שולחן ערוך אורח חיים תרצא

"שולחן ערוך" בוויקיטקסט עדיין בתהליכי בנייה. לחצו כאן כדי לראות דוגמה לעיצובו של סימן ב"שולחן ערוך" יחד עם נושאי כליו. וראו גם ויקיטקסט:שולחן ערוך

אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · חושן משפט

<< | שולחן ערוך · אורח חיים · סימן תרצא | >>

ראו סימן זה בתוך: טור אורח חיים · לבוש · ערוך השולחן · שולחן ערוך הרב
מפרשי שו"ע על הסימן:    משנה ברורה · ביאור הלכה · באר היטב · ט"ז · מגן אברהם · כף החיים · ביאור הגר"א · פרי מגדים ·
שו"ע באתרים אחרים:    על התורה ספריא שיתופתא
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסימן זה
תרגומים: en.wikisource.org · SefariaENG

דין כתיבת המגילה ותפירתה
ובו אחד עשר סעיפים:
אבגדהוזחטייא

סעיף אעריכה

אין כותבין המגילה אלא בדיו על הגויל או על הקלף כספר תורה ואם כתבה במי עפצים וקנקנתום כשרה כתבה בשאר מיני צבעונים פסולה וצריכה שירטוט כתורה עצמה ואין העור שלה צריך לעבד לשמה וי"א שצריך עיבוד לשמה:

סעיף בעריכה

היתה כתובה על הנייר או על עור שאינו מעובד או שכתבה עכו"ם או אפיקורס פסולה ודינה כספר תורה לענין היקף גויל וחטוטרות חתי"ן ותליית ההי"ן וקופי"ן וכל גופות האותיות בצורתן ובחסרות ויתרות:

הגה: גם צריך לכתבה מן הכתב (ר"ן) ולהוציא כל תיבה מפיו קודם שיכתבנה כמו בספר תורה (מהרי"ק) ועושין כל פרשיותיה סתומות ואם עשאן פתוחות פסולה (הגהות מיימוני פ"ב ופסקי מהרא"י סימן צ"ג) ובדיעבד אין לפסול מגילה משום חסרות ויתירות דלא גרע מהשמיט בה הסופר אותיות דכשרה (הגהות מיימוני פ"ב וא"ז) וכמו שנתבאר סי' תר"צ סעיף ג'.

וצריכה עמוד בסופה וחלק בראשה כדי להקיפה בו וי"א שצריכה תגין וי"א שאינה צריכה:

הגה: ונהגו לתייגה גם נהגו שלא לעשות לה עמוד כלל בסופה (מהרי"ל):

סעיף געריכה

עשרת בני המן צריך לכתבם כשירה ולא כשאר שירות שחלק על גבי כתב אלא מניח חלק בין כתב לכתב ואם לא עשה כן פסולה:

סעיף דעריכה

צריך להאריך בוי"ו דויזתא (בכתיבתה וי"א בקריאתה) (ר"ן בשם הרא"ש ומהרי"ל וב"י בשם א"ח) וצריך לכתוב איש בראש דפא ואת בסופה:

סעיף העריכה

אם תפרה בחוטי פשתן פסולה:

סעיף ועריכה

אם הטיל בה ג' חוטי גידים כשרה ובלבד שיהיו משולשות ומפני שיש בו פירושים שונים צריך לצאת ידי כולם ויעשה שלשה תפירות בראשה וג' בסופה וג' באמצעיתה ותפירה אחת בחלק הרביעי מצד זה ותפירה אחת בחלק הרביעי שמצד האחר:

הגה: ואם אין לו גידין יותר מוטב לתפור הנשאר בחוטי פשתן מלהניחה בלא תפירה (הגהות מיימוני פרק ב' וכל בו). אבל אם יש לו גידין יתפור כולם בגידין כולה בגידין והתפירה תהיה מבחוץ ולא מבפנים (רבינו ירוחם נ"י ח"ד וב"י בשם א"ח):

סעיף זעריכה

צריך להניח שיור בראש היריעה ובסופה כשתופרם יחד ובמשהו סגי:

סעיף חעריכה

אין קורין בצבור במגילה הכתובה בין הכתובים ואם קרא לא יצא אלא א"כ היתה יתירה על שאר היריעות או חסרה כדי שיהא לה היכר אבל היחיד קורא בה ואפילו אינה חסרה או יתירה ויוצא בה ידי חובתו ודוקא כשהיא כתובה בגליון כספר תורה:

סעיף טעריכה

מגילה שהיא נקודה וכן אם כתב בה בדף הראשון ברכות ופיוטים אינה נפסלת בכך:

סעיף יעריכה

אם אין מגילה כשרה קורים אותה בחומש בלא ברכה:

סעיף יאעריכה

אם קרא במגילה גזולה יצא:

הגה: ואם מברכין עליה עיין לעיל סי' תרמ"ט לענין לולב הפסול וה"ה כאן: