פתיחת התפריט הראשי

מגן אברהם על אורח חיים תרצא

סעיף אעריכה


(א) כתורה עצמה:    מיהו די בשרטוט שיטה ראשונה שהסופרים בקיאים ליישר אח"כ (לבוש) עיין סי' ל"ב ס"ו וחק תוכות פסול בה (זכרונות כ"ה):


(ב) ויש אומרים שצריך:    וכ"פ רמ"מ סי' ס"א:

סעיף בעריכה


(ג) לענין היקף גויל:    וה"ה לכל דבר ע' בהג"ה ולכן בעי' שיהיו שיטותי' שוים וכ"כ בתשב"ץ וע' במנחות דף ל"א ע"ב בתוס' וכ"כ בתשו' מהר"מ סי' שנ"א שיהא רוחב העמוד ג' למשפחותיכם וכל דיני ס"ת (עיין בתשו' מהר"מ מינץ ובכנסת הגדולה מדין כתיבת המגילה):


(ד) ולהוציא כל תיבה:    צ"ע דבסי' ל"ב סל"א כ' דדוקא אם כותב ע"פ צריך להוציא מפיו ומגיל' אסור לכתוב ע"פ וגם הטור וסמ"ג לא כתבו שצריך להוציא מפיו אלא גבי תפילין וא"כ קשה על הרב"י שכתבו גם בה' ס"ת דהא בס"ת צריך שיכתו' מתוך הכתב ואם כן א"צ להוציא כל תיבה מפיו ואפי' את"ל דמיירי שאחר מקרא לו בע"פ מכל מקום ה"ל לפרש וצ"ע:


(ה) פתוחות פסולה:    תשו' רמ"א סי' י"ב דין ה' מפקפק ע"ז ולכן נ"ל דיש לסמוך עליו בשעת הדחק עס"י ועיין סי' קמ"ג סס"ג:


(ו) ובדיעבד:    פי' שאין לו מגילה אחרת או שכבר קראה בה:

סעיף דעריכה


(ז) צריך להאריך וכו':    נראה דכל זה כשר בדיעבד ועיין סי' תר"צ ס"ג וע' רמ"מ סי' ס"א כמה דינים בענין חסירות ויתירות ויש נוהגין בענין אחר ע' בס' כ"ה:

סעיף חעריכה


(ח) בצבור:    וכל י' מקרי צבור (טור מ"צ ש"ג):

סעיף טעריכה


(ט) ברכות ופיוטים:    ול"ד לכתוב' בין הכתובים דהתם אין ניכרת שהיא מגילה משא"כ הכא (רשב"א סי' ק"נ) (ובתשב"ץ סי' רכ"ג כתב שלא יהא ברכותי' כתובים בה לכתחלה) וכ"כ הג"מ ומרדכי ולבוש:

סעיף יעריכה


(י) בחומש:    כי י"א שיוצא בזה בשעת הדחק ודוקא כשעשוי בגליל' כמ"ש סי' קמ"ג ס"ב אלא שיש בו פסול אבל בחומש שלנו לכ"ע לא יצא (ב"ח וכ"מ במרדכי ובהגמ"נ): ש"ץ שאינו בקי בנגינ' בע"פ ואין שם מי שיודע להקרות לש"ץ מותר לכתוב הטעמים במגיל' דלא גרע מניקוד (ב"ח) ומ"מ נ"ל דאם אין הטעמים במגיל' מותר לקרות בלא טעמים כמ"ש סוף סי' קמ"ב:

סעיף יאעריכה


(יא) יצא:    דאין גזל בקול: