פתיחת התפריט הראשי

תרומת הדשן/א/קי

שאלה קיעריכה

בהרבה מקומות נהגו בעלי בתים, וגם תלמידי חכמים, לעשות עיקר סעודת פורים בערב. והולכין לבית הכנסת ומתפללין מנחה ולא ערבית, וחוזרין לבתיהן ומתחילין בסעודה ביום, ונמשכין בה עד הלילה, ורוב הסעודה היא בלילה. יש טעם למנהג או לאו?

תשובה:

יראה דיש למצוא טעם וסמך קצת למנהג זה.

מצאתי הועתק תשובה אחת וזה לשונה: שמעתי מהרב ר' טוביה בשם ריב"א, שכל מאכל שלוקחים הבחורים זה מזה, אפילו שלא ברשות, משום שמחת פורים, משעת קריאת המגילה עד לילה סעודת פורים, שהן שני לילות ויום אחד, אין בהם משום גניבה ולא משום גזילה, ואין להזמינו לבית דין ואין חוששין עליו, ובלבד שלא יעשו שלא כהוגן על פי שבעה טובי העיר, עד כאן לשונו מתשובה זו. משמע להדיא, דלילה שנייה עיקר היא לסעודת פורים. ועדיין לריב"א גופיה תקשה מהאי טעמא, דהא ודאי לילה שנייה ליל ט"ו, והיאך יוצאין בה ידי סעודת יום י"ד לדידן, דבני עיירות אנו; שהרי קורין רק בי"ד, וכתב רמב"ם דדוקא י"ד לבני עיירות, ולבני הכרכים ט"ו במשתה ושמחה, אף על גב דלעניין הספד ותענית שוין זה בזה. ונראה טעם לדבר, משום דבארבעה עשר שחרית צריך שיהוי בקריאת מגילה, ואחר כך הוא טרוד, ושולח מנות ומתנות לאביונים ואין פנאי לאכול בסעודה בשמחה ובתענוג. ולכך קבעוה קדמונינו מקצתה בערב, ולהתחיל מבעוד יום גם כן קודם תפילת ערבית, כדי לקיים מצות סעודה ביום שהוא עיקר, ונמשך ביה מאז בפנאי ובתענוג עד הלילה ובלילה עצמה, וחשיב הכל סעודה אחת. ואשכחן כהאי גוונא דמבטלין סעודת מצוה בשביל מצוות אחרות, בפרק אותו ואת בנו מפרש התוספות (ד"ה וכדברי), אמאי לא חשיב התנא יום טוב של סוכות בארבעה פרקים בשנה שרגילין בסעודה גדולה, כדמוכח התם? משום דטרידי במצות סוכה ולולב באותו ערב יום טוב, לא היו רגילין להרבות בסעודה.

אף כי ישבתי מנהג זה, מכל מקום רבותי ואני אחריהם נהגינן עיקר הסעודה בשחרית, כמדומה שכן נהגו ברינו"ס: