מגן אברהם על אורח חיים תרצה
סעיף א עריכה
(א) ובסעודה א': לאפוקי ממ"ד דחייב לאכול גם בלילה דומיא דמגילה וב"ח כ' דמ"מ יש לאכול בלילה אפי' כשחל במ"ש כמש"ל בהג"ה:
(ב) בלילה: אפי' בליל י"ד:
סעיף ב עריכה
(ג) אלא שישתה יותר וכו': וי"א שלא ידע לחשוב שארור המן בגי' ברוך מרדכי:
(ד) תענית חלום: נ"ל כוונתו דיתענה עד אחר מנחה ואח"כ יאכל ועמ"ש סי' תר"ד וסי' תקנ"ב סי"א, ובס' תניא כתוב הנשבע להתענות בפורי' יעמוד בשבועתו ויסעוד בלילה אף על פי שמצוה מן המובחר ביום יעשה מה שיוכל ועיין ריש סי' תקנ"ג דלא קי"ל כן:
(ה) ורוב הסעודה וכו': הא דלא נהיגי לעשותה בשחרית היינו משום שטרודים במשלוח מנות כדאשכחן ספ"ה דחולין שלא היו מרבים בסעוד' י"ט הראשון של סוכות מפני שהיו טרודים בסוכה ולולב (ת"ה):
(ו) זרעוני' בליל' הראשונ': ויש שאין אוכלין בשר בליל' כדי שלא יטעו לו' שהו' סעודת פורים (כל בו):
(ז) דאם הזיק: ובכ"ה כ' דוקא שהזיק ממונו אבל גופו חייב עכ"ל אבל באגודה סוכה כתב כשמשחקים הבחורים בשבת ומכין זה את זה פטורים ובלבד שלא יתכוונו עכ"ל:
(ח) מכח שמחת פורים: פי' שעשה מכח שמחה אבל אם כוון להזיק חייב עיין בחושן משפט שם:
סעיף ג עריכה
(ט) אומר על הנסים: ואם שכח על הנסים בב"ה מחזירין אותו דלא סגי דלא אכיל (של"ה רש"ל בשם ר"י פולק מט"מ) ומ"מ דבריו צ"ע דאטו מי עדיף מתפלה דחובה היא ואפ"ה אין מחזירין אותו וכ"ש בב"ה ולכן נ"ל דאם כבר אכל סעודה א' ביום שוב אין מחזירין אותו, דהא אי בעי לא אכל יותר וכמ"ש ב"י סי' קפ"ח בשם התוספו' ע"ש ואף על פי שרש"ל לא כ' כן נ"ל מ"ש עיקר אליבא דהלכתא כי מדינא נ"ל דלעולם אין מחזירין אותו כי לא מצינו שחייב לאכול פת בפורי' ומצי למיפטר נפשיה בשא' מיני מטעמי', ולכן בנדון זה שאכל כבר פשיטא דאין להחזירו ולחוש לספק ברכה לבטל': ומ"כ במרדכי כתו' בקלף היה אוכל סעודת פורים בע"ש יתפלל ויפרוס מפה ויקדש ובמזון יאמר על הניסים עכ"ל ובמט"מ ובמנהגי' כתבו הואיל ולא התפלל ערבית משמע דאם התפלל שוב אינו אומר על הניסים וכ"כ של"ה ומהרי"ל בתשו' סי' נ"ו לכן נ"ל דיברך ברכת המזון תחל' ואח"כ יתפלל ערבית להוציא עצמו מפלוגתא וגם שלא ישתכר ולא יברך ב"ה:
(י) ונוהגין כו': ונ"ל דבזה אם לא אמרו אין מחזירין אותו:
סעיף ד עריכה
(יא) שתי מנות בשר: מבושלים הראוי לאכילה (מהרי"ל) וה"ה משקה (של"ה):
(יב) ב' מנות כו': ונ"ל דבעניים הקפידו ליתן לשני עניים דמצו' לחלק משא"כ בעשיר דדי כשנותן לא': ונ"ל דמי שאוכל על שלחן חבירו ולא הכין לו כלום פטור מלשלוח מנות וכ"מ קצת ברש"י גבי מחלפי סעודתייהו להדדי ומ"מ צ"ע (עמ"ש סי' תרפ"א סס"ו) וטוב להחמיר:
(יג) לשלוח מנות ביום: וה"ה מתנות לאביונים (שם):
(יד) ואשה חייבת: לא ראיתי נזהרין בזה ואפשר דדוקא באלמנה אבל אשה שיש לה בעל בעל' משלח בשבילה לכמה בני אדם ומ"מ יש להחמיר:
(טו) ספק קידושין: פי' שיאמרו שזהו סבלונות וחוששין לקידושין אבל מתנות לאביונים הוי מעות וליכא למיחש לסבלונות וגם ליכא למיחש שקדש' במעות הללו שהרי צריך שיאמר בפני ב' עדים הרי את מקודשת: