שולחן ערוך אורח חיים תרצה א
שולחן ערוך אורח חיים · תרצה · א · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · מגן אברהם · באר היטב · משנה ברורה · ביאור הלכה · כף החיים · באר הגולה
שולחן ערוך
מפרשים
מגן אברהם
(א) ובסעודה א': לאפוקי ממ"ד דחייב לאכול גם בלילה דומיא דמגילה וב"ח כ' דמ"מ יש לאכול בלילה אפי' כשחל במ"ש כמש"ל בהג"ה:
(ב) בלילה: אפי' בליל י"ד:
באר היטב
(א) ישמח: אפי' בליל י"ד עב"ח וכ"כ שכנה"ג וילבוש בגדי שבת ג"כ מבערב מצאתי וכ"כ בסדה"י וז"ל וימלא בביתו נרות דולקות ושלחן ערוך ומטה מוצעת.
משנה ברורה
(א) ובסעודה אחת יוצאים: לאפוקי ממאן דאמר דחייב לאכול גם בלילה של י"ד, דומיא דמגילה. ומכל מקום נכון לאכול גם בלילה, וכדלקמיה בסעיף ב בהג"ה:
(ב) שעשאה בלילה: היינו בליל י"ד, דבליל ט"ו לבני עיירות פשיטא, דכבר עבר זמנה:
(ג) וירבה קצת בסעודה: ואפילו כשחל הי"ד במוצאי שבת, דעשה סעודה חשובה בסעודה שלישית, מכל מקום צריך להרבות קצת בלילה לכבוד פורים, אך אינה סעודה כמו למחר, דשם צריך להרבות יותר.
כתבו האחרונים דנכון ללבוש בגדי שבת גם כן מבערב, וימצא אחר כך בביתו נרות דולקות ושולחן ערוך ומטה מוצעת:
כף החיים
(א) סעיף א: הגה: מצוה להרבות בסעודת פורים — ד"משתה ושמחה" כתיב. לבוש.
(ב) שם הגה: מצוה להרבות וכו' — בפרק קמא דמגילה: רב אשי הוה יתיב קמיה דרב כהנא. נגה ולא אתו רבנן. אמר ליה: מאי טעמא לא אתו רבנן? אמר ליה: דלמא טרידי בסעודת פורים, עד כאן. שמעינן דשרי להרבות בסעודת פורים ושלא לבא לבית המדרש מחמת טירדא דסעודתא, דכיון דעסיק במצוה להרבות בסעודת פורים פטור ממצות תלמוד תורה בבית המדרש. ב"ח.
(ג) שם הגה: מצוה להרבות וכו' — אם עשה סעודת פורים בלא לחם יצא. אחד קדוש בתשובה כתב יד. ברכי יוסף אות א'. שערי תשובה. ועיין לקמן אות לב.
(ד) שם בהגה: ובסעודה אחת יוצאים — לאפוקי ממאן דאמר דחייב לאכול גם בלילה דומיא דמגילה. והב"ח כתב דמכל מקום יש לאכול בלילה אפילו כשחל במוצאי שבת, כמו שכתב לקמן בהגה סעיף א מגן אברהם ס"ק א. ורוצה לומר, אפילו כשחל הי"ד במוצאי שבת, דעשה סעודה חשובה בסעודה שלישית, מכל מקום צריך להרבות קצת בלילה לכבוד פורים, אך אינה סעודה כמו למחר דשם צריך להרבות יותר. מ"ב אות ג. ומכל מקום החכם עיניו בראשו, שלא יאכל הרבה בסעודה שלישית אלא יניח מקום לסעודת הלילה. וכן כתב המחצית השקל.
(ה) שם: סעודת פורים שעשאה בלילה לא יצא ידי חובתו — דכתיב "ימי משתה ושמחה" (אסתר ט כב). לבוש.
(ו) שם: סעודת פורים וכו' — כיצד חובת סעודה זו? שיאכל בשר ויתקן סעודה נאה כפי אשר תמצא ידו, ושותה יין עד שישתכר וירדם בשכרות. הרמב"ם פרק ב מהלכות מגילה הלכה ט"ו.
(ז) שם: סעודת פורים שעשאה בלילה וכו' — ופירוש בלילה, ליל שבו קורין את המגילה; אבל בליל אחר יום הקריאה – פשיטא דלא יצא, שכבר עבר פורים. מגיד משנה שם הלכה י"ד. וכן כתב הר"ן וספר המנהיג בסימן כ"ח. שולחן גבוה אות ב'. מאמר מרדכי אות א'. יפה ללב חלק ב' אות ב'. מ"ב אות ב'.
(ח) שם: שעשאה בלילה לא יצא ידי חובתו — מי שהיה אוכל בליל פורים ונמשכה סעודתו עד היום ואכל קצת ביום, יצא. מהר"י מולכו בתשובה כתב יד סימן כ"ד. ברכי יוסף אות ב'. שערי תשובה.
(ט) וכתב המור וקציעה: נראה לי שאין צריך להזהר לעשות בסעודת פורים זכר לאבילות ירושלים, כיון דחייב לבסומי עד דלא ידע וכו'. שערי תשובה. ועיין לעיל סימן תק"ס אות ט"ז.
(י) שם הגה: ומכל מקום גם בלילה ישמח וכו' — ויש נהגו שלא לאכול בשר בלילה, שלא יטעו ויחשבו שהוא עיקר סעודת פורים. כלבו. עטרת זהב. מגן אברהם ס"ק ו. ואין נוהגין כן. עטרת זהב. אליה רבה אות ה'. שולחן גבוה אות ג'. אשל אברהם אות ו'.
(יא) ואופין מיום הקודם, שהוא ערב פורים, כדי לאכול בלילה פת חמה וגלוסקה יפיפיה סולת בלולה, כי זה בכלל שמחת פורים כמו בשבת ויום טוב. יפה ללב חלק ב' אות ג'.
(יב) שם הגה: ומכל מקום בלילה ישמח וכו' — וימצא בביתו נרות שדולקות וערוך שולחנו ומטה מוצעת, ויאכל וישתה בשמחה גדולה ובטוב לב, וישמח אנשי ביתו וירחק מהם כל ריב ומצה וכו'. סדר היום. אליה רבה שם.
(יג) מורנו הרב חיים ויטאל זיע"א היה רגיל לטבול בערב פורים כמו ערב הרגל. וילבש בגדי יום טוב מבערב, ולא כאותן שנוהגין ללבוש בבוקר יום פורים. והוא זכר "ותלבש אסתר מלכות" (אסתר ה א), "ומרדכי יצא... בלבוש מלכות" (אסתר ח טו), ואיך יתכן לקרוא פסוקים הללו במגילה בלבוש חול? מל"ח סימן ל"א אות ח"י.