רש"י מנוקד על המקרא/ספר שמות/לג

(א) לֵךְ עֲלֵה מִזֶּה – אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל גְּבוֹהָה מִכָּל הָאֲרָצוֹת, לְכָךְ נֶאֱמַר "עֲלֵה". דָּבָר אַחֵר: כְּלַפֵּי שֶׁאָמַר לוֹ בִּשְׁעַת הַכַּעַס: "לֵךְ רֵד" (שמות לב,ז), אָמַר לוֹ בִּשְׁעַת רָצוֹן: "לֵךְ עֲלֵה".
אַתָּה וְהָעָם – כָּאן לֹא נֶאֱמַר "וְעַמְּךָ".

(ב) וְגֵרַשְׁתִּי אֶת הַכְּנַעֲנִי וְגוֹמֵר – שִׁשָּׁה אֻמּוֹת הֵן; וְהַגִּרְגָּשִׁי עָמַד וּפָנָה מִפְּנֵיהֶם מֵאֵלָיו.

(ג) אֶל אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ – אֲנִי אוֹמֵר לְךָ לְהַעֲלוֹתָם.
כִּי לֹא אֶעֱלֶה בְּקִרְבְּךָ – לְכָךְ אֲנִי אוֹמֵר לְךָ: "וְשָׁלַחְתִּי לְפָנֶיךָ מַלְאָךְ" (פסוק ב).
כִּי עַם קְשֵׁה עֹרֶף אַתָּה – וּכְשֶׁשְּׁכִינָתִי בְּקִרְבְּכֶם וְאַתֶּם מַמְרִים בִּי, מַרְבֶּה אֲנִי עֲלֵיכֶם זַעַם.
אֲכֶלְךָ – לְשׁוֹן כִּלָּיוֹן.

(ד) הַדָּבָר הָרָע – שֶׁאֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה וּמְהַלֶּכֶת עִמָּם.
אִישׁ עֶדְיוֹ – כְּתָרִים שֶׁנִּתְּנוּ לָהֶם בְּחוֹרֵב, כְּשֶׁאָמְרוּ: "נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע" (שמות כד,ז) (שבת פ"ח ע"א).

(ה) רֶגַע אֶחָד אֶעֱלֶה בְקִרְבְּךָ וְכִלִּיתִיךָ – אֵם אֶעֱלֶה בְּקִרְבְּךָ, וְאַתֶּם מַמְרִים בִּי בְּקַשְׁיוּת עָרְפְּכֶם, אֶזְעֹם עֲלֵיכֶם רֶגַע אֶחָד, שֶׁהוּא שִׁעוּר זַעֲמִי, שֶׁנֶּאֱמַר: "חֲבִי כִמְעַט רֶגַע עַד יַעֲבָר זָעַם" (ישעיהו כו,כ), וַאֲכַלֶּה אֶתְכֶם; לְפִיכָךְ טוֹב לָכֶם שֶׁאֶשְׁלַח מַלְאָךְ.
וְעַתָּה – פֻּרְעָנוּת זוֹ תִּלְקוּ מִיָּד, שֶׁתּוֹרִידוּ עֶדְיְכֶם מֵעֲלֵיכֶם.
וְאֵדְעָה מָה אֶעֱשֶׂה לָּךְ – בִּפְקֻדַּת שְׁאָר הָעָוֹן, אֲנִי יוֹדֵעַ מַה שֶּׁבְּלִבִּי לַעֲשׂוֹת לָךְ.

(ו) אֶת עֶדְיָם מֵהַר חוֹרֵב – אֶת הָעֲדִי שֶׁהָיָה בְּיָדָם מֵהַר חוֹרֵב.

(ז) וּמֹשֶׁה – מֵאוֹתוֹ עָוֹן וָהָלְאָה.
יִקַּח אֶת הָאֹהֶל – לְשׁוֹן הוֹוֶה: הוּא לוֹקֵחַ אָהֳלוֹ וְנוֹטֵהוּ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה; אָמַר: מְנֻדֶּה לָרַב – מְנֻדֶּה לַתַּלְמִיד.
הַרְחֵק – אַלְפַּיִם אַמָּה, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "אַךְ רָחוֹק יִהְיֶה בֵּינֵיכֶם וּבֵינָו כְּאַלְפַּיִם אַמָּה בַּמִּדָּה" (יהושע ג,ד).
וְקָרָא לוֹ – וְהָיָה קוֹרֵא לוֹ אֹהֶל מוֹעֵד, הוּא בֵּית וַעַד לִמְבַקְּשֵׁי תּוֹרָה.
כָּל מְבַקֵּשׁ ה' – מִכָּאן לַמְּבַקֵּשׁ פְּנֵי זָקֵן, כִּמְקַבֵּל פְּנֵי הַשְּׁכִינָה.
יֵצֵא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד – כְּמוֹ יוֹצֵא. דָּבָר אַחֵר: וְהָיָה כָּל מְבַקֵּשׁ ה׳ – אֲפִלּוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, כְּשֶׁהָיוּ שׁוֹאֲלִים מְקוֹם שְׁכִינָה, חַבְרֵיהֶם אוֹמְרִים לָהֶם: הֲרֵי הוּא בְּאָהֳלוֹ שֶׁל מֹשֶׁה.

(ח) וְהָיָה – לְשׁוֹן הוֹוֶה.
כְּצֵאת מֹשֶׁה – מִן הַמַּחֲנֶה, לָלֶכֶת אֶל הָאֹהֶל.
יָקוּמוּ כָּל הָעָם – עוֹמְדִים מִפָּנָיו, וְאֵין יוֹשְׁבִים עַד שֶׁנִּתְכַּסָּה מֵהֶם.
וְהִבִּיטוּ אַחֲרֵי מֹשֶׁה – לְשֶׁבַח: אַשְׁרֵי יְלוּד אִשָּׁה, שֶׁכָּךְ מֻבְטָח שֶׁהַשְּׁכִינָה תִּכָּנֵס אַחֲרָיו לְפֶתַח אָהֳלוֹ.

(ט) וְדִבֶּר עִם מֹשֶׁה – כְּמוֹ "וּמִדַּבֵּר עִם מֹשֶׁה". תַּרְגּוּמוֹ "וּמִתְמַלֵּל עִם מֹשֶׁה", שֶׁהוּא כְּבוֹד הַשְּׁכִינָה, כְּמוֹ "וַיִּשְׁמַע אֶת הַקּוֹל מִדַּבֵּר אֵלָיו" (במדבר ז,פט), וְאֵינוֹ קוֹרֵא "מְדַבֵּר אֵלָיו". כְּשֶׁהוּא קוֹרֵא "מִדַּבֵּר", פִּתְרוֹנוֹ: הַקּוֹל מִדַּבֵּר בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ וְהַהֶדְיוֹט שׁוֹמֵעַ מֵאֵלָיו; וּכְשֶׁהוּא קוֹרֵא "מְדַבֵּר", מַשְׁמָע שֶׁהַמֶּלֶךְ מְדַבֵּר עִם הַהֶדְיוֹט.

(י) וְהִשְׁתַּחֲווּ – לַשְּׁכִינָה.

(יא) וְדִבֶּר ה' אֶל מֹשֶׁה פָּנִים אֶל פָּנִים – וּמִתְמַלֵּל ה' עִם מֹשֶׁה.
וְשָׁב אֶל הַמַּחֲנֶה – לְאַחַר שֶׁנִּדְבַּר עִמּוֹ, הָיָה מֹשֶׁה שָׁב אֶל הַמַּחֲנֶה וּמְלַמֵּד לַזְּקֵנִים מַה שֶּׁלָּמַד. וְהַדָּבָר הַזֶּה נָהַג מֹשֶׁה מִיּוֹם הַכִּפּוּרִים עַד שֶׁהוּקַם הַמִּשְׁכָּן וְלֹא יוֹתֵר. שֶׁהֲרֵי בְּשִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז נִשְׁתַּבְּרוּ הַלּוּחוֹת (תענית כ"ח ע"ב), וּבִשְׁמוֹנָה עָשָׂר שָׂרַף אֶת הָעֵגֶל וְדָן אֶת הַחוֹטְאִים, וּבְתִשְׁעָה עָשָׂר עָלָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיְהִי מִמָּחֳרָת וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל הָעָם" וְגוֹמֵר (שמות לב,ל). וְעָשָׂה שָׁם אַרְבָּעִים יוֹם וּבִקֵּשׁ רַחֲמִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "וָאֶתְנַפַּל לִפְנֵי ה'" וְגוֹמֵר (דברים ט,כה). וּבְרֹאשׁ חֹדֶשׁ אֱלוּל נֶאֱמַר לוֹ: "וְעָלִיתָ בַבֹּקֶר אֶל הַר סִינַי" (שמות לד,ב), לְקַבֵּל לוּחוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת. וְעָשָׂה שָׁם אַרְבָּעִים יוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם: "וְאָנֹכִי עָמַדְתִּי בָהָר כַּיָּמִים הָרִאשֹׁנִים" וְגוֹמֵר (דברים י,י); מָה הָרִאשׁוֹנִים בְּרָצוֹן, אַף הָאַחֲרוֹנִים בְּרָצוֹן; אֱמֹר מֵעַתָּה, אֶמְצָעִיִּים הָיוּ בְּכַעַס. בַּעֲשָׂרָה בְּתִשְׁרֵי נִתְרַצָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל בְּשִׂמְחָה וּבְלֵב שָׁלֵם, וְאָמַר לוֹ לְמֹשֶׁה: "סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ" (במדבר יד,כ), וּמָסַר לוֹ לוּחוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת, וְיָרַד, וְהִתְחִיל לְצַוּוֹתוֹ עַל מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן, וַעֲשָׂאוּהוּ עַד אֶחָד בְּנִיסָן. וּמִשֶּׁהוּקַם, לֹא נִדְבַּר עִמּוֹ עוֹד אֶלָּא מֵאֹהֶל מוֹעֵד.
וְשָׁב אֶל הַמַּחֲנֶה – תַּרְגּוּמוֹ: "וְתָב לְמַשְׁרִיתָא", לְפִי שֶׁהוּא לְשׁוֹן הוֹוֶה, וְכֵן כָּל הָעִנְיָן: "וְרָאָה כָל הָעָם", "וְחָזָן". "וְנִצְּבוּ", "וְקָיְמִין". "וְהִבִּיטוּ", "וּמִסְתַּכְּלִין". "וְהִשְׁתַּחֲווּ", "וְסָגְדִין". וּמִדְרָשׁוֹ: "וְדִבֶּר ה' אֶל מֹשֶׁה", שֶׁיָּשׁוּב אֶל הַמַּחֲנֶה; אָמַר לוֹ: אֲנִי בְּכַעַס וְאַתָּה בְּכַעַס, אִם כֵּן מִי יְקָרְבֵם?

(יב) רְאֵה אַתָּה אֹמֵר אֵלַי – רְאֵה, תֵּן עֵינֶיךָ וְלִבְּךָ עַל דְּבָרֶיךָ: אַתָּה אוֹמֵר אֵלַי וְגוֹמֵר, וְאַתָּה לֹא הוֹדַעְתַּנִי וְגוֹמֵר. וַאֲשֶׁר אָמַרְתָּ לִי: "הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ" (שמות כג,כ), אֵין זוֹ הוֹדָעָה, שֶׁאֵין אֲנִי חָפֵץ בָּהּ.
וְאַתָּה אָמַרְתָּ יְדַעְתִּיךָ בְשֵׁם – הִכַּרְתִּיךָ מִשְּׁאָר בְּנֵי אָדָם בְּשֵׁם חֲשִׁיבוּת; שֶׁהֲרֵי אָמַרְתָּ לִי: "הִנֵּה אָנֹכִי בָּא אֵלֶיךָ בְּעַב הֶעָנָן" וְגוֹמֵר, "וְגַם בְּךָ יַאֲמִינוּ לְעוֹלָם" (שמות יט,ט).

(יג) וְעַתָּה – אִם אֱמֶת שֶׁמָּצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ, הוֹדִעֵנִי נָא אֶת דְּרָכֶךָ, מַה שָּׂכָר אַתָּה נוֹתֵן לְמוֹצְאֵי חֵן בְּעֵינֶיךָ.
וְאֵדָעֲךָ לְמַעַן אֶמְצָא חֵן בְּעֵינֶיךָ – וְאֵדַע בְּזוֹ מִדַּת תַּגְמוּלְךָ, מַה הִיא מְצִיאַת חֵן שֶׁמָּצָאתִי בְּעֵינֶיךָ. וּפִתְרוֹן "לְמַעֵן אֶמְצָא חֵן", לְמַעַן אַכִּיר כַּמָּה שְׂכַר מְצִיאַת הַחֵן.
וּרְאֵה כִּי עַמְּךָ הַגּוֹי הַזֶּה – שֶׁלֹּא תֹּאמַר: "וְאֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ לְגוֹי גָּדוֹל" (שמות לב,י), וְאֶת אֵלֶּה תַּעֲזֹב; רְאֵה כִּי עַמְּךָ הֵם מִקֶּדֶם, וְאִם בָּהֶם תִּמְאַס, אֵינִי סוֹמֵךְ עַל הַיּוֹצְאִים מֵחֲלָצַי שֶׁיִּתְקַיְּמוּ. וְאֶת תַּשְׁלוּם הַשָּׂכָר שֶׁלִּי בָּעָם הַזֶּה תּוֹדִיעֵנִי. וְרִבּוֹתֵינוּ דְּרָשׁוּהוּ בְּמַסֶּכֶת בְּרָכוֹת (דף ז' ע"א), וַאֲנִי לְיַשֵּׁב הַמִּקְרָאוֹת עַל אָפְנֵיהֶם וְעַל סִדְרָם בָּאתִי.

(יד) וַיֹּאמַר פָּנַי יֵלֵכוּ – כְּתַרְגּוּמוֹ ["וַאֲמַר שְׁכִינְתִי תְּהָךְ"]. לֹא אֶשְׁלַח עוֹד מַלְאָךְ, אֲנִי בְּעַצְמִי אֵלֵךְ; כְּמוֹ: "וּפָנֶיךָ הֹלְכִים בַּקְּרָב" (שמ"ב יז,יא).

(טו) וַיֹּאמֶר אֵלָיו – בְּזוֹ אֲנִי חָפֵץ; כִּי עַל יְדֵי מַלְאָךְ, "אַל תַּעֲלֵנוּ מִזֶּה".

(טז) וּבַמֶּה יִוָּדַע אֵפוֹא – יִוָּדַע מְצִיאַת הַחֵן? "הֲלוֹא בְּלֶכְתְּךָ עִמָּנוּ". וְעוֹד דָּבָר אַחֵר אֲנִי שׁוֹאֵל מִמְּךָ, שֶׁלֹּא תַּשְׁרֶה שְׁכִינָתְךָ עוֹד עַל אֻמּוֹת הָעוֹלָם (ברכות ז' ע"א).
וְנִפְלִינוּ אֲנִי וְעַמְּךָ – וְנִהְיֶה מֻבְדָּלִים בַּדָּבָר הַזֶּה מִכָּל הָעָם, כְּמוֹ: "וְהִפְלָה ה' בֵּין מִקְנֵה מִצְרַיִם" וְגוֹמֵר (שמות ט,ד).

(יז) גַּם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה – שֶׁלֹּא תִּשְׁרֶה שְׁכִינָתִי עוֹד עַל אֻמּוֹת הָעוֹלָם, אֶעֱשֶׂה. וְאֵין דְּבָרָיו שֶׁל בִּלְעָם עַל יְדֵי שְׁרִיַּת שְׁכִינָה, אֶלָּא "נֹפֵל וּגְלוּי עֵינָיִם" (במדבר כד,ד), כְּגוֹן: "וְאֵלַי דָּבָר יְגֻנָּב" (איוב ד,יב); שׁוֹמְעִין עַל יְדֵי שָׁלִיחַ.

(יח) וַיֹּאמַר הַרְאֵנִי נָא אֶת כְּבוֹדֶךָ – רָאָה מֹשֶׁה שֶׁהָיָה עֵת רָצוֹן וּדְבָרָיו מְקֻבָּלִים, וְהוֹסִיף לִשְׁאֹל לְהַרְאוֹתוֹ מַרְאִית כְּבוֹדוֹ.

(יט) וַיֹּאמֶר אֲנִי אַעֲבִיר וְגוֹמֵר – הִגִּיעָה שָׁעָה שֶׁתִּרְאֶה בִּכְבוֹדִי מַה שֶּׁאַרְשֶׁה אוֹתְךָ לִרְאוֹת, לְפִי שֶׁאֲנִי רוֹצֶה וְצָרִיךְ לְלַמֶּדְךָ סֵדֶר תְּפִלָּה. שֶׁכְּשֶנִּצְרַכְתָּ לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים עַל יִשְׂרָאֵל, הִזְכַּרְתָּ לִי זְכוּת אָבוֹת, כְּסָבוּר אַתָּה שֶׁאִם תַּמָּה זְכוּת אָבוֹת – אֵין עוֹד תִּקְוָה? אֲנִי אַעֲבִיר כָּל מִדַּת טוּבִי לְפָנֶיךָ עַל הַצּוּר, וְאַתָּה נָתוּן בַּמְּעָרָה, וְקָרָאתִי בְשֵׁם ה' לְפָנֶיךָ, לְלַמֶּדְךָ סֵדֶר בַּקָּשַׁת רַחֲמִים, אַף אִם תִּכְלֶה זְכוּת אָבוֹת. וְכַסֵּדֶר שֶׁאַתָּה רוֹאֶה אוֹתִי מְעֻטָּף וְקוֹרֵא שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת – הֱוֵי מְלַמֵּד אֶת יִשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹת כֵּן, וְעַל יְדֵי שֶׁיַּזְכִּירוּ לְפָנַי "רַחוּם וְחַנּוּן" יִהְיוּ נַעֲנִין, כִּי רַחֲמַי לֹא כָּלִים (ראש השנה י"ז ע"ב).
וְחַנּוֹתִי אֶת אֲשֶׁר אָחֹן – אוֹתָן פְּעָמִים שֶׁאֶרְצֶה לָחֹן.
וְרִחַמְתִּי – עֵת שֶׁאֶחְפֹּץ לְרַחֵם (תנחומא כג). עַד כָּאן לֹא הִבְטִיחוֹ, אֶלָּא עִתִּים אֶעֱנֶה וְעִתִּים לֹא אֶעֱנֶה; אֲבָל בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה אָמַר לוֹ: "הִנֵּה אָנֹכִי כּוֹרֵת בְּרִית" (שמות לד,י), הִבְטִיחוֹ שֶׁאֵינָן חוֹזְרוֹת רֵיקָם (ר"ה שם).

(כ) וַיֹּאמֶר לֹא תוּכַל וְגוֹמֵר – אַף כְּשֶׁאַעֲבִיר כָּל טוּבִי עַל פָּנֶיךָ, אֵינִי נוֹתֵן לְךָ רְשׁוּת לִרְאוֹת אֶת פָּנָי.

(כא) הִנֵּה מָקוֹם אִתִּי – בָּהָר אֲשֶׁר אֲנִי מְדַבֵּר עִמְּךָ תָּמִיד, יֵשׁ מָקוֹם מוּכָן לִי לְצָרְכְּךָ, שֶׁאַטְמִינְךָ שָׁם שֶׁלֹּא תִּזּוֹק, וּמִשָּׁם תִּרְאֶה מַה שֶּׁתִּרְאֶה; זֶהוּ פְּשׁוּטוֹ. וּמִדְרָשׁוֹ, עַל מָקוֹם שֶׁהַשְּׁכִינָה שָׁם מְדַבֵּר; וְאוֹמֵר "הַמָּקוֹם אִתִּי" וְאֵינוֹ אוֹמֵר "אֲנִי בַּמָּקוֹם", שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם, וְאֵין עוֹלָמוֹ מְקוֹמוֹ (ב"ר סח,ט).

(כב) בַּעֲבֹר כְּבוֹדִי – כְּשֶׁאֶעֱבֹר לְפָנֶיךָ.
בְּנִקְרַת הַצּוּר – כְּמוֹ: "הַעֵינֵי הָאֲנָשִׁים הָהֵם תְּנַקֵּר" (במדבר טז,יד); "יִקְּרוּהָ עֹרְבֵי נַחַל" (משלי ל,יז); "אֲנִי קַרְתִּי וְשָׁתִיתִי מָיִם" (מל"ב יט,כד), גִּזְרָה אַחַת לָהֶם.
נִקְרַת הַצּוּר – כְּרִיַּת הַצּוּר.
וְשַׂכֹּתִי כַפִּי – מִכַּאן שֶׁנִּתְּנָה רְשׁוּת לַמְחַבְּלִים לְחַבֵּל (במ"ר יד,יט). וְתַרְגּוּמוֹ: "וְאַגֵּין בְּמֵימְרִי", כִּנּוּי הוּא לְדֶרֶךְ כָּבוֹד שֶׁל מַעְלָה, שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לְסוֹכֵךְ עָלָיו בְּכַף מַמָּשׁ.

(כג) וַהֲסִרֹתִי אֶת כַּפִּי – "וְאֶעְדֵּי יָת דִּבְרַת יְקָרִי", כְּשֶׁאֲסַלֵּק הַנְהָגַת כְּבוֹדִי מִנֶּגֶד פָּנֶיךָ, לָלֶכֶת מִשָּׁם וּלְהַלָּן.
וְרָאִיתָ אֶת אֲחֹרָי – הֶרְאָהוּ קֶשֶׁר שֶׁל תְּפִלִּין (ברכות ז' ע"א).

הערותעריכה