רש"י על שמות לג
<< · רש"י על שמות · לג · >>
תוכן עניינים
- 1 פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 2 פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 3 פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 4 פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 5 פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 6 פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 7 פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 8 פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 9 פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 10 פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 11 פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 12 פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 13 פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 14 פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 15 פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 16 פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 17 פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 18 פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 19 פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 20 פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 21 פסוק כא (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 22 פסוק כב (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 23 פסוק כג (כל הפרק)(כל הפסוק)
פסוק א (כל הפסוק)
"לך עלה מזה" - א"י גבוה מכל הארצות לכך נאמר עלה ד"א כלפי שאמר לו בשעת הכעס לך רד א"ל בשעת רצון לך עלה
"אתה והעם" - כאן לא נאמר ועמךפסוק ב (כל הפסוק)
פסוק ג (כל הפסוק)
"אל ארץ זבת חלב ודבש" - אני אומר לך להעלותם
"כי לא אעלה בקרבך" - לכך אני אומר לך ושלחתי לפניך מלאך
"כי עם קשה ערף אתה" - וכששכינתי בקרבכם ואתם ממרים בי מרבה אני עליכם זעם
"אכלך" - ל' כליוןפסוק ד (כל הפסוק)
"הדבר הרע" - שאין השכינה שורה ומהלכת עמם
"איש עדיו" - (שבת פח) כתרים שניתנו להם בחורב כשאמרו נעשה ונשמעפסוק ה (כל הפסוק)
"רגע אחד אעלה בקרבך וכליתיך" - אם אעלה בקרבך ואתם ממרים בי בקשיות ערפכם אזעום עליכם רגע אחד שהוא שיעור זעמי שנא' (ישעיהו כו) חבי כמעט רגע עד יעבור זעם ואכלה אתכם לפיכך טוב לכם שאשלח מלאך
"ועתה" - פורענות זו תלקו מיד שתורידו עדיכם מעליכם
"ואדעה מה אעשה לך" - בפקודת שאר העון אני יודע מה שבלבי לעשות לךפסוק ו (כל הפסוק)
פסוק ז (כל הפסוק)
"ומשה" - מאותו עון והלאה
"יקח את האהל" - ל' הווה הוא לוקח אהלו ונוטהו מחוץ למחנה אמר מנודה לרב מנודה לתלמיד
"הרחק" - אלפים אמה כענין שנאמר (יהושע ג) אך רחוק יהיה ביניכם וביניו כאלפים אמה במדה
"וקרא לו" - והיה קורא לו אהל מועד הוא בית ועד למבקשי תורה
"כל מבקש ה'" - מכאן למבקש פני זקן כמקבל פני השכינה
"יצא אל אהל מועד" - כמו יוצא ד"א והיה כל מבקש ה' אפי' מלאכי השרת כשהיו שואלים מקום שכינה חבריהם אומרים להם הרי הוא באהלו של משהפסוק ח (כל הפסוק)
"והיה" - ל' הווה
"כצאת משה" - מן המחנה ללכת אל האהל
"יקומו כל העם" - עומדים מפניו ואין יושבים עד שנתכסה מהם
"והביטו אחרי משה" - לשבח אשרי ילוד אשה שכך מובטח שהשכינה תכנס אחריו לפתח אהלופסוק ט (כל הפסוק)
פסוק י (כל הפסוק)
פסוק יא (כל הפסוק)
"ודבר ה' אל משה פנים אל פנים" - ומתמלל ה' עם משה.
"ושב אל המחנה" - לאחר שנדבר עמו, היה משה שב אל המחנה ומלמד לזקנים מה שלמד.
והדבר הזה נהג משה מיום הכפורים עד שהוקם המשכן ולא יותר, שהרי:
- בי"ז בתמוז נשתברו הלוחות (תענית כח, ב),
- ובי"ח שרף את העגל ודן את החוטאים,
- ובי"ט עלה, שנאמר (שמות לב, ל) "ויהי ממחרת ויאמר משה אל העם וגו'", ועשה שם ארבעים יום ובקש רחמים, שנאמר (דברים ט) "ואתנפל לפני ה' וגו'".
- ובראש חודש אלול נאמר לו "ועלית בבקר אל הר סיני" לקבל לוחות האחרונות, ועשה שם מ' יום, שנאמר בהם (שם י) "ואנכי עמדתי בהר כימים הראשונים וגו'", מה הראשונים ברצון אף האחרונים ברצון, אמור מעתה אמצעיים היו בכעס.
- בי' בתשרי נתרצה הקב"ה לישראל בשמחה ובלב שלם, ואמר לו למשה "סלחתי כדבריך", ומסר לו לוחות האחרונות, וירד והתחיל לצוותן על מלאכת המשכן, ועשאוהו עד אחד בניסן.
ומשהוקם, לא נדבר עמו עוד אלא מאהל מועד.
"ושב אל המחנה" - תרגומו "ותב למשריתא", לפי שהוא לשון הווה. וכן כל הענין: "וראה כל העם" -"וחזו", "ונצבו" - "וקיימין", "והביטו" - "ומסתכלין", "והשתחוו" - "וסגדין".
ומדרשו: ודבר ה' אל משה שישוב אל המחנה, אמר לו: 'אני בכעס ואתה בכעס, אם כן מי יקרבם?'.פסוק יב (כל הפסוק)
"ראה אתה אומר אלי" - ראה תן עיניך ולבך על דבריך אתה אומר אלי וגו' ואתה לא הודעתני וגו' ואשר אמרת לי (שמות כג) הנה אנכי שולח מלאך אין זו הודעה שאין אני חפץ בה
"ואתה אמרת ידעתיך בשם" - הכרתיך משאר בני אדם בשם חשיבות שהרי אמרת לי (שמות יט) הנה אנכי בא אליך בעב הענן וגו' וגם בך יאמינו לעולםפסוק יג (כל הפסוק)
"ועתה" - אם אמת שמצאתי חן בעיניך הודיעני נא את דרכך מה שכר אתה נותן למוצאי חן בעיניך
"ואדעך למען אמצא חן בעיניך" - ואדע בזו מדת תגמולך מה היא מציאת חן שמצאתי בעיניך ופתרון למען אמצא חן למען אכיר כמה שכר מציאת החן
"וראה כי עמך הגוי הזה" - שלא תאמר ואעשה אותך לגוי גדול ואת אלה תעזוב ראה כי עמך הם מקדם ואם בהם תמאס איני סומך על היוצאים מחלצי שיתקיימו ואת תשלום השכר שלי בעם הזה תודיעני ורבותינו דרשוהו במס' (ברכות דף ז) ואני ליישב המקראות על אופניהם ועל סדרם באתיפסוק יד (כל הפסוק)
פסוק טו (כל הפסוק)
פסוק טז (כל הפסוק)
"ובמה יודע אפוא" - יודע מציאת החן הלוא בלכתך עמנו ועוד ד"א אני שואל ממך שלא תשרה שכינתך עוד על אומות ע"א
"ונפלינו אני ועמך" - ונהיה מובדלים בדבר הזה מכל העם כמו (שמות ט) והפלה ה' בין מקנה מצרים וגו'פסוק יז (כל הפסוק)
פסוק יח (כל הפסוק)
פסוק יט (כל הפסוק)
"ויאמר אני אעביר וגו'" - הגיעה שעה שתראה בכבודי מה שארשה אותך לראות לפי שאני רוצה וצריך ללמדך סדר תפלה שכשנצרכת לבקש רחמים על ישראל הזכרת לי זכות אבות כסבור אתה שאם תמה זכות אבות אין עוד תקוה אני אעביר כל מדת טובי לפניך על הצור ואתה צפון במערה
"וקראתי בשם ה' לפניך" - ללמדך סדר בקשת רחמים אף אם תכלה זכות אבות (ר"ה יז) וכסדר זה שאתה רואה אותי מעוטף וקורא י"ג מדות הוי מלמד את ישראל לעשות כן וע"י שיזכירו לפני רחום וחנון יהיו נענין כי רחמי לא כלים
"וחנתי את אשר אחן" - אותן פעמים שארצה לחון
"ורחמתי" - עת שאחפוץ לרחם עד כאן לא הבטיחו אלא עתים אענה עתים לא אענה אבל בשעת מעשה א"ל הנה אנכי כורת ברית הבטיחו שאינן חוזרות ריקם (ר"ה שם)פסוק כ (כל הפסוק)
פסוק כא (כל הפסוק)
פסוק כב (כל הפסוק)
"בעבור כבודי" - כשעאבור לפניך
"בנקרת הצור" - כמו (במדבר טז) העיני האנשים ההם תנקר (משלי ל) יקרוה עורבי נחל (ישעיהו לז) אני קרתי ושתיתי מים גזרה אחת להם נקרת הצור כריית הצור
"ושכתי כפי" - (ת"כ פ' ויקרא) מכאן שנתנה רשות למחבלים לחבל ותרגומו ואגין במימרי כנוי הוא לדרך כבוד של מעלה שאינו צריך לסוכך עליו בכף ממש