<< · מ"ג איכה · א · ח · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
חטא חטאה ירושלם על כן לנידה היתה כל מכבדיה הזילוה כי ראו ערותה גם היא נאנחה ותשב אחור

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
חֵטְא חָטְאָה יְרוּשָׁלַ͏ִם עַל כֵּן לְנִידָה הָיָתָה כָּל מְכַבְּדֶיהָ הִזִּילוּהָ כִּי רָאוּ עֶרְוָתָהּ גַּם הִיא נֶאֶנְחָה וַתָּשָׁב אָחוֹר.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
חֵ֤טְא חָֽטְאָה֙ יְר֣וּשָׁלַ֔͏ִם עַל־כֵּ֖ן לְנִידָ֣ה הָיָ֑תָה כׇּֽל־מְכַבְּדֶ֤יהָ הִזִּיל֙וּהָ֙ כִּי־רָא֣וּ עֶרְוָתָ֔הּ גַּם־הִ֥יא נֶאֶנְחָ֖ה וַתָּ֥שׇׁב אָחֽוֹר׃

תרגום (כל הפרק)

חובא רבא חבת ירושלם בגין כן בטלטול הות כל עממיא דהוו מיקרין לה מלקדמין נהגו בה זילותא ארום חזו בדקהא ברם היא מתאנחא ורתיעת לאחורא.

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

לנידה – לגולה, לשון "נע ונד" (בראשית ד, יב), אישמוב"ר בלע"ז.

ערותה – קלונה.

נאנחה – לשון נפעלה, שושפיר"ר בלע"ז. "שמעו כי נאנחה אני" (פסוק כא) הוא שם דבר, שושפוריד"א.

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

לנידה – ללעג, כמו "מנוד ראש(תהלים מד, טו), "וניד שפתי(איוב טז, ה), והוא מגזרת "נע ונד(בראשית ד, יב).

הזילוה – הפך הכבוד, כמו: "להוציא יקר מזולל(ירמיהו טו, יט), רק הוא משורש אחר. או טעמו: הורידוה; או: עשו שתזל דמעתה.

פירוש הטעמים

כאשר ראו ערותה – נאנחה והשיבה פניה לאחור מפני הכלמה.

רבי יוסף קרא

לפירוש "רבי יוסף קרא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

לנידה היתה – לנוד. כל מכבדיה – לשעבר, היזילוה – עכשיו. כי ראו ערותה – כשגלו האומות ערווה, כל מעשיה מדמה לאשה זונה, ששופטים אותה משפט נואפת, העוזבת אלוף נעוריה, ואת ברית אלהיה שכחה.

מנחת שי

לפירוש "מנחת שי" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

גם היא נאנחה – האל"ף בסגו"ל והנו"ן בשוא נח, ועיין מה שכתבתי בריש יואל.

<< · מ"ג איכה · א · ח · >>