ביאור:ישעיהו נא

(הופנה מהדף A1051)

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

ישעיהו פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו (מהדורות נוספות של ישעיהו נא)


א שִׁמְעוּ אֵלַי רֹדְפֵי צֶדֶק מְבַקְשֵׁי יְהוָה, הַבִּיטוּ אֶל צוּר חֻצַּבְתֶּם אל הסלע שממנו נחצבתם וְאֶל מַקֶּבֶת הנקב, החלל בּוֹר נֻקַּרְתֶּם שממנו נוקבתם (והנמשל בפסוק הבא). ב הַבִּיטוּ אֶל אַבְרָהָם אֲבִיכֶם וְאֶל שָׂרָה תְּחוֹלֶלְכֶם שילדה אתכם, כִּי אֶחָד כאשר אברהם היה רק אחד קְרָאתִיו וַאֲבָרְכֵהוּ וְאַרְבֵּהוּ למרות שהיגר לארץ כנען לבד, נתתי לו זרע שהפך לעם. כך אתם העולים מבבל שמרגישים בודדים - אל תדאגו. {ס}

ג כִּי נִחַם יְהוָה צִיּוֹן, נִחַם כָּל חָרְבֹתֶיהָ, וַיָּשֶׂם מִדְבָּרָהּ כְּעֵדֶן וְעַרְבָתָהּ כְּגַן יְהוָה. שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יִמָּצֵא בָהּ, תּוֹדָה קול תודה וְקוֹל זִמְרָה. {ס}

ד הַקְשִׁיבוּ אֵלַי עַמִּי וּלְאוּמִּי אֵלַי הַאֲזִינוּ, כִּי תוֹרָה מֵאִתִּי תֵצֵא וּמִשְׁפָּטִי לְאוֹר עַמִּים יהיה לאור לכל העמים אַרְגִּיעַ אפיץ. ה קָרוֹב צִדְקִי ניצחוני, יָצָא יִשְׁעִי גזרתי להושיע את ישראל כבר יצאה לדרך, וּזְרֹעַי עַמִּים יִשְׁפֹּטוּ, אֵלַי אִיִּים יְקַוּוּ ירצו לשמוע אותי, וְאֶל זְרֹעִי יְיַחֵלוּן. ו שְׂאוּ לַשָּׁמַיִם עֵינֵיכֶם וְהַבִּיטוּ אֶל הָאָרֶץ מִתַּחַת, כִּי שָׁמַיִם כֶּעָשָׁן נִמְלָחוּ נשחקו וְהָאָרֶץ כַּבֶּגֶד תִּבְלֶה, וְיֹשְׁבֶיהָ כְּמוֹ כֵן יְמוּתוּן, וִישׁוּעָתִי לְעוֹלָם תִּהְיֶה וְצִדְקָתִי לֹא תֵחָת. {ס}

ז שִׁמְעוּ אֵלַי יֹדְעֵי צֶדֶק, עַם תּוֹרָתִי בְלִבָּם, אַל תִּירְאוּ חֶרְפַּת אֱנוֹשׁ מהאנשים המקללים אתכם וּמִגִּדֻּפֹתָם אַל תֵּחָתּוּ. ח כִּי כַבֶּגֶד יֹאכְלֵם עָשׁ וְכַצֶּמֶר יֹאכְלֵם סָס תולעת, וְצִדְקָתִי לְעוֹלָם תִּהְיֶה וִישׁוּעָתִי לְדוֹר דּוֹרִים. {ס}

ט עוּרִי עוּרִי לִבְשִׁי עֹז, זְרוֹעַ יְהוָה, עוּרִי כִּימֵי קֶדֶם דֹּרוֹת עוֹלָמִים כבדורות שהיו בעבר, הֲלוֹא אַתְּ הִיא הַמַּחְצֶבֶת רַהַב המנפצת את שר הים, מְחוֹלֶלֶת המפילה חלל תַּנִּין את עוזרו את שר הים. י הֲלוֹא אַתְּ הִיא הַמַּחֲרֶבֶת יָם, מֵי תְּהוֹם רַבָּה וכן מייבשת את מעמקי הים, הַשָּׂמָה מַעֲמַקֵּי יָם דֶּרֶךְ לַעֲבֹר גְּאוּלִים. יא וּפְדוּיֵי יְהוָה היהודים שה' הציל מהגלות יְשׁוּבוּן וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה וְשִׂמְחַת עוֹלָם עַל רֹאשָׁם, שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּן, נָסוּ ולא יהיה יָגוֹן וַאֲנָחָה. {ס}

יב אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא מְנַחֶמְכֶם, מִי אַתְּ וַתִּירְאִי מֵאֱנוֹשׁ יָמוּת שבסוף ימיו ימות, וּמִבֶּן אָדָם חָצִיר יִנָּתֵן שבסופו דומה לחציר, לעשב נובל. יג וַתִּשְׁכַּח יְהוָה עֹשֶׂךָ, נוֹטֶה שָׁמַיִם וְיֹסֵד אָרֶץ; וַתְּפַחֵד תָּמִיד כָּל הַיּוֹם מִפְּנֵי חֲמַת הַמֵּצִיק שנאת האויב כַּאֲשֶׁר כּוֹנֵן הכין את קשתו לְהַשְׁחִית, וְאַיֵּה חֲמַת הַמֵּצִיק שאלה בלעג: איפה כעסו של המציק - הרי אין לו כח להזיק? יד מִהַר צֹעֶה לְהִפָּתֵחַ אדם שצריך להתפנות ממהר והולך כפוף ומתנדנד למצוא מקום להתפנות בו, וְלֹא כדי שלא יָמוּת לַשַּׁחַת, וְלֹא יֶחְסַר לַחְמוֹ וכן אדם חייב לאכול (ובניגוד לאדם שכדי לחיות חייב לאכול ולהתפנות ה' מסוגל להכל כפי שמתואר בפסוק הבא). טו וְאָנֹכִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ רֹגַע מכה הַיָּם וַיֶּהֱמוּ גַּלָּיו, יְהוָה צְבָאוֹת שְׁמוֹ. טז וָאָשִׂים דְּבָרַי בְּפִיךָ וּבְצֵל יָדִי כִּסִּיתִיךָ, לִנְטֹעַ שָׁמַיִם וְלִיסֹד אָרֶץ, וְלֵאמֹר לְצִיּוֹן: "עַמִּי אָתָּה". {ס}

יז הִתְעוֹרְרִי הִתְעוֹרְרִי, קוּמִי יְרוּשָׁלַ͏ִם, אֲשֶׁר שָׁתִית מִיַּד יְהוָה אֶת כּוֹס חֲמָתוֹ הרעל, אֶת קֻבַּעַת גביע כּוֹס הַתַּרְעֵלָה שָׁתִית מָצִית עד הסוף. יח אֵין מְנַהֵל מדריך לָהּ לירושלים, מִכָּל בָּנִים יָלָדָה שילדה, וְאֵין מַחֲזִיק בְּיָדָהּ מִכָּל בָּנִים גִּדֵּלָה. יט שְׁתַּיִם הֵנָּה קֹרְאֹתַיִךְ קראו לך (האסון והעובדה שאין לך נחמה) - מִי יָנוּד לָךְ? הַשֹּׁד וְהַשֶּׁבֶר וְהָרָעָב וְהַחֶרֶב - מִי אֲנַחֲמֵךְ במי אנחמך, את מי אראה לך כדוגמה למישהו נוסף שקרו לו צרות כאלו? כ בָּנַיִךְ עֻלְּפוּ שָׁכְבוּ בְּרֹאשׁ כָּל חוּצוֹת כְּתוֹא מִכְמָר כמו תאו ברשת, הַמְלֵאִים חֲמַת יְהוָה, גַּעֲרַת וכן מלאים בגערת אֱלֹהָיִךְ. כא לָכֵן שִׁמְעִי נָא זֹאת עֲנִיָּה המעונה, וּשְׁכֻרַת וְלֹא מִיָּיִן. {ס}

כב כֹּה אָמַר אֲדֹנַיִךְ יְהוָה וֵאלֹהַיִךְ יָרִיב עַמּוֹ שרב את ריב עמו: "הִנֵּה לָקַחְתִּי מִיָּדֵךְ אֶת כּוֹס הַתַּרְעֵלָה, אֶת קֻבַּעַת כּוֹס חֲמָתִי - לֹא תוֹסִיפִי לִשְׁתּוֹתָהּ עוֹד. כג וְשַׂמְתִּיהָ בְּיַד מוֹגַיִךְ המביאים לך יגון אֲשֶׁר אָמְרוּ לְנַפְשֵׁךְ לך: 'שְׁחִי וְנַעֲבֹרָה שיכבי ונעבור, נדרוך עליך', וַתָּשִׂימִי כָאָרֶץ גֵּוֵךְ הגב שלך יהיה כמו אדמה שדורכים עליה וְכַחוּץ וכרחוב לַעֹבְרִים". {ס}


הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


הערות