מלבי"ם על תהלים קמד
<< · מלבי"ם על תהלים · קמד · >>
פסוק א
ביאור המילות
פסוק ב
- א) בעת שאסגר מפני אויב במגדל עז, הוא "חסדי ומצודתי", הוא הבעל חסד שמקבל אותי במצודה שלו ובערי מעוזו,
- ב) גם בעת שימצאני האויב בדרך טרם אכנס אל המצודה, הוא "משגבי ומפלטי" מידו אל המצודה,
- ג) גם בעת שלא אברח אל המצודה כלל הוא "מגני" מפני חצי האויב "ובו חסיתי". וחוץ מזה הוא "הרודד עמי תחתי", גם ממשלתי על ישראל היא ג"כ ע"י ה', אחר ההצעה הזאת מבקש בל יושיעהו ה' ע"י נסים נסתרים עד שידומה למראות עין שהוא לוחם בדרך מלחמה ונשגב במצודה ובמגן, הלא ראוי שיושיעם שלא על ידי אמצעי, בענין שיכירו כולם כי יד ה' עשתה זאת, ומקדים לאמר.
ביאור המילות
פסוק ג
ביאור המילות
פסוק ד
פסוק ה
פסוק ו
פסוק ז
פסוק ח
פסוק ט
ביאור המילות
פסוק י
פסוק יא
פסוק יב
"בנותינו" דומים "כזויות" שהם "מחוטבות תבנית היכל", כי תבנית ההיכל ילקח מן הזויות אם עשוי ביושר, כן הם צנועות יושבות בירכתי הבית, ובכ"ז הם יתנו תבנית ההיכל כולו, וכפי צדקתם תהיה הנהגת הבית בכלל:
ביאור המילות
פסוק יג
ביאור המילות
"מזוינו".
"זו"יות הבתים.
"מלאים, מפיקים". היינו מוציאים אוכל ומזון:פסוק יד
"אין" מפרש ע"י שבנינו כנטיעים וכו' "אין פרץ", כי הם שומרים אורחות משפט, וע"י שבנותינו כזויות "אין יוצאת" לזנות ולתרבות רעה, כי כולם צנועות, וע"י שמזוינו מלאים "אין צוחה" על חוסר לחם ומזון: