תהלים קמד
קיצור דרך: t26e4
תנ"ך > תהלים > א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • לז • לח • לט • מ • מא • מב • מג • מד • מה • מו • מז • מח • מט • נ • נא • נב • נג • נד • נה • נו • נז • נח • נט • ס • סא • סב • סג • סד • סה • סו • סז • סח • סט • ע • עא • עב • עג • עד • עה • עו • עז • עח • עט • פ • פא • פב • פג • פד • פה • פו • פז • פח • פט • צ • צא • צב • צג • צד • צה • צו • צז • צח • צט • ק • קא • קב • קג • קד • קה • קו • קז • קח • קט • קי • קיא • קיב • קיג • קיד • קטו • קטז • קיז • קיח • קיט • קכ • קכא • קכב • קכג • קכד • קכה • קכו • קכז • קכח • קכט • קל • קלא • קלב • קלג • קלד • קלה • קלו • קלז • קלח • קלט • קמ • קמא • קמב • קמג • קמד • קמה • קמו • קמז • קמח • קמט • קנ
הפרק במהדורה המוטעמת
קמד א לְדָוִ֨ד ׀ בָּ֘ר֤וּךְ יְהֹוָ֨ה ׀ צוּרִ֗י
הַֽמְﬞלַמֵּ֣ד יָדַ֣י לַקְרָ֑ב
אֶ֝צְבְּעוֹתַ֗י לַמִּלְחָמָֽה׃
ב חַסְדִּ֥י וּמְצוּדָתִי֮ מִשְׂגַּבִּ֢י וּֽמְפַלְטִ֫י־לִ֥י
מָ֭גִנִּי וּב֣וֹ חָסִ֑יתִי
הָרוֹדֵ֖ד עַמִּ֣י תַחְתָּֽי׃
ג יְֽהֹוָ֗ה מָֽה־אָ֭דָם וַתֵּדָעֵ֑הוּ
בֶּן־אֱ֝נ֗וֹשׁ וַֽתְּחַשְּׁבֵֽהוּ׃
ד אָ֭דָם לַהֶ֣בֶל דָּמָ֑ה
יָ֝מָ֗יו כְּצֵ֣ל עוֹבֵֽר׃
ה יְ֭הֹוָה הַט־שָׁמֶ֣יךָ וְתֵרֵ֑ד
גַּ֖ע בֶּהָרִ֣ים וְֽיֶעֱשָֽׁנוּ׃
ו בְּר֣וֹק בָּ֭רָק וּתְפִיצֵ֑ם
שְׁלַ֥ח חִ֝צֶּ֗יךָ וּתְהֻמֵּֽם׃
ז שְׁלַ֥ח יָדֶ֗יךָ מִ֫מָּר֥וֹם
פְּצֵ֣נִי וְ֭הַצִּילֵנִי מִמַּ֣יִם רַבִּ֑ים
מִ֝יַּ֗ד בְּנֵ֣י נֵכָֽר׃
ח אֲשֶׁ֣ר פִּ֭יהֶם דִּבֶּר־שָׁ֑וְא
וִ֝ימִינָ֗ם יְמִ֣ין שָֽׁקֶר׃
ט אֱֽלֹהִ֗ים שִׁ֣יר חָ֭דָשׁ אָשִׁ֣ירָה לָּ֑ךְ
בְּנֵ֥בֶל עָ֝שׂ֗וֹר אֲזַמְּרָה־לָּֽךְ׃
י הַנּוֹתֵ֥ן תְּשׁוּעָ֗ה לַמְּלָ֫כִ֥ים
הַ֭פּוֹצֶה אֶת־דָּוִ֥ד עַבְדּ֗וֹ
מֵחֶ֥רֶב רָעָֽה׃
יא פְּצֵ֥נִי וְהַצִּילֵ֮נִי֮ מִיַּ֢ד בְּֽנֵי־נֵ֫כָ֥ר
אֲשֶׁ֣ר פִּ֭יהֶם דִּבֶּר־שָׁ֑וְא
וִ֝ימִינָ֗ם יְמִ֣ין שָֽׁקֶר׃
יב אֲשֶׁ֤ר בָּנֵ֨ינוּ ׀ כִּנְטִעִים֮
מְגֻדָּלִ֢ים בִּֽנְעוּרֵ֫יהֶ֥ם
בְּנוֹתֵ֥ינוּ כְזָוִיֹּ֑ת
מְ֝חֻטָּב֗וֹת תַּבְנִ֥ית הֵיכָֽל׃
יג מְזָוֵ֣ינוּ מְלֵאִים֮ מְפִיקִ֥ים מִזַּ֗ן אֶ֫ל־זַ֥ן
צֹאונֵ֣נוּ מַ֭אֲלִיפוֹת מְרֻבָּב֗וֹת
בְּחוּצוֹתֵֽינוּ׃
יד אַלּוּפֵ֗ינוּ מְֽסֻבָּ֫לִ֥ים
אֵֽין־פֶּ֭רֶץ וְאֵ֣ין יוֹצֵ֑את
וְאֵ֥ין צְ֝וָחָ֗ה בִּרְחֹבֹתֵֽינוּ׃
טו אַשְׁרֵ֣י הָ֭עָם שֶׁכָּ֣כָה לּ֑וֹ
אַֽשְׁרֵ֥י הָ֝עָ֗ם שֱׁיְהֹוָ֥ה אֱלֹהָֽיו׃
מהדורות נוספות
לחץ למטה על [הראה] להצגת התוכן ↓
א לדוד ברוך יהוה צורי המלמד ידי לקרב אצבעותי למלחמה
ב חסדי ומצודתי משגבי ומפלטי לי מגני ובו חסיתי הרודד עמי תחתי
ג יהוה מה אדם ותדעהו בן אנוש ותחשבהו
ד אדם להבל דמה ימיו כצל עובר
ה יהוה הט שמיך ותרד גע בהרים ויעשנו
ו ברוק ברק ותפיצם שלח חציך ותהמם
ז שלח ידיך ממרום פצני והצילני ממים רבים מיד בני נכר
ח אשר פיהם דבר שוא וימינם ימין שקר
ט אלהים שיר חדש אשירה לך בנבל עשור אזמרה לך
י הנותן תשועה למלכים הפוצה את דוד עבדו מחרב רעה
יא פצני והצילני מיד בני נכר אשר פיהם דבר שוא וימינם ימין שקר
יב אשר בנינו כנטעים מגדלים בנעוריהם בנותינו כזוית מחטבות תבנית היכל
יג מזוינו מלאים מפיקים מזן אל זן צאוננו מאליפות מרבבות בחוצותינו
יד אלופינו מסבלים אין פרץ ואין יוצאת ואין צוחה ברחבתינו
טו אשרי העם שככה לו אשרי העם שיהוה אלהיו
א לְדָוִד בָּרוּךְ יְהֹוָה צוּרִי הַמְלַמֵּד יָדַי לַקְרָב אֶצְבְּעוֹתַי לַמִּלְחָמָה.
ב חַסְדִּי וּמְצוּדָתִי מִשְׂגַּבִּי וּמְפַלְטִי לִי מָגִנִּי וּבוֹ חָסִיתִי הָרוֹדֵד עַמִּי תַחְתָּי.
ג יְהֹוָה מָה אָדָם וַתֵּדָעֵהוּ בֶּן אֱנוֹשׁ וַתְּחַשְּׁבֵהוּ.
ד אָדָם לַהֶבֶל דָּמָה יָמָיו כְּצֵל עוֹבֵר.
ה יְהוָה הַט שָׁמֶיךָ וְתֵרֵד גַּע בֶּהָרִים וְיֶעֱשָׁנוּ.
ו בְּרוֹק בָּרָק וּתְפִיצֵם שְׁלַח חִצֶּיךָ וּתְהֻמֵּם.
ז שְׁלַח יָדֶיךָ מִמָּרוֹם פְּצֵנִי וְהַצִּילֵנִי מִמַּיִם רַבִּים מִיַּד בְּנֵי נֵכָר.
ח אֲשֶׁר פִּיהֶם דִּבֶּר שָׁוְא וִימִינָם יְמִין שָׁקֶר.
ט אֱלֹהִים שִׁיר חָדָשׁ אָשִׁירָה לָּךְ בְּנֵבֶל עָשׂוֹר אֲזַמְּרָה לָּךְ.
י הַנּוֹתֵן תְּשׁוּעָה לַמְּלָכִים הַפּוֹצֶה אֶת דָּוִד עַבְדּוֹ מֵחֶרֶב רָעָה.
יא פְּצֵנִי וְהַצִּילֵנִי מִיַּד בְּנֵי נֵכָר אֲשֶׁר פִּיהֶם דִּבֶּר שָׁוְא וִימִינָם יְמִין שָׁקֶר.
יב אֲשֶׁר בָּנֵינוּ כִּנְטִעִים מְגֻדָּלִים בִּנְעוּרֵיהֶם בְּנוֹתֵינוּ כְזָוִיֹּת מְחֻטָּבוֹת תַּבְנִית הֵיכָל.
יג מְזָוֵינוּ מְלֵאִים מְפִיקִים מִזַּן אֶל זַן צֹאונֵנוּ מַאֲלִיפוֹת מְרֻבָּבוֹת בְּחוּצוֹתֵינוּ.
יד אַלּוּפֵינוּ מְסֻבָּלִים אֵין פֶּרֶץ וְאֵין יוֹצֵאת וְאֵין צְוָחָה בִּרְחֹבֹתֵינוּ.
טו אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁיֲהֹוָה אֱלֹהָיו.
(א) לְדָוִד בָּרוּךְ יְהֹוָה צוּרִי הַמְלַמֵּד יָדַי לַקְרָב אֶצְבְּעוֹתַי לַמִּלְחָמָה.
(ב) חַסְדִּי וּמְצוּדָתִי מִשְׂגַּבִּי וּמְפַלְטִי לִי מָגִנִּי וּבוֹ חָסִיתִי הָרוֹדֵד עַמִּי תַחְתָּי.
(ג) יְהֹוָה מָה אָדָם וַתֵּדָעֵהוּ בֶּן אֱנוֹשׁ וַתְּחַשְּׁבֵהוּ.
(ד) אָדָם לַהֶבֶל דָּמָה יָמָיו כְּצֵל עוֹבֵר.
(ה) יְהוָה הַט שָׁמֶיךָ וְתֵרֵד גַּע בֶּהָרִים וְיֶעֱשָׁנוּ.
(ו) בְּרוֹק בָּרָק וּתְפִיצֵם שְׁלַח חִצֶּיךָ וּתְהֻמֵּם.
(ז) שְׁלַח יָדֶיךָ מִמָּרוֹם פְּצֵנִי וְהַצִּילֵנִי מִמַּיִם רַבִּים מִיַּד בְּנֵי נֵכָר.
(ח) אֲשֶׁר פִּיהֶם דִּבֶּר שָׁוְא וִימִינָם יְמִין שָׁקֶר.
(ט) אֱלֹהִים שִׁיר חָדָשׁ אָשִׁירָה לָּךְ בְּנֵבֶל עָשׂוֹר אֲזַמְּרָה לָּךְ.
(י) הַנּוֹתֵן תְּשׁוּעָה לַמְּלָכִים הַפּוֹצֶה אֶת דָּוִד עַבְדּוֹ מֵחֶרֶב רָעָה.
(יא) פְּצֵנִי וְהַצִּילֵנִי מִיַּד בְּנֵי נֵכָר אֲשֶׁר פִּיהֶם דִּבֶּר שָׁוְא וִימִינָם יְמִין שָׁקֶר.
(יב) אֲשֶׁר בָּנֵינוּ כִּנְטִעִים מְגֻדָּלִים בִּנְעוּרֵיהֶם בְּנוֹתֵינוּ כְזָוִיֹּת מְחֻטָּבוֹת תַּבְנִית הֵיכָל.
(יג) מְזָוֵינוּ מְלֵאִים מְפִיקִים מִזַּן אֶל זַן צֹאונֵנוּ מַאֲלִיפוֹת מְרֻבָּבוֹת בְּחוּצוֹתֵינוּ.
(יד) אַלּוּפֵינוּ מְסֻבָּלִים אֵין פֶּרֶץ וְאֵין יוֹצֵאת וְאֵין צְוָחָה בִּרְחֹבֹתֵינוּ.
(טו) אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁיֲהֹוָה אֱלֹהָיו.
א לְדָוִד:
| לוחית זכרון בגרמנית מ1772, המצטטת ב4 השורות שבסופה את פסוק ד |
- בָּרוּךְ יְהוָה צוּרִי הסלע המגן עלי, הַמְלַמֵּד יָדַי לַקְרָב, אֶצְבְּעוֹתַי לַמִּלְחָמָה.
- ב חַסְדִּי העושה לי חסד וּמְצוּדָתִי מבצרי, מִשְׂגַּבִּי המקום הגבוה בו אני מוגן וּמְפַלְטִי לִי והמציל אותי, מָגִנִּי וּבוֹ חָסִיתִי, הָרוֹדֵד רומס, שוטח עַמִּי תַחְתָּי.
- ג יְהוָה, מָה אָדָם וַתֵּדָעֵהוּ? בֶּן אֱנוֹשׁ וַתְּחַשְּׁבֵהוּ?
- ד אָדָם לַהֶבֶל דָּמָה, יָמָיו כְּצֵל עוֹבֵר.
- ה יְהוָה הַט שָׁמֶיךָ הטה באלכסון את השמים שאתה עליהם וְתֵרֵד, גַּע בֶּהָרִים וְיֶעֱשָׁנוּ ויצא מהם עשן (רמז למעמד הר סיני: "וְהַר סִינַי עָשַׁן כֻּלּוֹ מִפְּנֵי אֲשֶׁר יָרַד עָלָיו יְהוָה בָּאֵשׁ" - שמות יט יח).
- ו בְּרוֹק בָּרָק וּתְפִיצֵם ופגע באויבי וגם להם להתפזר, שְׁלַח חִצֶּיךָ גם כאן הכוונה לברקים וּתְהֻמֵּם תגרום למהומה אצלם.
- ז שְׁלַח יָדֶיךָ מִמָּרוֹם, פְּצֵנִי משוך והוצא אותי וְהַצִּילֵנִי מִמַּיִם רַבִּים ממים סוערים שאני טובע בהם, מִיַּד בְּנֵי נֵכָר.
- ח אֲשֶׁר פִּיהֶם דִּבֶּר שָׁוְא, וִימִינָם יד ימינם בה הם נשבעו יְמִין שָׁקֶר.
- ט אֱלֹהִים, שִׁיר חָדָשׁ אָשִׁירָה לָּךְ, בְּנֵבֶל עָשׂוֹר בליווי נגינה על נבל עשור (ר' תהלים לג ב) אֲזַמְּרָה לָּךְ.
- י הַנּוֹתֵן תְּשׁוּעָה לַמְּלָכִים, הַפּוֹצֶה מושך ומציל (משמעות דומה ל"פְּצֵנִי" בפסוק ז ובפסוק הבא) אֶת דָּוִד עַבְדּוֹ מֵחֶרֶב רָעָה.
- יא פְּצֵנִי וְהַצִּילֵנִי מִיַּד בְּנֵי נֵכָר, אֲשֶׁר פִּיהֶם דִּבֶּר שָׁוְא וִימִינָם יְמִין שָׁקֶר.
- יב אֲשֶׁר כך ש... (מכאן יתוארו הטובות שיהיו לאחר שננצל מהאויבים) בָּנֵינוּ כִּנְטִעִים כאילנות שניטעו לא מזמן, מְגֻדָּלִים בִּנְעוּרֵיהֶם בימי נעוריהם מגדלים ומטפחים אותם; בְּנוֹתֵינוּ כְזָוִיֹּת העמודים היפים העומדים בפינות הבית, מְחֻטָּבוֹת גזורות ומעוצבות תַּבְנִית הֵיכָל כתבנית ארמון.
- יג מְזָוֵינוּ מחסנינו מְלֵאִים, מְפִיקִים מִזַּן אֶל זַן מכל מיני המאכלים; צֹאונֵנוּ מַאֲלִיפוֹת מתרבות לאלפים, מְרֻבָּבוֹת עשרות אלפים בְּחוּצוֹתֵינוּ.
- יד אַלּוּפֵינוּ הכבשים המשובחים שלנו מְסֻבָּלִים מפוטמים, אֵין פֶּרֶץ מרידות וְאֵין יוֹצֵאת נשים מגורשות וְאֵין צְוָחָה צעקות צער או מריבות קולניות בִּרְחֹבֹתֵינוּ.
- טו אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ, אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁיֲהוָה אֱלֹהָיו.
פסוקי הפרק
טקסטים נוספים העוסקים בפרק
פירושים ומאמרים על הפרק:
