שולחן ערוך אורח חיים תרצה ג


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

טואומר "על הנסים" בברכת המזון בברכת הארץ. ואם התחיל סעודתו ביום ומשכה עד הלילה, טזאומר "על הנסים", דבתר תחילת סעודה אזלינן. ויש מי שאומר שאין לאומרו (יזונוהגין כסברא ראשונה):

מפרשים

ט"ז

ונוהגים כסברא ראשונה. עסי' קפ"ח ס"י מ"ש מענין הליכה בתר התחלת הסעוד':

מגן אברהם

(ט) אומר על הנסים:    ואם שכח על הנסים בב"ה מחזירין אותו דלא סגי דלא אכיל (של"ה רש"ל בשם ר"י פולק מט"מ) ומ"מ דבריו צ"ע דאטו מי עדיף מתפלה דחובה היא ואפ"ה אין מחזירין אותו וכ"ש בב"ה ולכן נ"ל דאם כבר אכל סעודה א' ביום שוב אין מחזירין אותו, דהא אי בעי לא אכל יותר וכמ"ש ב"י סי' קפ"ח בשם התוספו' ע"ש ואף על פי שרש"ל לא כ' כן נ"ל מ"ש עיקר אליבא דהלכתא כי מדינא נ"ל דלעולם אין מחזירין אותו כי לא מצינו שחייב לאכול פת בפורי' ומצי למיפטר נפשיה בשא' מיני מטעמי', ולכן בנדון זה שאכל כבר פשיטא דאין להחזירו ולחוש לספק ברכה לבטל': ומ"כ במרדכי כתו' בקלף היה אוכל סעודת פורים בע"ש יתפלל ויפרוס מפה ויקדש ובמזון יאמר על הניסים עכ"ל ובמט"מ ובמנהגי' כתבו הואיל ולא התפלל ערבית משמע דאם התפלל שוב אינו אומר על הניסים וכ"כ של"ה ומהרי"ל בתשו' סי' נ"ו לכן נ"ל דיברך ברכת המזון תחל' ואח"כ יתפלל ערבית להוציא עצמו מפלוגתא וגם שלא ישתכר ולא יברך ב"ה:

(י) ונוהגין כו':    ונ"ל דבזה אם לא אמרו אין מחזירין אותו:

באר היטב

(ה) הנסים:    ואם שכח על הנסים בברכת המזון מחזירין אותו דלא סגי דלא אכיל. של"ה רש"ל מט"מ. וכתבו הט"ז ומ"א דהיינו דוקא בסעודה הראשונה שאוכל בפורים דהא עיקר הטעם דיש חיוב סעודתו באותו יום דכתיב ימי משתה ושמחה וא"כ סעודה ראשונה שאוכל בו ביום בו קיים סעודת פורים בזה ואין לנו לתלות הדין במה שאנו קורין לסעודה שאחר המנחה סעודת פורים וא"כ אם כבר אכל סעודה ראשונה ביום שוב אין מחזירין אותו ע"ש. וא"ז כתב בשם מהר"ל מפראג שפסק דלא כשל"ה ומהרש"ל אלא כשמגיע להרחמן יאמר הרחמן יעשה לנו נסים עיין סי' תרפ"ב.

(ו) ראשונה:    ועיין סי' קפ"ח סעיף י' מש"ש ומ"כ במרדכי כתוב בקלף היה אוכל סעודת פורים בע"ש יתפלל ויפרוס מפה ויקדש ובברכת המזון יאמר על הנסים עכ"ל ובמט"מ ובמנהגים כתבו הואיל ולא התפלל ערבית משמע דאם התפלל שוב אינו אומר על הנסים וכ"כ של"ה ומהרי"ל בתשובה סי' נ"ו לכן נ"ל דיברך ברכת המזון תחלה ואח"כ יתפלל ערבית להוציא עצמו מפלוגתא וגם שלא ישתכר ולא יברך ברכת המזון. מ"א.


משנה ברורה

(טו) אומר על הנסים בברכת המזון וכו':    ואם שכח לומר "על הנסים", יש אומרים דמחזירין אותו ויש אומרים דאין מחזירין אותו, וספק ברכות להקל. ודווקא בסעודה ראשונה שאוכל בו ביום, אבל בסעודה שניה שאוכל אחר המנחה שקורין סעודת פורים, וכבר אכל סעודה אחת ביום, שוב אין מחזירין אותו לכולי עלמא, אלא כשמגיע ל"הרחמן" יאמר: "הרחמן הוא יעשה לנו נסים" וכו'. כשחל פורים בערב שבת ומשכה סעודתו עד הלילה, חייב להזכיר של עכשיו דהיינו רצה, ואם כן איך יאמר "על הניסים"? דהוי תרתי דסתרי, וכיון דאין הזכרת "על הנסים" חמור כל כך, לכן יאמר רק של שבת. וכל זה אפילו כשלא התפלל עדיין, ובפרט אם התפלל מקודם, בודאי אינו כדאי להזכיר אחר כך "על הנסים" בברכת המזון וכדלקמיה:

(טז) אומר על הנסים:    יש אומרים, דוקא כשלא התפלל ערבית עדיין, אבל משהתפלל שוב אינו אומר "על הנסים". ויש אומרים דבכל גווני אומר, ועל כן מהנכון שיברך ברכת המזון קודם שיתפלל, להוציא עצמו מפלוגתא. ואם רוצה למצוא תקנה שיתפללו קצת מהצבור בבית הכנסת כדרכו תמיד, נראה שמשהגיע הזמן בלילה יברך ברכת המזון ויאמר "על הנסים" וילך לבית הכנסת להתפלל, ואחר כך יכול לאכול ולשתות ולשמוח עוד, דהא מצוה בשמחה בשני ימים:

(יז) ונוהגין וכו':    ובזה אם לא אמרו בוודאי אין מחזירין אותו, אפילו לדעת המחמירין הנ"ל, דהא אפילו בלכתחלה יש פלוגתא אם לאמרו וכנזכר לעיל:

ביאור הלכה

כף החיים

(לב) סעיף ג: אומר על הנסים בברכת המזון וכו' — כתב רש"ל בתשובה סימן מ"ח: באם שכח על הניסים בברכת המזון בסעודה זו, צריך לחזור. ונמשכו אחריו מטה משה ושל"ה. ומגן אברהם מפקפק בזה. והט"ז סימן תרצ"ג הוסיף, דבסעודה [ראשונה] שאוכל בו ביום בפורים צריך לחזור, דבו קיים סעודת פורים, יעו"ש. ואני אומר דאשתמיט לכל הגדולים הנ"ל דברי התרומת הדשן סימן ל"ח, דמבואר שם דראיית רש"ל ממרדכי דחויה. וכן מצאתי בשם הגאון מהר"ל מפראג, שפסק דלא כרש"ל, דאף בסעודה זו אין צריך לחזור, ואף שחייב במשתה מכל מקום אין חיוב בפת. אליה רבה אות ז'. וכן כתב הברכי יוסף אות ג' בשם תשובה כ"י לאחד קדוש ומהר"ל מפראג, דלא כרש"ל וסיעתו, יעו"ש. וכן כתב הערך השלחן אות א' דלא כרש"ל. וכתב שכן הוא בהדיא בארחות חיים והכלבו הלכות תפלה יעו"ש. וכן כתב הכסא אליהו אות א', דכן הוא מבואר להדיא ברמב"ם פרק ב' מהלכות ברכות ובטור סימן קפ"ז ובהגה שם סעיף ד', יעו"ש. וכן כתב הנהר שלום בסימן תרצ"ג אות ב'. וכן הסכים המאמר מרדכי אות ג', שלחן גבוה בסימן תרצ"ג אות א' במחודש, בגדי ישע ס"ק ט', יפה ללב חלק ב' אות י"ד, וכתב: ודלא כרב יעב"ץ בסידור עמודי שמים יעו"ש. וכן פסק הרב בן איש חי פרשת תצוה אות י"ד. ובלאו הכי הא קיימא לן ספק ברכות להקל, ואיך יוכל לחזור? ומה שמזכירין מעין המאורע הוא מדבריהם, כמו שכתבנו לעיל סימן קפ"ח אות כ"ד יעו"ש. אלא יאמר אותו בתוך הרחמן, כמו שכתב לעיל סוף סימן קפ"ז בהגה ובדברינו לשם, יעו"ש:


פירושים נוספים

  • להגהות רבי עקיבא איגר על אורח חיים לחץ כאן