאוּהָ צָרִים, שָׂחֲקוּ עַל מִשְׁבַּתֶּהָ"
ירושלים זוכרת , בימים שהיא ענייה ומרודה , את כל הבניינים הנחמדים והמפוארים אשר היו בה מימי קדם ; גם האויבים זוכרים: כשהעם בירושלים נופל ביד צר (אויב), ואין אף עם אחר העוזר לה מול אויביה, הצרים רואים וצוחקים על כך שכל בנייני הפאר של ירושלים חרבו ושבתו מפעילות.
--
הפסוק מתמקד בירידה הכלכלית - מעושר ופאר לעוני ומחסור.
עניה ומרודיה
הביטוי דומה לביטוי "עני מרוד", ויש לו שני פירושים (ראו מרוד ):
1. מלשון מרד : הזרים היושבים בקרבה מרדו בה וגירשו אותה מביתה ומארצה, והיא עכשיו ענייה וחסרת בית (כך כנראה פירש אבן עזרא ) .
2. מלשון צעקה: היא זועקת מצער ועוני (כך כנראה פירש רש"י ) , ואולי מלשון מרירות: עוני מר מאד .
כל מחמדיה
שלושה דברים נקראו בתנ"ך מחמדים :
- בניינים יפים, (ישעיהו סד י): "בֵּית קָדְשֵׁנוּ וְתִפְאַרְתֵּנוּ, אֲשֶׁר הִלְלוּךָ אֲבֹתֵינוּ, הָיָה לִשְׂרֵפַת אֵשׁ; וְכָל מַחֲמַדֵּינוּ הָיָה לְחָרְבָּה"; ובפרט, בית המקדש, (יחזקאל כד כא): "הִנְנִי מְחַלֵּל אֶת מִקְדָּשִׁי, גְּאוֹן עֻזְּכֶם, מַחְמַד עֵינֵיכֶם וּמַחְמַל נַפְשְׁכֶם; וּבְנֵיכֶם וּבְנוֹתֵיכֶם אֲשֶׁר עֲזַבְתֶּם, בַּחֶרֶב יִפֹּלוּ";
- אוצרות יפים, כגון כסף, (הושע ט ו): "כִּי הִנֵּה הָלְכוּ מִשֹּׁד, מִצְרַיִם תְּקַבְּצֵם מֹף תְּקַבְּרֵם; מַחְמַד לְכַסְפָּם, קִמּוֹשׂ יִירָשֵׁם חוֹחַ בְּאָהֳלֵיהֶם", וחפצי-ערך הנשמרים בבתים, (מלכים א כ ו): "וְחִפְּשׂוּ אֶת בֵּיתְךָ וְאֵת בָּתֵּי עֲבָדֶיךָ, וְהָיָה כָּל מַחְמַד עֵינֶיךָ יָשִׂימוּ בְיָדָם וְלָקָחוּ"; בפרט, אוצרות המקדש, (יואל ד ה): "אֲשֶׁר כַּסְפִּי וּזְהָבִי לְקַחְתֶּם, וּמַחֲמַדַּי הַטֹּבִים הֲבֵאתֶם לְהֵיכְלֵיכֶם", וכלי המקדש, (דברי הימים ב לו יט): "וַיִּשְׂרְפוּ אֶת בֵּית הָאֱלֹהִים, וַיְנַתְּצוּ אֵת חוֹמַת יְרוּשָׁלָים, וְכָל אַרְמְנוֹתֶיהָ שָׂרְפוּ בָאֵשׁ, וְכָל כְּלֵי מַחֲמַדֶּיהָ לְהַשְׁחִית"
- אנשים יפים ואהובים, כגון אישה, (יחזקאל כד טז): "בֶּן אָדָם, הִנְנִי לֹקֵחַ מִמְּךָ אֶת מַחְמַד עֵינֶיךָ בְּמַגֵּפָה; וְלֹא תִסְפֹּד וְלֹא תִבְכֶּה וְלוֹא תָבוֹא דִּמְעָתֶךָ", איש, (שיר השירים ה טז): "חִכּוֹ מַמְתַקִּים, וְכֻלּוֹ מַחֲמַדִּים ; זֶה דוֹדִי וְזֶה רֵעִי, בְּנוֹת יְרוּשָׁלָים"( פירוט ), ילדים, הושע ט טז: "הֻכָּה אֶפְרַיִם, שָׁרְשָׁם יָבֵשׁ, פְּרִי בלי[בַל] יַעֲשׂוּן; גַּם כִּי יֵלֵדוּן, וְהֵמַתִּי מַחֲמַדֵּי בִטְנָם".
ושלושתם נזכרים במגילת איכה:
- בפסוקנו, העיר ירושלים היא המדברת, ולכן מסתבר שהמחמדים הם הבניינים היפים שהיו בה לפני שחרבה;
- בהמשך הפרק, (איכה א י): "יָדוֹ פָּרַשׂ צָר עַל כָּל מַחֲמַדֶּיהָ , כִּי רָאֲתָה גוֹיִם בָּאוּ מִקְדָּשָׁהּ, אֲשֶׁר צִוִּיתָה לֹא יָבֹאוּ בַקָּהָל לָךְ"- מסתבר שהכוונה לאוצרות המקדש;
- ובהמשך המגילה, (איכה ב ד): "דָּרַךְ קַשְׁתּוֹ כְּאוֹיֵב, נִצָּב יְמִינוֹ כְּצָר, וַיַּהֲרֹג כֹּל מַחֲמַדֵּי עָיִן"- מסתבר שהכוונה לאנשים, נשים וילדים יפים, שנהרגו בחיצי האויב.
שחקו על משבתיה
הביטוי מציין דבר שהיה ו שבת (הפסיק, בטל). מה בדיוק שבת?
1. לפי ההקשר, הכוונה לעושרה של ירושלים ולבנייני-הפאר שהיו בה, שעכשיו חרבו ובטלו ושבתו.
2. לפי פסוקים אחרים, הכוונה לשמחה שהיתה בירושלים, ועכשיו שבתה ונפסקה, כמו ב (ישעיהו כד ח): "שָׁבַת מְשׂוֹשׂ תֻּפִּים חָדַל שְׁאוֹן עַלִּיזִים שָׁבַת מְשׂוֹשׂ כִּנּוֹר", (איכה ה טו): "שָׁבַת מְשׂוֹשׂ לִבֵּנוּ נֶהְפַּךְ לְאֵבֶל מְחֹלֵנוּ", (הושע ב יג): "וְהִשְׁבַּתִּי כָּל מְשׂוֹשָׂהּ חַגָּהּ חָדְשָׁהּ וְשַׁבַּתָּהּ וְכֹל מוֹעֲדָהּ"( רש"י ) .
3. ולפי הסיומת "משבתה" - השביתה שלה, הכוונה שירושלים עצמה שובתת: כל הפעילות השוקקת והנמרצת, שהיתה בירושלים בימי עושרה, מושבתת ובטלה.
4. ולפי חכמי המדרש, הכוונה לשביתה בשבתות וחגים: כשבני ישראל יצאו לגלות, הם חזרו בתשובה, ו"היו שובתין בגולה בשבתות וימים טובים, ושומטים בשביעיות; והיו האומות משחקים עליהם, ואומרים 'שוטים! בארצכם לא שמרתם, ועכשיו בגולה תשמרון?!'" ( רש"י ) .
אשרינו שאנחנו זוכים בימינו לשבות בשבתות וימים טובים, ולשמוט בשביעיות, כשאנחנו בארץ ישראל! וכנגד השחוק של הגויים על השבתת ירושלים, נאמר ב (תהלים קכו ב): "אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ, וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה; אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם: הִגְדִּיל ה' לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה": אנחנו נשחק והגויים יצטרפו אלינו (ע"פ רמ"ד ואלי) .
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2021-07-18.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "איכה א ז"
קטגוריה זו מכילה את 9 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 9 דפים.