פתיחת התפריט הראשי

סעיף אעריכה

הגה: מצוה להרבות בסעודת פורים (טור). ובסעודה אחת יוצאים (מרדכי סוף פרק קמא).

סעודת פורים שעשאה בלילה לא יצא ידי חובתו:

הגה: ומ"מ גם בלילה ישמח וירבה קצת בסעודה (תשובת מהרי"ב):

סעיף בעריכה

חייב אינש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי:

הגה: ויש אומרים דאין צריך להשתכר כל כך, אלא שישתה יותר מלימודו (כל בו) ויישן, ומתוך שיישן אינו יודע בין ארור המן לברוך מרדכי (מהרי"ל). ואחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוין לבו לשמים.
ואין להתענות בפורים מלבד תענית חלום, ועיין לעיל סימן תקס"ח וסימן תק"ע.
יש שנהגו ללבוש בגדי שבת ויום טוב בפורים וכן נכון (מהרי"ל).
ונוהגים לעשות סעודת פורים לאחר מנחה, וערבית יתפללו בלילה, ומתפללים מנחה תחילה בעוד היום גדול. ורוב הסעודה צריכה להיות ביום (מנהגים), ולא כמו שנוהגין להתחיל סמוך לערב ועיקר הסעודה היא ליל ט"ו. וכשחל פורים ביום ששי, יעשו הסעודה בשחרית משום כבוד שבת (מנהגים). ומי שרוצה לעשותה תמיד בשחרית הרשות בידו (ת"ה).
יש אומרים שיש לאכול מאכל זרעונים בפורים, זכר לזרעונים שאכל דניאל וחביריו בבבל (כל בו).
טוב לעסוק מעט בתורה קודם שיתחיל הסעודה, וסמך לדבר, "ליהודים היתה אורה ושמחה" (אסתר ח טז), ודרשינן: אורה זו תורה (מהרי"ב).
וחייב במשתה ושמחה קצת בשני ימים, י"ד וט"ו (מנהגים), וכן נהגו.
ויש אומרים דאם הזיק אחד את חבירו מכח שמחת פורים, פטור מלשלם (ת"ה סי' ק"י), ועיין בתרומת הדשן בדיני נזיקין:


סעיף געריכה

אומר "על הנסים" בברכת המזון בברכת הארץ. ואם התחיל סעודתו ביום ומשכה עד הלילה, אומר "על הנסים", דבתר תחילת סעודה אזלינן. ויש מי שאומר שאין לאומרו (ונוהגין כסברא ראשונה):

סעיף דעריכה

חייב לשלוח לחבירו שתי מנות בשר או של מיני אוכלים, שנאמר: "ומשלוח מנות איש לרעהו" (אסתר ט יט; ושם, כב), שתי מנות לאיש אחד. וכל המרבה לשלוח לריעים, משובח. ואם אין לו, מחליף עם חבירו, זה שולח לזה סעודתו וזה שולח לזה סעודתו, כדי לקיים "ומשלוח מנות איש לרעהו":

הגה: ויש לשלוח מנות ביום ולא בלילה (מדברי הרא"ש פ"ק דמגילה). ואם שולח מנות לרעהו והוא אינו רוצה לקבלם או מוחל לו, יצא. ואשה חייבת במתנות לאביונים ומשלוח מנות כאיש. ואשה תשלח לאשה ואיש לאיש, אבל לא בהפך, שלא יבא איש לשלוח לאלמנה ויבואו לידי ספק קידושין. אבל במתנות לאביונים אין לחוש: