ביאור:שמות לג כב




בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:שמות לג כב.


משה בנקרת הצור עריכה

(שמות לג כב): "'- וְהָיָה בַּעֲבֹר כְּבֹדִי, וְשַׂמְתִּיךָ בְּנִקְרַת הַצּוּר, וְשַׂכֹּתִי כַפִּי עָלֶיךָ עַד עָבְרִי;'"

'- וכאשר כבודי יעבור בהר סיני, אשים אותך בתוך מערה בסלע היסוד של הר סיני, ואסכך עליך בכף-ענן כך שלא תינזק מראיית פניי, עד שאעבור על פניך -'

דקויות עריכה

בפסוקים הקודמים, משה ביקש מה' לראות את כבודו, וה' הסכים, אבל הזהיר אותו שאם יראה את פניו - נשמתו תצא מגופה ( פירוט ). בפסוקנו, ה' מודיע למשה שיגן עליו, כך שלא ימות מראיית פני ה'.

נקרה היא חלל הנוצר בתוך הסלע כאשר מנקרים ממנו גושי אבנים (דעת מקרא) ; והיא דומה למערה. גם אליהו הנביא זכה להתגלות ה' כאשר היה במערה בהר סיני, (מלכים א יט ט): "וַיָּבֹא שָׁם אֶל הַמְּעָרָה וַיָּלֶן שָׁם וְהִנֵּה דְבַר ה' אֵלָיו וַיֹּאמֶר לוֹ 'מַה לְּךָ פֹה אֵלִיָּהוּ?'", (מלכים א יט יג): "וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ אֵלִיָּהוּ וַיָּלֶט פָּנָיו בְּאַדַּרְתּוֹ וַיֵּצֵא וַיַּעֲמֹד פֶּתַח הַמְּעָרָה וְהִנֵּה אֵלָיו קוֹל וַיֹּאמֶר 'מַה לְּךָ פֹה אֵלִיָּהוּ?'"; ומסתבר שנקבת הצור היא המערה.

צור הוא  סלע היסוד . הצור שבהר סיני נזכר גם ב (שמות יז ו): "הִנְנִי עֹמֵד לְפָנֶיךָ שָּׁם עַל הַצּוּר בְּחֹרֵב; וְהִכִּיתָ בַצּוּר וְיָצְאוּ מִמֶּנּוּ מַיִם וְשָׁתָה הָעָם; וַיַּעַשׂ כֵּן מֹשֶׁה לְעֵינֵי זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל".

ושכותי - מלשון סכך או מסך. אם נקרת הצור היתה אנכית, אז הכוונה לסכך - כמו בסוכות; אם נקרת הצור היתה אופקית (מערה) - אז הכוונה למסך - כמו במשכן (שמות כו לו).

כפי - כביכול, ה' מניח כף-יד גדולה על פתח הנקרה, כדי לסגור אותה ולהגן על משה. ואמנם אין לה' דמות הגוף, והכף היא רק משל להגנה ( רש"י בשם אונקלוס) . וייתכן שהכוונה למסך-ענן - אותו ענן שממנו דבר ה' אל משה באוהל מועד (שמות לג ט) . וכן נמשל הענן לכף-יד ב (מלכים א יח מד): "הִנֵּה עָב קְטַנָּה כְּכַף אִישׁ עֹלָה מִיָּם".

הקבלות עריכה

1. השורש נקר נזכר גם ב (במדבר טז יד): "הַעֵינֵי הָאֲנָשִׁים הָהֵם תְּנַקֵּר ?!"( פירוט ) וב (משלי ל יז): "עַיִן תִּלְעַג לְאָב וְתָבוּז לִיקֲּהַת אֵם, יִקְּרוּהָ עֹרְבֵי נַחַל וְיֹאכְלוּהָ בְנֵי נָשֶׁר"( פירוט ). כשמנקרים עיניים (ל"ע) נשארת "נקרה" בתוך הראש. מכאן, ש"נקרת הצור" היא נקב הדומה לארובות-העין. משה נמצא כביכול בתוך "ארובות העין" של הר סיני.

2. ושכתי - מזכיר סוכות, (ויקרא כג מב): "בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים, כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת ". הסכך של הסוכה מאפשר לנו לדעת את דרכי ה' ולראות את כבודו בלי להינזק (נכתב בשביעי של סוכות, ה'תשפ"ג) .

פירושים נוספים עריכה

"מכאן שההסתרה או השֹכוּך מטרתם היא להגן על האדם מפני המוות או השגעון. אלוהים איננו מבקש להסתיר כדי למנוע מהאדם ידיעה כלשהי, אלא הידיעה עצמה וההכרה של האדם אינם כלל  יכולים לתפוס מעצם טבעם את המושא-המציאות. מאפייני התפיסה של האדם מאפשרים לו רק הבנה יחסית מאוד של המציאות" ( לא לראות או לא להיות - על גבולות ההכרה / קהילה מסורתית נווה צדק ) .


תגובות עריכה

הצור לא רק סלע אבן כי הצור משמעות רוחנית לו ואני דיין הייתי בצור הזה

תהלים כז ה: "כִּי יִצְפְּנֵנִי בְּסֻכֹּה בְּיוֹם רָעָה יַסְתִּרֵנִי בְּסֵתֶר אָהֳלוֹ בְּצוּר יְרוֹמְמֵנִי"

תהלים סא ג: "מִקְצֵה הָאָרֶץ אֵלֶיךָ אֶקְרָא בַּעֲטֹף לִבִּי בְּצוּר יָרוּם מִמֶּנִּי תַנְחֵנִי"

שמואל ב כב ב: "וַיֹּאמַר יהוה סַלְעִי וּמְצֻדָתִי וּמְפַלְטִי לִי"

תהלים יח ג: "יהוה סַלְעִי וּמְצוּדָתִי וּמְפַלְטִי אֵלִי צוּרִי אֶחֱסֶה בּוֹ מָגִנִּי וְקֶרֶן יִשְׁעִי מִשְׂגַּבִּי"

תהלים לא ד: "כִּי סַלְעִי וּמְצוּדָתִי אָתָּה וּלְמַעַן שִׁמְךָ תַּנְחֵנִי וּתְנַהֲלֵנִי"

תהלים עא ג: "הֱיֵה לִי לְצוּר מָעוֹן לָבוֹא תָּמִיד צִוִּיתָ לְהוֹשִׁיעֵנִי כִּי סַלְעִי וּמְצוּדָתִי אָתָּה"

אם חלמת בחלום שאתה מרחף גבוה בתעופה זה מעיד כי האלהים בְּצוּר רוממך

-- DAIAN SHEM, 2022-10-16 22:23:13


הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:משה בנקרת הצור


מקורות עריכה

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2022-10-16.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/tora/jmot/jm-33-22